לאומי: חלוקת המניות כבר לא אופציה

כאשר נשאלו לא אחת בכירים באוצר, בכל פעם שהתבקשו, מהי הסיבה שהם פשוט לא מוכרים את מניות בנק לאומי בבורסה אלא מחפשים מתחת לקרקע כל מיני שיטות הפרטה מוזרות - הם מילאו פיהם מים.

לרוב הם טענו כי לוקח הרבה זמן להפיץ בכל פעם חבילה של מניות. אם המדינה מחזיקה ב-35% ממניות לאומי, ובכל

רבעון יימכרו 6%, זה ייקח לפחות שנה וחצי עד שהמדינה תיפטר מהבנק. כאשר הם נשאלו מדוע הם לא מחפשים למכור את השליטה בבנק לגוף אחד, הם טענו שזה כבר נוסה ונכשל.

זה היה הצידוק שלהם מדוע התוכנית לחלק אופציות של הבנק לציבור היא התוכנית האידיאלית. לאחר מכן התוכנית עודכנה

והמדינה הציעה לחלק לציבור מניות של בנק לאומי וכך להפריטו.

באוצר הסבירו אז שזו השיטה הטובה ביותר, כך גם המדינה נפרדת מהבנק וגם הציבור מקבל הטבה בדמות מניות אותן יוכל למכור תמורת כסף בבורסה. מדובר בתוכנית שאין לה כמעט אח ורע בעולם וכמעט ולא נוסתה. ובכל זאת באוצר התעקשו לבצע אותה.

סדק ראשון בתוכנית היצירתית נבקע כאשר שר האוצר, בנימין נתניהו, אמר לפני מספר ימים, באותו יום שבו אישרה ההממשלה את התוכנית לחלוקת המניות, כי אם יימצא משקיע זר שמוכן לרכוש את השליטה בבנק - ההצעות ייבדקו. אתמול החליט החשב הכללי באוצר, ירון זליכה, לוותר, ככל הנראה, על רעיון חלוקת המניות וניצל את הגאות בשווקים כדי למכור 10% ממניות הבנק במחירי שיא.

לאחר המכירה ירדו אחזקות המדינה בבנק ל-25%, והיא למעשה עשתה צעד ענק לקראת ויתור על השליטה בבנק, למרות שפורמלית היא עדיין בעלת השליטה. נראה כי המכירה הזו גם שמה קץ לחלום חלוקת המניות של הבנק לציבור וכי המדינה תחפש עכשיו הזדמנות נוספת למכור את שאר המניות בבורסה. לחילופין ייתכן והמדינה תנסה למכור את 25% המניות שנותרו לגוף גדול או מספר גופים שיהפכו להיות בעלי השליטה בבנק.

מי שעומד כעת בעמדת היכון הוא שלמה אליהו, בעל אחזקות של 10% ממניות בנק לאומי. אליהו הביע לא אחת את רצונו להיות חלק מגרעין שליטה בבנק, ואולם לפי שעה המפקח על הבנקים מונע זאת ממנו. אליהו מחזיק עדיין בגרעין השליטה בבנק אגוד וכן באחזקות בחברות הביטוח אליהו והפניקס. הסיכוי היחיד של אליהו להצטרף לגרעין השליטה הוא להיפטר מהאחזקות הנוספות.