מפטמים את ישראל כץ
עמותת אנונימוס למען זכויות בעלי חיים מפעילה אתר נגד פיטום האווזים והברווזים, בו היא מציעה מידע טקסטואלי, תמונות, סרטונים, עצומה, ומשחק פלאש, שימחיש לגולשים מה עובר על האווזים בעת הפיטום
ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם המתירה למגדלי עופות לפטם אווזים, כך על פי המידע שמפרסמת עמותת אנונימוס ב"אתר המאבק בפיטום אווזים וברווזים".
"כשייווכח כץ מקרוב בסבל העצום הכרוך בפיטום ובבזבוז המשאבים שהוא גורם, הוא בוודאי יפסיק לתמוך בתעשייה האכזרית והבזבזנית, שהולכת ונאסרת בכל העולם", מקווים מפעילי ה"משחק הלימודי" הזה.
אין זה סוד שתהליך הפיטום כרוך בסבל איום עבור בעל החיים האומלל, שאת כבדו חמד לו שף יצירתי, ולכן, בעקבות מדינות אחרות, ביניהן שוויץ, אנגליה, גרמניה, פינלנד, איטליה, פולין, דנמרק, שבדיה ואחרות, אסרה גם ישראל (בג"צ וועדת החינוך של הכנסת) על פיטום אווזים בארץ החל מאפריל, 2005.
אולם, משרד החקלאות, שבראשו עומד השר ישראל כץ (ליכוד), ניסה, כך על פי האתר, "להתחמק מיישום החלטת בג"ץ האוסרת על פיטום אווזים, ולהימנע מלפעול להפסקת ההתעללות". כדי ללמד את השר "לקח", החליטו אנשי העמותה לפטמו באופן וירטואלי לחלוטין, זאת, באמצעות משחק פלאש מלבב.
"פטמו את השר" מאפשר לכל חובבי בעלי החיים לפטם את כץ בהתאם לתקנות ההלעטה החלופיות שהוא מקדם. שימו לב שאם תתמידו בלחיצות, לפחות למשך חודש, כבדו של השר יגדל עד פי שבעה מגודלו הטבעי ויגרמו לו מחלות קשות, באופן וירטואלי לגמרי כמובן.
באתר מתפרסם עוד מידע רב אודות נושא הפיטום, והוא כולל הסברים (מהו פיטום, מהו גורם לאווז, למה זה רע וכדומה), סרטונים ותמונות (מזעזעים למדי), מידע אודות המאבק המשפטי שמתנהל בארץ, קישורים רלוונטיים, ציטוטים של וטרינרים, שפים, רבנים, תזונאים ואחרים, ועוד.
מה קורה להם בדרך לצלחת
נוסף על המידע ההסברתי, מזמינים אנשי אנונימוס את הגולשים לפעול, זאת, באמצעות חתימה על עצומה נגד פיטום אווזים, שבה קוראים אנשי אנונימוס לגולשים להצטרף לפנייתם לחברי ועדת החינוך, על מנת שאלו ידחו "כל שיטת פיטום שתובא לאישורם, מפני שכל שיטת פיטום מכוונת ליצור מחלת כבד הכרוכה בפגיעות פנימיות וגורמת לאווזים גסיסה איטית ומייסרת. אנו קוראים גם למשרד החקלאות ולממשלה לפעול להפסקת הפיטום במועד שנקבע לכך בפסיקת בג"ץ, ולסייע בהסבתם המקצועית של העוסקים בפיטום".
למרות שלא מדובר באתר הייטקי ומלוטש, ומרבית התכנים שבו – טקסטואליים ואחרים – קשים למדי לעיכול, והופכים את הביקור בו למטריד, אם זו המילה המתאימה, מן הראוי לגלוש אליו, לקרוא את ההסברים המפורטים שהוא מציע, וללמוד קצת על מה שעובר על "אחינו בעלי החיים" בדרכם אל צלחתנו. מי יודע, אולי תחשבו פעמיים לפני הביס הבא. (רוני שני)
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
