דרוש מהפך בנתב"ג 2000

רגע אחרי ששקע אבק החגיגות, הבין כל מי שעיניו בראשו, שבתכנון ובבניית הטרמינל החדש והיקר בנתב"ג נעשו שגיאות קשות. ועכשיו, רגע לפני חופשת הפסח וחודשים ספורים לפני עומס הנוסעים בקיץ, יודעים כל המעורבים, שהולכת להתרחש פה קטסטרופה: שהתורים בבידוק הביטחוני יימשכו שעות, שאלפי נוסעים לא יצליחו לעלות לטיסות, שביטחון

של ממש לא יהיה, שסדר בוודאי שלא, ושכיף של חופשה לא יטעם אף אחד.

וזה הזמן, אדוני שר התחבורה, לגלות מנהיגות ולומר למנהלי רשות שדות התעופה: רבותי, נכשלתם. השקעתם 15 שנה ויותר ממיליארד דולר, כדי לבנות קניון שיש מפואר, שכל קשר בינו לבין נמל תעופה הוא מקרי בהחלט. הנחות היסוד שלכם היו מוטעות ותהליכי החשיבה שלכם לא היו הגיוניים ולא תאמו את צורכיהם של הנוסעים. ועכשיו – זוזו מהדרך, ואל תפריעו לי לבנות את כל העסק מחדש, בצורה אחרת.

ואתה יכול לעשות את זה בשקט, אדוני שר התחבורה. אתה לא ממש אחראי למחדל, לא היית בתפקיד הזה כשהתקבלו ההחלטות וזה לא ייזקף לחובתך. מצד שני, הציבור יעריך אותך אם תעשה שם קצת סדר.

הפתרון: לוותר על הקניון

את מה שבנו – אי אפשר לפרק ולבנות מחדש, אבל אפשר לשנות, ובהוצאה לא גדולה. אני לא אדריכל עם תעודות, אבל אני מניח שיהיו כמה אנשים שיסכימו אתי, שהבעיה הכי גדולה של טרמינל 3 היא אולם הנוסעים היוצאים, שהוא קטן מדי בשטחו, ואי-אפשר לקיים בו הן בדיקות ביטחון והן תהליך בידוק (צ'ק אין) יעילים.

מאחורי אולם היוצאים פרוס חלל ענק שמכונה "קניון שחקים", או Buy&Fly, בלשון רשות שדות התעופה. השטח הזה נבנה במסגרת הנחות היסוד השגויות של מתכנני השדה, לפיהן כל נוסע ישראלי מלווה בפמלייה של מלווים לפני הטיסה, שישמחו לבלות איתו בשופינג ובבתי הקפה בטרמינל. כל הרעיון התפוגג ברגע שהתברר שפמליות המלווים לא

קיימות במציאות, ומה עוד – שאת רוב זמנם מבלים הנוסעים היוצאים בהמתנה לבדיקות הביטחון והצ'ק אין, ולקניות לא נותר להם פנאי.

בקיצור, אולם השחקים הזה, על חנויותיו ודוכני הקפה שלו - פשוט מיותר, אבל הוא חלל נפלא, שיכול - בהשקעה לא גדולה – לאפשר את הכפלת שטח אולם הנוסעים היוצאים. ככה ניתן יהיה לחלק אותו למדור בדיקות ביטחון ולמדור צ'ק אין נפרדים – כמו שצריך להיות, להוסיף מכונות שיקוף ודלפקים, וחסל סדר תורים ובלגן.

אבל, גם אם יתקבלו עכשיו ההחלטות, יימצאו התקציבים ותתחיל העבודה – אולם הנוסעים המוגדל לא יהיה מוכן לפני קיץ 2006. אז מה בינתיים? אין ברירה, אלא לחזור לטרמינל הישן. כן, אדוני שר התחבורה, לא להתבייש, להודות בטעות, להיכנס למו"מ עם כמה מהחברות הזרות הגדולות ולהעביר את פעילותן, לפחות למשך העונה הקרובה, לטרמינל הישן והמוכר. נדמה לי, שרוב הנוסעים יעדיפו לוותר על הדיוטי-פרי המפואר ועל שרוולי העלייה למטוס הכאילו מתוחכמים, רק כדי לדלג על הסיוט של התורים בעמדות היציאה מהארץ, ולהצליח להגיע בזמן למטוס.

• הכותב הוא עורך מדור התיירות בשבועון "לאשה"