רשויות מבוססות מתרעמות: מי יממן את קליטת האתיופים?

עיריית תל אביב תקלוט בשנים הקרובות מאות עולים מאתיופיה, במסגרת ההחלטה לפיה רשויות מקומיות חזקות יקלטו את העולים. זאת, בניגוד לרשויות החלשות, כפי שהיה עד כה. בחלק מהעיריות מתרעמים: "מי בדיוק אמור לממן אותם?"

כך סיכמו ביניהם אתמול (ה') שר הפנים, אופיר פינס, וראש עיריית תל אביב, רון חולדאי. פינס הודיע על ההחלטה במפגש שערך עם ראשי ערים במרכז השלטון המקומי בתל אביב.

"מכיוון שאנחנו מתכוונים להעלות תוך שנתיים וחצי את כל 13-14 אלף בני הפלאשמורה לארץ", אמר פינס, "אני מבקש מראשי הרשויות החזקות שהפעם הם ייקחו על עצמם לקלוט את העולים. אני מקווה מאוד שרובם ייקלטו ברשויות החזקות ולא שוב ברשויות החלשות".

דבריו של פינס התקבלו במחיאות כפיים סוערות של ראשי הרשויות, רובם מהפריפריה, שקראו לעברו גם קריאות ביניים כמו "תמחק לי את הגירעון, אז אני אקלוט עוד אתיופים" ו"שישלמו לנו על אלה שכבר נקלטו אצלנו ונהפוך לרשויות חזקות".

השר פינס: קליטה מוצלחת בערים מבוססות

זו אינה הצהרתו הראשונה של פינס בעניין הצורך לקלוט את עולי אתיופיה בישובים מבוססים. בשבוע שעבר, בעת ביקורו במועצה האזורית תמר, הבטיח פינס כי במקום ייקלטו בחודשים הקרובים בין 100 ל-120 מעולי הפלאשמורה, שיהוו כ-10% מסך תושבי המועצה. "על מנת לקיים קליטה מוצלחת של עולי אתיופיה, יש לקלוט אותם ברשויות מקומיות חזקות דוגמת תמר, שיש להן משאבים לממן את הפעולות והתשתיות הנחוצות", אמר השר.

מאז קיבלה הממשלה את ההחלטה להכפיל את קצב קליטת יהודי הפלאשמורה, תהליך שיחל ביוני השנה ואמור להסתיים עד סוף 2007, נערכים משרדי הפנים והקליטה למשימה. שר הפנים הבטיח, כי הליך בדיקת הזכאות לעלייה יסתיים במהירות וניתן יהיה לעמוד בלוח הזמנים. שרת הקליטה, ציפי לבני, הביעה אף היא תקווה כי העולים ישולבו במערכות הישראליות הוותיקות ובישובים המבוססים והתנתה זאת בהקצאת משאבים ממשלתיים מספקים.

הרשויות: מי יממן את המגורים של העולים? 

אלא שנראה שקשה למצוא ראשי רשויות מבוססות מבים ערי המרכז שיוכלו להתחייב כי עולי אתיופיה יוכלו למצוא ביישובם את ביתם החדש. "ראש עיריית הרצליה מסכימה ליוזמת השר ותומכת בה. היא מאמינה שישובים מבוססים צריכים לקחת חלק מרכזי בקליטת יהודי אתיופיה", נמסר ל-ynet מעיריית הרצליה. אולם עד היום בהרצליה נקלטו עולים ספורים מאתיופיה ובעיריה לא ידעו איך יובילו כעת דבריו של השר לשינוי המצב.

מסר דומה הועבר גם מעיריית רמת-גן, שגם בשטחה לא נקלטו עולים מאתיופיה בכמות משמעותית.

"אלו מלים בעלמא, שנאמרות על-ידי פוליטיקאים ואין מאחוריהן שום משמעות", נמסר מעיריית רעננה. "מובן שהיינו מאוד רוצים עולים חדשים אצלנו בעיר ומובן שאנו מאוד בעד עלייה, אבל לעיריה אין אפשרות להעניק דיור ציבורי לעולים. רעננה היא עיר יקרה. הדיור יקר, הארנונה יקרה, ההוצאות גבוהות. מי אמור לממן את מגוריהם של העולים החדשים?".

מעיריית רעננה נמסר עוד כי גם עולים ותיקים יותר, שהגיעו בשנות ה-90 ממדינות חבר העמים לשעבר והתיישבו ברעננה, לא הצליחו להתקיים בעיר במשך יותר מכמה שנים ועברו לישובים פחות מבוססים. העולים המתגוררים ברעננה הם ברובם ממדינות מערביות ורובם אמידים.

"המשכנתה הגבוהה המוענקת לעולי אתיופיה על-ידי הממשלה אולי מספיקה כדי לרכוש דירה בפריפריה, אך לא כדי לרכוש אפילו דירת חדר ברעננה. תמו הימים בהם הממשלה מספקת דיור ציבורי לעולים. היום, בתנאי השוק החופשי, אין עוד קרקעות מדינה לרשות התושבים. הכל נדל"ן מסחרי שנמכר בכסף מלא".