שתף קטע נבחר

האם הטכנולוגיה תהפוך אותך לסמל מין?

השליטה בטכנולוגיה אולי לא תצמיח לכם סקס אפיל קטלני בין לילה, אבל אם תשתמשו בה נכון יש סיכוי שהיא בכל זאת תקדם אתכם קצת בחיים. היא תשפר את סיכויי הקבלה שלכם לעבודה, תעזור לכם להתקדם במקום העבודה, וסביר להניח שגם תתרום לאפשרויות שלכם להתרבות - הרבה יותר מהיכולת להרוג אנטילופה בנגיחה מכוונת היטב

לפני 10 שנים כמעט, פירסם סקוט אדמס (היוצר של סדרת האנימציה "דילברט") מאמר בשם "Men Who Use Computers Are The New Sex Symbols Of The `90s". מכיוון שהמאמר פורסם ב-Windows Magazine, אפשר לנחש שאדמס כיוון היטב את המסר לקהל הגיקים האופייני. ומכיוון שהוא עצמו ידוע כגיק שעלה לגדולה, וכהומוריסט, אפשר להתייחס למסר שהביע במאמר בזהירות, שלא לומר בביטול.

 

מצד שני, כדאי לזכור שגם סדרת האנימציה ההומוריסטית שלו, למרות שנועדה קודם כל לבדר, מספקת תיעוד די מאלף של תרבות ארגונית שכמעט כולנו למדנו להכיר - של המנהלים שלא מבינים שום דבר, עובדים שנלחמים על ציוד משרדי, ופוליטיקה שנראית כמו מלחמת קומיקס.

 

חלק מהאנשים טוענים ש"דילברט", הסדרה והדמות, מציגים מבט מעט גרוטסקי ומוגזם על המציאות. אבל לא מעט אנשים מוכנים להישבע שנתקלו בחיים המקצועיים בסיטואציות מופרכות לפחות כמו אלו שהם מציגים.

 

כנראה שההבדלים בנקודת ההשקפה קשורים בעיקר לתחנות המקצועיות ברזומה. ולא מסוכן להניח שמותר להאמין לאדמס שטוען בתוקף שרוב העלילות של דילברט - לפחות בשלבים המוקדמים - הן תיעוד מדוייק של סיטואציות אמיתיות. הוא הרי המציא את הדמות הזו באמצע ישיבה משעממת במיוחד.


לכן שווה אולי להתעכב על כמה מהטענות של אדמס במאמר ההוא, ש-10 שנים אחרי אולי כבר יכולות לעמוד למבחן ההיסטוריה.

 

במקום לנגוח באנטילופה

 

"אני חושב שזה עניין דרוויניסטי", מנסה אדמס להסביר את ה"סקס-אפיל הלא-יאומן של דילברט" במאמר שלו. "אנחנו נמשכים לאנשים שיש להם את היכולת הטובה ביותר לשרוד ולהנהיג. בימי קדם, הייתה חשיבות מיוחדת ליכולת שלך לרדוף אחרי אנטילופה ולהרוג אותה בנגיחה בודדת. המיומנות הזו הולכת והופכת חשובה פחות עם כל שנה שעוברת. היום, מה שחשוב, הוא אם אתם יכולים להתקין את כרטיס הרשת בלי לקרוא לטכנאי".

 

"זה ברור", ממשיך אדמס, "שישנם בימינו שלושה סוגים של אנשים: משתמשי מחשב מתוחכמים, שיתפתחו ליצורים אלוהיים וישלטו בעולם... משתמשי מחשב שמנסים להעמיד פנים שהם מבינים במחשבים, אבל משתמשים בסתר במחשבי כיס כדי לחשב מספרים ולהוסיף אותם לגיליונות אקסל. הם עתידים להתפתח למנהלי בית ספר ומנהלים של בתי קברות לחיות, ובסופו של דבר ייכחדו. ואנשים שלא משתמשים במחשב - שבסופו של דבר יגדלו זנבות וישבו בגני חיות, מטילים גללים לעברם של תיירים".

