שופכים את דמן

אני לא מבקרת טלוויזיה ולמען האמת גם לא צופת טלוויזיה, אבל צפיתי בפרק האודישנים המקדים של ה"דוגמניות", שהערב (א', 21:00, ערוץ 10), ישודר הפרק הרשמי הראשון שלה.

ניסיתי לכתוב טור קליל, אבל אני לא מסוגלת. נשבר לי הלב. חשבתי שאוכל להשתתף במשחק הזה, כמו שאני מדגמנת עדיין למרות דעותיי הקיצוניות יחסית לדוגמנית, אבל בינתיים אני לא רואה איך אני מצטרפת למהלכי המשחק.

מצחיק, עצוב, פתאטי, רוע לב שנשפך בדליים על בנות צעירות, אבסורד. אלו רק מעט מהמילים שמציפות אותי. כן, החיים שלהן הולכים להשתנות. אבל למה? בשביל מה? שירז טל קשה לי להאמין שהם יהיו. זה כמעט בטוח. והמבוכה שהן יצטרכו להתמודד איתה ברחוב כל יום תהיה גרועה יותר מללכת בעירום.

"אחרי שהאישיות שלהן תהיה מעוכה, פרוצה, מושפלת אז נעשה מהן דוגמניות", הם חושבים שם למעלה. ככה זה? זאת לא שירז טל וגם לא גלית גוטמן, זאת מוטציה של אשה. נפש דהויה בגוף מסורס. עשירות הן יהיו אולי אם יתחתנו עם מיליונר שרוצה קישוט נרקוטי אצלו בבית.

מיטל דוהן, חברה שלי, רצתה פעם לכתוב את ספר ההשפלות - ספר שבו יתואר כמה גברים משפילים אותנו כדי שנוכל להיות נשים "ראויות" בעיניהם. לדעתי יש פה חומר לספר השפלות חדש - שיבדוק עד כמה מזוכיסטית יכולה להיות אשה בעצמה. כמה השפלה אני מוכנה לספוג כדי להפוך למוצר צריכה ארוז מספיק מגרה. ספר כנראה לא יהיה מזה, כי ספרות, למזלנו, עוד לא הגיעה עד כאן - אבל הטלוויזיה כן.

ויש פה נתח בשר לא קטן להשפלות: ממדידות היקפים ומצמוץ עיניים של המתבונן/מתבוננת ממול כלפי אותו סנטימטר עקשן ששכחו שהוא חלק מגוף, עור, עצמות, רגשות ועוד כל מיני עניינים שבינה לבינה, ועד אמירות קיצוניות והפגנת זלזול תוך כדי מלמול משהו לא נעים מול אותה אחת שעמלה רבות ביזע ודמעות. 

הסיטואציה שהכי מזכירה את זה היא זו של הורה וילד, כשההורה מדבר על הילד שלו בגוף שלישי למרות שהילד נמצא ממש בסמוך אליו ואומר דברים שלילד לא ממש מתחשק לשמוע. ככה דוגמנית, שהיא כבר לא בת שלוש ומבינה הכל, חווה את הדיבורים עליה כאילו היא לא נמצאת שם. כאילו זה סתם קולב שבמקרה עבר שם. מעניין אלו תכונות אופי צריך בשביל לעבוד מהצד השני (לא כולם כאלו), מעניין אילו נתוני פתיחה וחוויות חיים צריך כדי לעמוד מול אותן בנות 16,18,20 ולחשוב שאם הן מקבלות תהילה וכסף (במקרה הזה רק תהילה) אז אפשר לרמוס אותן, לבדוק אם הן עשויות מברזל או מפלדה.

ועכשיו לדבר עצמו - לדוגמנות. אם אעזוב רגע את עניין הטלוויזיה. בכל זאת דוגמנות היא לא רק שלילית, בעולם הזה (וזה אכן עולם שמתנהל עם חוקיות משלו) יש גם יתרונות. למשל אסתטיקה ברמה גבוהה וממקוצעת ביותר וגם נשים ייחודיות, מיוחדות ולעיתים גם מרתקות.

מכל השופטים היחידה שבאמת מבינה עניין בעיני היא בטי רוקאוי (שטוב לב הוא ממנה והלאה). אשל עזר. המודל הגברי היחידי, הוא חולה אנורקטיות שמחפש בכוח סקסיות מבנות צעירות וחסרות ישע. לטעמי הוא מביך בדיוק כמו הבנות, שעדיין תמימות מדי מכדי לדבר מול מצלמה.

יש כמה בנות שאני למרות הכל רואה בהן אופציה לדוגמניות: אולגה, מיתר, סיוון ומאיה, בעיקר אולגה ומיתר. מה יקרה איתן מכאן והלאה כשהדם שלהן מותז כדי שיהיה לנו הצופים עניין? זה כבר ממני והלאה.