עוזב את השטויות

דודו טופז מתרגש. כולם מתעסקים בהיעלמותו מהמסך, אבל לו יש בכלל דברים אחרים בראש. המחזמר שכתב, "משה", קורם עור וגידים ומתקדם בצעדי ענק לקראת הופעת הבכורה. "אני לא מאמין שזה קורה", אומר טופז. "אני סוחב את 'משה' כבר 11 שנה".

שעת בין ערביים. "אולם הבמה" בגני תקווה נראה כמו סוף העולם שמאלה. דודו טופז בדרכו למקום מהצפון הרחוק, עם צוות הצילום של מנחם הורוביץ, שמקדיש תוכנית למחזמר וליוצרו. החבר'ה של "בית צבי" עסוקים בחזרה עם מירון מינסטר, שאחראי ללחנים לפזמונים של טופז. יגאל מזרחי בתפקיד משה. בתפקיד פרעה הפסיכופת יוסי צברי. את ציפורה, האשה שאיתו, מגלמת צאלה אחרק. ליאור זוהר זרחין הוא אהרון. השוס: עומר, 13, הבן של דודו ודליה בר-שישת, מגלם את הילד בסיפור המסגרת. "הוא משחק מקסים", מעיד עליו מזרחי, "אבל הוא יותר משוחרר כשהוא לא עם ההורים שלו". את אלוהים יגלם, כנראה, טופז בעצמו, כשרק קולו יישמע.

משעבוד לגאולה

"משה אנושי, יצרי, בשר ודם", מסביר מזרחי. "בהתחלה זה היה קצת מפחיד, אבל ככל שנכנסתי לזה, זה היה כל כך אנושי". מינסטר יצר מארג מוסיקלי אקלקטי. הרבה סגנונות - גוספל, קאנטרי, ישראלי. האולם מתמלא בהרמוניה ווקאלית. כשטופז נכנס פנימה, ניכרת התרגשות גדולה. הוא מנשק, מחבק ומלטף, עובר מאחד לשני, שואל את השחקנים לשלומם. כמו אבא טוב. וכשטופז רואה את עומר, עוצמות האהבה מוכפלות. "דודו טופז מוכשר מאוד, והוא בעיקר איש חם", אומרים עליו השחקנים. ובאמת, כמה דקות אחרי זה הוא מבקש להעניק להם ליום הצילומים המיוחד הזה 500 ש"ח לאדם. "הצלחתי להשיג את זה מ'קשת'", הוא מסביר בצנעה, "ואתם תראו שלהופעת הבכורה יגיעו מנהלי תיאטראות ומפיקים פרטיים, ויהיו הרבה יותר מ-25 הצגות".

"משה", מסביר טופז כמורה לתלמידיו, "הוא המחוקק הראשון שקם לעם ישראל. הוא אמר 'לא תרצח' - נקודה. ולא 'לא תרצח רק אם אתה מתעצבן'. הוא אמר 'לא תגנוב' - ולא רק אם אתה בן של ראש ממשלה".

"המחזמר הזה הוא דודו טופז", מסכם מזרחי. "זה קצת 'דודו מספר לגולו', עם קצת אורנג'דה וקצת משימות. זה דודו. יש למשה הרבה דיאלוגים עם אלוהים, אבל אני חושב שהשיא הוא הדיאלוג הבא - משה: 'נשים מנוגה, גברים ממאדים. אתה ממזר, אתה. ידעת את זה, אז החלטת להישאר לבד. הרי יכולת לברוא לך מישהי לצידך, אבל אתה חכם, אתה. אותנו סידרת עם הצלע הזאת. אהה, שלא יהיו אי הבנות, אשה טובה ציפורה. אבל לפעמים, אני יודע, אני יודע, סעיף 8, 'לא תנאף', מי מדבר על ניאוף? רק גיוון, אתה יודע'".

"משה הוא המנהיג הגדול ביותר שקם אי פעם לעם ישראל", קובע טופז. "הוא המחוקק ההומני ואוהב ישראל, ויחד עם זאת מכיר את מגבלותיו של עם ישראל. כוחו העצום נובע מכך שהוא גדל בילדותו ובבחרותו כמצרי בארמון פרעה. ואז הדבר הראשון שהוא עושה כשהוא יוצא מהארמון, זה להרוג מצרי. הוא בורח למדיין, חי שם שבע שנים, ומתחתן עם בת כהן מדיין, שהיא לא יהודייה. ודווקא בגלל הריחוק מהעם היהודי, הוא היחיד שיכול להוציאו משעבוד לגאולה".

נראה שאתה מזדהה איתו.