 

בסופו של דבר, מסביר אדמס, נשים שבוחרות איזה מסלול אבולוציוני הן רוצות להעניק לצאצאים שלהן, יבחרו באופן טבעי בסוג הראשון. וזה - בנוסף לעוד כמה סיבות לא בלתי חשובות - מה שגורם בהדרגה לכך שאנשי מחשבים הופכים לאנשים אטרקטיביים יותר, מושכים יותר, שהנשים מחפשות את קירבתן.

 

למי שמוצא את התיאור הזה מעליב (באופן אישי קשה לי לחשוב מדוע, משום שברור שכולכם שייכים לסוג הראשון), כדאי לזכור כמה דברים. ראשית, שמדובר בטור הומוריסטי. שנית, שכמו בשאר יצירתו של אדמס, מלבד השאיפה לשעשע מסתתרת כאן גם ביקורת - מותר לנסות לקרוא בין השורות. ושלישית, שבסופו של דבר התחזית של אדמס די הוכיחה את עצמה בתקופת הבועה.

 

תשאלו את כל אותם יזמי לואו-טק, שצפו בעיניים כלות בחבריהם מהסטארט אפים שקיבלו השקעות דמיוניות בין לילה, בשנים שאחרי כתיבת המאמר הזה.

 

מה גם שבימים היפים של סוף שנות ה-90, לא רק חיי האהבה של חלוצי מיראביליס ודומיהם לבלבו. רבים מכם בטח זוכרים, איך לספר לבחורה שאתה עובד בהייטק היה טיפה יותר משתלם מלספר שאתה פסיכולוג, עו"ד או חבר אגד. הרי גם האמא הפולנייה מהבדיחה ("הרופא בן שמונה והעורך דין בן שש"), רצתה שהבן שלה יהיה ביל גייטס.

 

גם אחרי הבועה, ולא רק הייטק

 

התפוצצות הבועה ועידן מובטלי ההייטק, נטלו משהו מהקסם של העיסוק במקצועות הטכנולוגיה. בפריפריה תמצאו עוד אנשים שיודעים לדקלם ש"מחשבים זה העתיד", אבל כולם יודעים כבר שגם להבין במחשבים לא מספיק כדי להבטיח שתהיה לך פרנסה או לארגן שידוך טוב.

 

ובכל זאת, במקצועות הייטק ישנם עדיין לא מעט אנשים שמשתכרים יפה ושהאפשרויות המקצועיות שלהם די מבטיחות. בעיקר כפונקציה של רמת הידע, כמו בכל תחום אחר. עם המשך ההתאוששות של התעשייה אפשר לקוות שתימצא עבודה לכולם, אבל ישנם כבר עכשיו אנשי מקצוע שלא חסרות להם אפשרויות תעסוקה, ומצבם עוד ישתפר. וגם לא מסוכן מדי לנחש שכושר ההשתכרות של אנשים רבים בשנים הקרובות, יהיה פונקציה ישירה של השליטה שלהם בטכנולוגיות.

 

זה נכון לא רק למי שעוסקים במקצועות טכנולוגיים "קשים" (כמו אינטגרטורים, מומחי אבטחה, מנהלי תשתיות וכדומה), אלא גם לאנשים שעובדים במקצועות שהפכו עתירי מיחשוב. ממדענים וחוקרים, דרך אנשים שעוסקים במקצועות השיווק והמכירות, ועד לאנשי סאונד באולפני הקלטות.

 

במקצועות מסוימים, כבר היום, השליטה בכלי תוכנה מסוימים היא תנאי הכרחי, גם אם לא מספיק, לזה שתהיה לכם עבודה. לא רק טכנאי סאונד ועורכי וידאו, אלא גם גרפיקאים ואפילו קלדנים. וכמובן שברוב מקומות העבודה מצפים גם מעובדי מכירות זוטרים, פקידים מסוגים שונים, מזכירות ומחסנאים, לשלוט בסט בסיסי של תוכנות שמניעות את התהליכים הארגוניים.

