כצפוי, ספרד אמרה "כן" לחוקה האירופית
על פי תוצאות רשמיות 77 אחוז מהמצביעים בספרד תמכו בחוקה החדשה של האיחוד האירופי לעומת 17 אחוז שהתנגדו. כ-42 אחוזים מתוך כ-35 מיליון בעלי זכות הבחירה הטריחו עצמם לקלפיות - שיעור הצבעה שגורם מבוכה לממשלה הסוציאליסטית הפרו-אירופית. מנהיגי האיחוד מקווים שהצעד הראשון המוצלח ישכנע מדינות כמו בריטניה וצרפת, שם המשאל צפוי להיות מכשול קשה הרבה יותר
המסע הארוך והמתיש של חוקת האיחוד האירופי יצא לדרך ברגל ימין. אזרחי ספרד היו היום (ראשון) הראשונים ביבשת אירופה שנקראו ללכת לקלפי ולהצביע במשאל עם על השאלה: "האם אתה תומך באמנה המכוננת את החוקה לאירופה?". רובם המכריע - 77 אחוז ליתר דיוק - השיבו "כן"; 17 אחוזים אמרו "לא".
אבל מתוצאות רשמיות של משרד הפנים הספרדי, בתום ספירת כ-99 אחוז מהקולות, עולה גם כי שיעור ההצבעה היה נמוך: כ-42 אחוז בלבד, מה שגורם מבוכה לא מעטה לממשלה הפרו-אירופית.
התוצאות אינן מפתיעות, שכן בשונה מהספקות שמבטאות בריטניה ודנמרק, או הקשיים שמתעוררים בנושא בצרפת - ספרד דווקא אוהדת את החזון האירופי המשותף. אירופה בעיני הספרדים מסמלת את השיגשוג הכלכלי שבא בעקבות הצטרפותה לאיחוד ב-1986, ואת הפיכתה למדינה מובילה בזירה העולמית אחרי שנים בהן היתה דיקטטורה לשעבר בשולי היבשת.
החוקה, מסמך בן כ-350 עמודים, נועדה למעשה להוות פשרה בין המדינות הרוצות לראות את האיחוד האירופי כיחידה הומוגנית המקיימת מדיניות משותפת, ובין המדינות הרוצות לשמר את מלוא סמכויותיהן הריבוניות. החוקה נועדה לייעל את תהליכי קבלת ההחלטות המשותפות באיחוד, להגדיר את סמכויות הגופים המשותפים השונים וכן להתוות סייגים בשורה של נושאים כמו מדיניות חוץ, דת ומדינה, סחר וכלכלה.
כל 25 מדינות האיחוד צריכות לאשרר את החוקה בטרם תיכנס לתוקף. המועד שהוגדר לכך הוא עד נובמבר 2006. עד כה אישררו את החוקה שלוש מדינות - הונגריה, סלובקיה וליטא. תשע חברות, ובריטניה ביניהן, הודיעו שיקיימו משאלי-עם על החוקה; שתי מדינות טרם החליטו מה יעשו, ושאר החברות, כמו גרמניה למשל, העדיפו להגיש את החוקה לאישרור בפרלמנט, ככל הנראה מחשש למבוכה בקלפיות.
אלא שבכל מקרה, גם אם נערך משאל עם, רק הצבעה בפרלמנט קובעת את עמדתה הרשמית של אותה מדינה ביחס לחוקה - בעד או נגד. המשמעות היא שהצבעה נגד החוקה מצד אחת מהמדינות החברות תפיל אותה ותהיה מכה קשה ליוקרה של הנהגת האיחוד. המנהיגים בבריסל ושטרסבורג מקווים מאוד שתמיכה ספרדית תהיה צעד בכיוון הנכון, שישכנע את הספקנים שהחוקה היא אכן צעד חיובי.
המאמן יוהאן קרויף כיכב בתשדירי הסברה
מפלגת השלטון הסוציאליסטית בספרד, כמו גם מפלגת האופוזיציה השמרנית, קראו להצביע בעד החוקה. אך המיעוט הלאומני בספרד, כמו למשל הבאסקים או הקטלונים, קראו להצביע נגד החוקה משום שאינה שמה דגש מספיק לדעתם על סמכויות של פדרציות אוטונומיות בתוך המדינות החברות. גורמי שמאל מתנגדים גם הם לחוקה בטענה שהיא מקדמת סחר חופשי על פני מדיניות רווחה וקידום הפרט.
גם אם יתאמתו תוצאות המדגם והחוקה תקבל את תמיכת רוב הספרדים, שיעור הצבעה הנמוך יעיב על החגיגיות של המאורע. פרשנים ציינו שאחת הסיבות לאדישות טמונה באי הבנה של החוקה והתועלת שטמונה בה. זאת למרות מסע הסברה עתיר תקצבים, שכלל בין השאר תשדירי שירות בהם הקריאו דמויות כמו יוהאן קרויף, מאמן קבוצת הכדורגל של ברצלונה, חלקים ממנה בשעות צפיית השיא.
שיעור ההצבעה הנמוך יביך מאוד את ראש ממשלת ספרד, חוסה לואיס רודרוגז ספטרו, שהניח את יוקרתו על הכף כשקבע שספרד תהיה המדינה הראשונה להצביע על החוקה, חרף ביקורת חריפה מצד האופוזיציה על החלטתו זו.
פרשנים הוסיפו ואמרו ששיעור הצבעה נמוך, או לחילופין קולות נמנעים רבים מדי, יערערו מאוד את הלגיטימיות של אישרור החוקה על ידי הפרלמנט.
