בנק ישראל: שיעור המס בישראל כמו ב-OECD

הפחתות שיעורי מס ההכנסה בישראל בשנתיים האחרונות הביאו את שיעור המס הממוצע על השכר, בכל רמות ההכנסה, לרמות המקובלות במדינות המפותחות (OECD). כך עולה מקטע מתוך דו"ח בנק ישראל לשנת 2004. הקטע מתבסס על מחקר שערך ד"ר עדי ברנדר.

זאת לאחר שבשנת 2002, ובסוף שנות התשעים, היו שיעורי המס גבוהים במידה ניכרת מהמקובל בעולם. הפערים האלה בשיעורי המס היו גדולים במיוחד ברמות השכר שבין פי 1.66 לפי 4 מהתוצר לנפש (11,000 שקל עד כ-28,000 שקל בחודש, בישראל).

על פי המחקר, שיעור המס הממוצע ברמות ההכנסה שעד פי 2 מהתוצר לנפש (13,200 שקל בחודש), שבהן מצויים 85% מהנישומים בישראל, נמוך או דומה לממוצע בקבוצה של 26 מדינות מפותחות החברות ב-OECD.

אולם, שיעורי המס השוליים בישראל עדיין גבוהים מהממוצע במדינות המפותחות לרמת הכנסה שמעל 9,000 שקל, אך נמוכים או דומים לממוצע במדינות האיחוד האירופי - שבהן נהוגים שיעורי מס גבוהים יותר מאשר במדינות האחרות.

שיעורי המס הממוצעים בישראל נמוכים מהשיעורים המקבילים במדינות האיחוד האירופי בכל רמות ההכנסה. 

בישראל: הטבות רק לנשים עובדות

עוד עולה מתוך הדו"ח, כי בעוד שכמעט בכל המדינות המפותחות (למעט פינלנד, פולין, טורקיהיה ושבדיה) נהוגות הטבות מס להורים לילדים, ולעתים גם לזוגות נשואים בהם אחד מבני הזוג אינו עובד, בישראל הטבות אלה ניתנות רק לנשים עובדות.

הבשורה הפחות מעודדת, היא שרק רבע מהאימהות מצליחות לנצל את זיכוי המס הניתן בגין ילדיהן. זאת משום  ש-55% מהאימהות בישראל עובדות, ומתוכן רק 50% מגיעות לסף המס לאחר שמתחשבים בנקודות הזיכוי האישיות, כך שהטבות אלה משפיעות רק על כרבע מהמשפחות שבהן יש ילדים.

זאת בניגוד למקובל במדינות המפותחות, שבהן נהוג לתת את הטבות המס על בסיס ההכנסה של בן הזוג ששכרו הוא הגבוה יותר, או על בסיס ההכנסה המשותפת של שני ההורים. 

במחלקת המחקר מציינים, כי אימוץ מערכת מס, הדומה למקובלת במרבית המדינות המפותחות, תוכל להקטין בעלות תקציבית נמוכה, את העוני בקרב משקי הבית שבהם יש לפחות מפרנס אחד.