 

כבר באמצע שנות ה-90, החל להתפשט המנהג להוסיף בתחתית קורות החיים רשימה של תוכנות בהן המועמד שולט. היום, במקצועות מסוימים, זה אחד הדברים הראשונים שמסתכלים עליהם. כן, ברור שבתור גרפיקאי יצפו ממך לשלוט בפוטושופ - אבל אם אתה שולט גם בפריהנד זה לא יזיק. וכן, ברור שבתור עוזרת מחקר יצפו ממך לרקע אקדמי מתאים ושליטה בשיטות מחקר וסטטיסטיקה, אבל אם את יודעת SPSS, זה יוסיף.

 

יותר מהשירות הצבאי, יותר מידיעת שפות, יותר מ"יחסי אנוש מצוינים ויכולת לעבודה מאומצת", לפעמים אפילו יותר מניסיון כזה או אחר - חשוב שהמועמד ישלוט בתוכנות שדרושות לתפקיד שהוא עתיד למלא. כך, כמעט בלי ששמנו לב לזה, הפכו הכישורים הטכנולוגיים לאחד המדדים החשובים בסיכויים ה"הישרדות" שלנו בשוק העבודה.

 

חיים במציאות של דילברט

 

הדמויות הצבעוניות שמקיפות את דילברט במקום העבודה שלו, נוטות אולי לפעמים להיות מוגזמות מעט, אבל כמעט הכל מעוגן היטב במציאות. לפעמים זה מביך, ולפעמים קצת קשה להאמין לזה, אבל הניסיון מוכיח: לרוב המנהלים אין באמת מושג מה עושים העובדים שלהם, וחלק גדול מהזמן הם רק מעמידים פנים שכן.

 

מנהל טוב הוא מי שיש לו יחסים טובים עם עובדיו, יכולת להניע אותם ולנטוע בהם מוטיבציה. בדרך כלל הוא ניחן באינטואיציה טובה, שמאפשרת לו להכריע בשאלות מהותיות בלי לרדת לפרטים. ישנם אמנם מנהלים שבקיאים בכל החומר הרלוונטי, ויודעים לקבל החלטות מושכלות ונבונות באמת, אבל הם נדירים בהרבה. רוב המנהלים אינם כאלה. רובם גם לא מנהלים טובים.

 

ואלו אולי חלק מהסיבות לכך שרוב המנהלים מגיבים בשמחה, אפילו בהתלהבות, כשמציגים להם את המידע בצורה שקל לקרוא אותה: טבלאות מסודרות, גרפים צבעוניים, מצגות, ועוד כהנה וכהנה אמצעי המחשה. כמעט כל המנהלים אוהבים דו"חות. לפעמים בגלל שהם מנהלים טובים, שרוצים לקבל את "התמונה הגדולה". לפעמים בגלל שהם מקווים לקבל מושג, כלשהו, על מה שקורה בחברה.

 

ולכן מי שמסוגל להפיק ולהציג את המידע הזה בדרך שהמנכ"ל יוכל להבין, נהנה מהערכה ומיוקרה. לעיתים קרובות המיומנות בהצגת המידע היא גם הכלי של העובד להשפיע על ההחלטות בארגון. זה פתרון אפשרי למצב הנפוץ שבו עובד בתפקיד ניהול זוטר מתוסכל מההחלטות שמתקבלות "למעלה".