"אני מזדהה עם האיש מאוד, וקשה לי להסביר למה. לדודו טופז, שהצופים מהטלוויזיה מכירים כמנחה תוכנית, יש פנים אחרות שאנשים עוד לא מכירים. אחת מהן באה לידי ביטוי במחזמר הזה, והשנייה תבוא לידי ביטוי בערב היחיד שאני מכין ויוצא חודש אחרי הבכורה של 'משה'. שמו 'אין לי זמן', ומי שיראה יבין. אבל אני לא המרכז פה. המרכז ב'משה' הם בוגרי 'בית צבי', הבמאי משה קפטן, המוסיקאי מירון מינסטר, ואפילו עומר".

לו אביך, אליהו גולדנברג, היה חי, מה הוא היה אומר?

"האבא'לה המיוחד, המדהים, האידיאליסט והחם היה בוודאי מחבק אותי חזק ואומר 'ידעתי שיום יבוא ותוציא את האמת הזאת מתוכך, אחרי כל השטויות שעשית'".

אתה שלם עם העובדה שעומר פונה למשחק?

"לא, אני לא שלם עם זה. אני מפחד. אני חושש שאחרי שכל זה יסתיים, תהיה לו נפילה שהוא לא יידע איך להתמודד איתה. כאבא, אני מציע לו תמיד לעשות את הבאלאנס בין 'אם אין אני לי מי לי' לבין העובדה של 'מעפר באת ואל עפר תשוב'. עומר הוא חבר, וככל שהוא מתבגר אנחנו נעשים רק יותר חברים. אני נותן לו המון אהבה, ומנשק אותו".

הוא דומה לך?

"זה דור אחר. הם כבר לא בקטע של המרדף אחרי הנשים, אלא יותר בעניין של זוגיות ממושכת. אני גדלתי בשנות ה-60, כשהקטע היה לעשות עוד איקס, והמשכתי עם זה קצת יותר מדי שנים".

אתה בטוח?

"יש בי כמה צדדים. יש בי את הגבר היצרי, ויש בי את היוצר, שגם הוא מאותו שורש. לפעמים הגבר השובב יוצא, לפעמים הפילוסוף, לפעמים רודף הפרסום שבי, לפעמים האיש הרע וחסר הסבלנות. במחזמר הזה אני חושב שיוצא האיש היוצר, האידיאליסט והמאמין בנצח ישראל. אני אדם חם. לא ידעתי עד כמה אני אוהב. קשה לי להתמודד עם אדישות ועם קור אנושי. אפילו הביס שנתתי לנטליה אוריירו היה מחום ומאהבה, ותראי מה עשו מזה".

בסופו של דבר, מה עשה לך הריחוק מהטלוויזיה?

"קודם כל, זה נתן לי זמן לסיים את כתיבת 'משה'. יש בטלוויזיה המון מנחים והמון בדרנים - אם זה יגאל שילון, צביקה הדר וארז טל, ואם אלה בדרני 'ארץ נהדרת'. אני מרגיש המון הערכה אליהם, אבל אצלי הטלוויזיה היתה רק חלק קטן מהאישיות, ממה שיש לי לתת. הנה המחזמר הזה, 'מרכז טופז' עומד להיות מוקם בנגב בעוד שנתיים, ועל הפרק יש מחזמר נוסף. אני אעשה, כמובן, גם עוד תוכנית טלוויזיה".

נראה שמרחק עושה לך רק טוב.

"הטלוויזיה היתה דבר נפלא ותהיה דבר נפלא. היא עוזרת לי להגיע להרבה אנשים ולהביא בידור ומסרים. אני אחזור לטלוויזיה ובגדול, בוודאות גמורה. להערכתי זה יקרה לקראת סוף 2005".

מה דעתך על מה שיגאל שילון אמר, שצריך לשנות את השיטה, ושתוכניות בידור לא יכולות להיות מבוססות יותר על פרסונה, אלא על פטנט?

"קיבלתי שלוש הצעות ושלושתן מבוססות על האישיות שלי, למרות שהקונספט טוב גם למנחים אחרים. הציעו לי לעשות סידרה דרמטית בסגנון 'סיינפלד' ב'קשת'. הציעו לי תוכנית יומית בערוץ הראשון. וההצעה הכי מעניינת הגיעה מהמפיק אהר'לה גולדפינגר, והיא הברקה טלוויזיונית. הכל נשקל, והכל תלוי במי שיזדרז לשים את החותמת שלו על ההסכם. לא אגיד לא. זה יקרה לפני אוקטובר 2005".

בטח שמעת שדן שילון חוזר להנחות תוכנית ליל שישי עם אשתו מירי בערוץ 10. הוא היה כוכב המעגל, אחר כך מובטל, ועושה קאמבק.

"זאת בדיחה. יש כאן שיקול דעת מוטעה, לדעתי. דן שילון אף פעם לא היה מנחה תוכניות בידור, וגם אשתו אף פעם לא היתה בדרנית או בעלת חוש הומור. שניהם אינטליגנטים, אבל לקחת אותם לעשות תוכנית בידור זו שגיאה. כנראה שמישהו שם באמת לא חשב".