מחשבים: אם זה לא מקולקל, לא חייבים להחליף

למחשב שלי קוראים יששכר, והוא בן 7. כן, אני יודעת. כשמעניקים שם פרטי למוצר טכנולוגי, מדובר בשריטה רצינית, אבל זה המצב. אני והוא, בדרך כלל, חיים בשלום זה לצד זו. הוא כמו אל קטן ומגלומני עם רצונות משלו שיושב בפינת החדר. הוא שולח לי מסכים כחולים לפחות פעם ביום, קופא לפחות פעם ביומיים ונחנק בכל פעם שאני מורידה פרק חדש של "עקרות-בית מיואשות" או "LOST".

ולמרות כל האמור לעיל, אני אוהבת אותו אהבת נפש. כשעובר יום שלם בלי מסך כחול אני מתמוגגת ומברכת אותו על קיומו, וכמובן שלא שוכחת להעריך את הגרוטאה הארכיאולוגית שלי, שחוץ מלהניף דגל לבן של כניעה, הוא עשה הכל. אבל אני לא מוותרת לו. אני יודעת שהוא מסוגל להמשיך עוד שנה. לפחות.

הגרוטאה האפורה עובדת

כשאני מספרת לאנשים סביבי שיש לי פנטיום 2 בן שבע שנים, אחרי שקולות הצחוק מתחלפים במבטים נבוכים, הרמות גבה ו"מה, באמת? את לא עובדת עלינו?", אני מסבירה בפשטות: הגרוטאה האפורה שלי עובדת. יש חיבור מהיר לאינטרנט, מודם חדש שהחלפתי לפני שלושה חודשים כי הקודם עשה בעיות חיבור קשות, ויש צורב (בן 3) שעושה את העבודה כמו שצריך. אמנם, לא מדובר בצורב הכי מהיר בעולם, כי בינינו, האם באמת יש הבדל משמעותי עבור המשתמש הסביר בין צריבת דיסק שנמשכת 2 דקות ו-40 שניות לבין 3 דקות ו-20 שניות? גם אם אני צורבת 10 דיסקים בחודש (ולפעמים אני צורבת), מדובר בהפרש זמנים זניח ביותר.

ויש עוד: בגלל המוגבלויות הטכנולוגיות של יששכר, מותקנת עליו מערכת ההפעלה Windows 98 ואני די מבסוטה מהעניין. מבחינה סטטיסטית המחשב שלי מוגן מפני כל מיני חולירות ווירוסים שמכוונים בעיקר למערכות הפעלה יותר חדשות.

גרוטאה, אבל לפנייך

אני מניחה שבגלל שקניתי מחשב באמת טוב, עם שילוב נכון של רכיבי חומרה, התחזוקה השוטפת שהמחשב שלי דורש קטנה מהממוצע שאני רואה אצל משתמשי מחשב שחובקים מחשב חדש עמוס בטכנולוגיות חדישות. אצלם, כדרך קבע, יש התעסקות גדולה סביב המחשב ובעיות מהסוג שאני לא נתקלת בהן, כמו חימום יתר ורעש.

הם גם מפרמטים את המחשב, משום מה, בתדירות גבוהה יותר ממני. יששכר מטופל כהלכה. מלבד מילים מתוקות של תפילה בכל הפעלה שלו, אני דואגת לפרמוט הצורה שלו אחת לכמה חודשים, גיבוי מסודר פעם בכמה שבועות, ניקוי אבק מהבפנוכו שלו, קריאות עידוד בכל יישום שהוא מפעיל ללא תקלות, ולטיפות מלאות גאווה על המארז בכל פעם שהוא מאפשר לי לגלוש בלי בעיות. אני גם מריצה Defrag ותיקון שגיאות כמעט כל סוף שבוע, ניקוי קבצים זמניים והסרה מסודרת של תוכנות שאני לא משתמשת בהן למעלה מ-3 חודשים. בקיצור, הכל מסודר ומאורגן. יששכר אמנם בן 7, אבל אני מטפלת בו טיפ-טופ, כמו במחשבון קטן שרק יצא לאוויר העולם מאיזה פס ייצור במפעל שממוקם באיזו מדינת עולם שלישי.

סוג של מחאה

אפשר להגיד שמדובר כאן גם במחאה צרכנית פרטית משלי. כל עוד המוצרים שברשותי עובדים, אין סיבה עדיין להחליפם בחדשים. אני לא מתפתה לשדרג את הסלולרי, בבית יש לי מכשיר טלפון קווי סטנדרטי (ולא אלחוטי), טלוויזיה 21 אינטש שקניתי לפני 6 שנים - וכולם משרתים אותי באופן מלא בלי בעיות מיוחדות. יותר מידי אנשים ממהרים היום להחליף מוצרים שעובדים במוצרים חדשים, רק כי יש מבצע או רק כי כתוב על המוצר "חדש!".

בינתיים, שיטת הטלאים עם יששכר פועלת ומצדיקה את עצמה. ממחשב יותר חזק וחדש שפורק אצלנו בבית לפני כמה חודשים כי לוח האם נשרף, לקחתי דיסק קשיח עם נפח גדול יותר ותוספת זיכרון. אז נכון שאיני נמנית על קהילת הגיימרים, כך שאין דרישה טכנית למעבד חזק במיוחד, או כרטיס גרפי מהסוג הטוב ביותר. אני גם לא זקוקה למסך עם מהירות רענון של 8 מילי-שניות, ומסתפקת במסך CRT 17 אינטש, ש"בזמנו" היה נחשב לטוב ביותר ועדיין עושה את העבודה שלו כראוי.

כל עוד זה עובד - אין סיבה להחליף

כל מה שאני צריכה, בעצם, זה מחשב איתו אוכל לגלוש באינטרנט, לקרוא ולכתוב דואר אלקטרוני ומסמכים, לנהל רישומים בגיליון אלקטרוני, להפעיל ICQ ולשחק פריסל כשאני סובלת מנדודי שינה. כל עוד המחשב עובד ואני יכולה להמשיך לצפות בתוכניות הטלוויזיה האהובות עליי שאני מורידה מהאינטרנט, וכל עוד אני שומעת הרבה יותר טוב בטלפון סטנדרטי שפועל גם בזמן הפסקות חשמל - אין סיבה להחליף את המוצרים האלה בחדשים. חבל על הכסף.

ברור לי שהמחשב שלי נחשב לממש זקן במושגי זמן של מחשבים. כמו כלב זקן, גם את יששכר אי אפשר ללמד טריקים חדשים, אבל אני ממש לא חושבת שהגיע הזמן "להרדים" אותו ולהחליפו באחד חדש מסיבה פשוטה אחת: הוא עדיין עובד.