 

גם אם מוותרים לגמרי על הציניות נשארים עם האמת הפשוטה: ההנהלה הבכירה צריכה להתמודד עם הרבה מאד אינפורמציה, והמידע שהכי משפיע עליה הוא זה שהכי קל לעכל. באופן רגיל, פריטי המידע שהכי קל לפעול לפיהם הם אלו השטחיים יותר. כמויות גדולות של מידע יקר ערך הולכות לאיבוד כשהוא מגיע בצורה גולמית ולא מעובדת. כשהמידע הזה מנותח, מסונן ומוצג בצורה תמציתית וממוקדת, מתחילים להתייחס אליו יותר ברצינות.

 

לקרוא נכון את המפה

 

הבנה טובה יותר של הטכנולוגיה - גם היכרות שמאפשרת להשתמש בה טוב יותר, וגם הבנת התפקיד שלה בתהליכים הארגוניים - יכולה לתרום להצלחה של עסק, אבל גם לרווחה האישית של העובד. מיומנויות שקשורות לטכנולוגיה יכולות לשפר את סיכויי הקבלה שלכם לעבודה מסוימת, ויכולות לעזור לכם להתקדם בתוך מקום עבודה. הן גם יכולות - אל תשכחו את העניין הקטן הזה - לעזור לכם לעשות את העבודה שלכם טוב יותר.

 

לא בכל תפקיד ולא בכל מקום עבודה, תוכלו להביא לידי ביטוי את הידע הקיים שלכם, או להרחיב אותו. אבל עליכם לשאוף למצב שבו תתרמו מהידע שלכם למקום העבודה, ותשתמשו במקום העבודה כדי ללמוד עוד. אם אתם עובדים במקום עבודה שמעניק לעובדיו הכשרות וקורסים רלוונטיים, נצלו זאת. אם אפשר, נסו ללמוד לא רק דברים שרלוונטיים באופן ישיר לעבודה שלכם, אלא גם כאלה שיאפשרו לכם להרחיב את תחומי ההתמחות שלכם.

 

את המיומנויות והידע שאינכם מצליחים להביא לידי ביטוי כחלק מהעבודה הרגילה שלכם, נסו לפתח וליישם בנפרד. אם למדתם משהו שימושי במקום העבודה, אבל אינכם משתמשים בו בעבודה - התאמנו בבית.

 

אם שלחו אתכם לקורס Access כי הייתם ילדים טובים והיה תקן מיותר, ואין לכם באמת מה לעשות עם זה בעבודה, תעשו עם זה משהו בשעות הפנאי. אם אתם יודעים איך לקנות נכון חומרה, ואנשי הרכש של החברה מעדיפים לא להיעזר בכם - תעזרו לעובדים אחרים.

 

לא תמיד יתנו לכם להשתמש בכל דבר, או לעשות דברים בדרך שאתם מעדיפים. אתם גם עלולים לגלות שהממונים עליכם נרתעים מהשינוי, או חשים מאויימים, או חושדים במוטיבציות שלכם.

 

עדיף לנקוט במדיניות זהירה - להקפיד לעשות דברים כפי שמבקשים מכם, אבל להדגיש (בדיסקרטיות ובטקט) שניתן לעשות את הדברים גם אחרת ולספר שאתם יודעים לעשות זאת. כשמישהו יזדקק לעזרתכם, חשוב שידע שאתם יכולים לעזור לו. הוא כבר יבקש, ואם נראה לכם שהוא מתבייש תציעו בעדינות.

 

ומעל לכל, חשוב לזכור: איש לא צריך לדעת כיצד בדיוק אתם עושים מה שאתם עושים, כל זמן שאתם עושים את זה טוב יותר. שימוש נבון בטכנולוגיה יכול לספק לעסק יתרון תחרותי על-פני עסקים אחרים. הוא גם יכול לספק יתרון תחרותי לעובד מסוים, על פני עובדים אחרים. אל תפסידו אף הזדמנות לעשות דברים בדרך שונה, או לתת למחשב לעשות את העבודה שלכם עבורכם. בשביל זה הוא נועד.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מצגת צבעונית. טוב למנהלים שלא מבינים הרבה
מומלצים