כל העם צבא?

הערב (ד', 21:30) העם מקבל צו 8: "רשת" מעלה את "מילואים", הספין אוף החדש של "טירונות" ואחת הסדרות עם הכי הרבה הורמונים גבריים שנראו על המסך. כמו "טירונות", גם "מילואים" מתכתבת עם המציאות הישראלית. מבוגרים וצעירים, אנשי ימין ושמאל, דתיים וחילוניים, עולים חדשים וצברים, מוטלים כולם אל תוך הקלחת המבעבעת של שירות בשטחים ואמורים לשתף פעולה בביצוע משימות שנויות במחלוקת.

"מילואים" היא אחת מסדרות הדרמה המושקעות ביותר שנראו על מסך ערוץ 2 זה זמן רב. אחרי צילומי הפנים של "חדר מלחמה" ואולפני הדיקטים של הטלנובלות, מביאים האחים אורי ובני ברבש הפקה מתוקתקת, סטייל הוליווד, עם צילומי חוץ מרהיבים, פיצוצים, מסוקים, קרבות ומה לא. דרור קרן, נתי רביץ, אלון נוימן, יגאל נאור, אסנת וישינסקי ומאיה מרון מובילים את חבורת השחקנים המרשימה.  

"בנצי אשכנזי הוא סמג"ד, איש מחשבים, איש הייטק שמרוויח הרבה כסף", מתאר דרור קרן את הדמות שלו ל-ynet, "בדרך לקופנהגן לישיבה גדולה תופס אותו הדבר הזה .ממש כמו כל אחד מהחבר'ה שם, הוא יוצא מהחיים שלו, הכול נעצר בגלל הצו 8 הזה. מה שמעניין הוא מה שקורה להם שמה, החבר'ה עולים על אותם המדים, אבל כל אחד מביא איתו את החבילה שלו מהאזרחות. המילואים הם אזור אחר של החיים שלהם, פתאום אתה נכנס לשטחים, לוחם במקומות קשים וזה יוצר הרבה סיטואציות דרמטיות".

מה הרקע הצבאי שלך?

"אני כחייל עשיתי שירות בתיאטרון צה"ל, - אני קצת חרש באוזן ימין אז הפרופיל שלי לא היה גבוה מלכתחילה – אבל אני בן לאיש צבא, אבא שלי היה 25 שנה בחיל האוויר ואני הייתי במלחמת 'שלום הגליל', הופענו בלבנון, היינו שחקנים פחדנים ונטולי נשק, במרכז הקרבות, ירו עלינו וכאלה. בכל מקרה אני לא יכול להגיד בנשימה אחת את מה שאני עשיתי מול חיילי גבעתי, גולני וחי"ר".

אז איך התחברת להווי של המילואים?

"ההווי הזה לא מעניין אותנו – זה לא סרט דוקומנטרי על הצבא, זו סדרה שמחפשת את האנושי שבחיילים למרות הצבא, למרות המדים והנשק, ככה כתובים התסריטים. אני מנסה שלא לעבוד עם הסטריאוטיפים, אורי ברבש תייג אותי מהתחלה ואמר שאני לא נראה כסמג"ד הסטריאוטיפי – יגאל נאור דווקא נראה וואחד מג"ד. היום הצבא מורכב מכל מיני אנשים, אנשי עסקים, הייטק, לאו דווקא נראים כמו שוורצנגר. בעניין המילואים? עשינו תחקירים, בני ברבש היה מג"ד בעצמו והכתיבה והבימוי מלווים על ידי צה"ל, הן בתחקיר והן ברמת העלילה - איך נכון וכמה זה קרוב למציאות, אז דואגים לנו".

צה"ל ופעולותיו שנויים במחלוקת לעתים קרובות, ובכל זאת הסרטים והסדרות עליו הופכים בד"כ לקאלט.

"בטח, זה לא רק 'טירונות' שהצליחה, זה גם 'שתי אצבעות מצידון' ו'גבעת חלפון', כי זה חלק מההוויה שלנו, לטוב ולרע, אין מי שלא עובר את זה, זה חובה עלינו, זה אבא שלנו עשה, הילדים שלנו עוברים את זה. זה הכאב, השכול, השמחה, האהבה לזה, השנאה לזה, החברותא וכל המרק הזה שהרבה פעמים אתה רוצה לבעוט בו ואתה לא יכול כי זו תעודת הזהות שלנו ואתה לא יכול להימלט מזה גם אם אתה רוצה.

"עברתי את זה על בשרי ועם חברים קרובים שהצבא

 בלבל אותם וייאש אותם ברמה הכי בסיסית של לשמור על הייחוד שלך. יש את הדייסה שמבקשת לעשות מאיתנו משהו כזה חד ואחיד, שיצעד בימין-שמאל וילבש את אותם הבגדים, אבל כשאתה לא מחפש את עצמך בתוך העסק - זה קצת דורס אותך. הדינמיקה הזו, המתח של לשמור על עצמך בתוך מסגרת שכופה את עצמה עלייך - זה מקור להזדהות".

פחות ופחות אנשים מתייצבים למילואים. הנושא רלוונטי בכלל?

"אי אפשר להפריד את ההשתמטות ואי הרצון ללכת לצבא ולמילואים ממה שקורה למדינה - פוליטית, מדינית וחברתית. הילדים חוזרים משם ומספרים סיפורים קשים על מה שקורה במקומות האלו ואנשים קולטים שהם עושים דברים שהם לא צריכים לעשות בשירות המדינה – צה"ל קצת איבד מערכו ואנשים לא טיפשים, אי אפשר לסדר את כולם כל הזמן. פעם זה היה אוטומטי, התגייסנו בגאווה, אמרנו שהצבא הוא הכול, דיברנו על טוהר הנשק ועל השירות למדינה, אבל היום זה לא רק הצבא - זו הממשלה שלנו והדרכים שהיא פועלת".

כשעובדים בחסות צה"ל, לא נוצרת בעייה לבקר את הצבא?

"בשורה התחתונה 'רשת' וחיים שריר מפיקים את התוכנית עבור ערוץ 2, יש לנו מגבלות מסוימות, אבל כן, בהחלט - התסריטים נוגעים בקושי שיש בצה"ל, ועם הבעיות כשמתמודדים עם סיטואציות כמו שבשטחים".