שעון הקיץ נכנס הלילה לתוקפו
בשעה 02:00 לאחר חצות הוזזו מחוגי השעון שעה אחת קדימה, ובכך נכנס שעון הקיץ לתוקפו. המחוגים יוזזו שוב לאחור בעוד 191 ימים. מועדי הזזת השעון נקבעו לאחר פשרה דתית-חילונית לפיה תחילת תקופת שעון הקיץ תקבע על-פי לוח השנה הלועזי, ואילו סיומה ייקבע על-פי לוח השנה העברי
סוגיית שעון הקיץ והחורף הטרידה רבות את חברי הכנסת וסיעות הבית במשך שנים ארוכות. חששם המרכזי של המגזרים הדתיים והחרדים היה מפני משיכתו של שעון הקיץ על-פני תקופה ארוכה מדי, עד לאחר חגי תשרי, מה שהיה מאלצם 'למשוך' את צום יום הכיפורים שעה אחת נוספת. חשש נוסף ממנו ביקשו להימנע היה הארכת החושך בשעה נוספת במשך הקיץ, דבר אשר היה מאלצם לקיים את תפילת הבוקר בשעה מאוחרת מדי.
החילונים, מאידך, ביקשו להאריך את משך שעון הקיץ בטענה כי שעות אור נוספות יתרמו למשק מאות מליוני שקלים בשנה, טענה שהדעות חלוקות עליה בין הגורמים השונים.
הויכוח סביב סוגייה זו פירנס במשך דורות רבים את המחלוקת הפוליטית בין נציגי הציבור. למעשה, מדי תקופה היה קובע שר הפנים, לאחר משא-ומתן פוליטי ממושך, טבלת מועדי שעון קיץ וחורף שתקפה למשך 3-4 שנים. אולם הדרך להשגת פשרה זו היתה ממושכת ומלובת מחלוקת, והיה צורך לחזור עליה מדי תקופה.
על-מנת לפטור את השר ואת הכנסת מחזרה שגרתית תקופתית על מחלוקת זו, ביקשו מספר חברי כנסת מקרב הסיעות החילוניות והחרדיות להגיע להסכמה בעניין שיטת קביעת מועדי שעון החורף והקיץ. כוונתם היתה למצוא שיטה קבועה, רב-שנתית, לקביעת מועדי השעונים, אשר תפתור את הצורך במחלוקת התקופתית המוכרת. שר הפנים החדש, אופיר פז-פינס, הביע שביעות רצון מלאה מכוונה זו ואף הצהיר כי ישמח מאוד 'להפטר' מצרה זו.
פשרה דתית-חילונית
אולם, גם הדרך להשגת הפשרה היתה רצופת מהמורות. שר הפנים הקודם, אברהם פורז, ביקש לקבוע שיטה אשר תתבסס על לוח השנה הלועזי, כלומר על-פי שנת השמש. לטענתו, הקיץ בישראל מתחיל מוקדם מאוד ונמשך זמן רב ואין כל סיבה להתעלם משעות האור, אותן ניתן לנצל לחסכון רב למשק. הוא אף הציע להנהיג שעון קיץ במשך כל ימות השנה ולהאריכו בשעה נוספת במשך חודשי הקיץ.
הדתיים, לעומת זאת, ביקשו לקבוע שיטה שתתבסס על לוח השנה העברי, המבוסס על שנת הירח, הקצרה יותר. לטענתם, חגי ישראל ומועדיה נקבעים על-פי הירח ולכן על שעון הקיץ והחורף להתאים עצמם ללוח השנה.
לאחר ויכוחים נוקבים וממושכים הוחלט לבסוף על פשרה, לפיה מועד תחילתו של שעון הקיץ ייקבע על-פי לוח השנה הלועזי, ואילו מועד סיומו ותחילת שעון החורף ייקבע על-פי לוח השנה העברי. על-פי הפשרה, אשר גם התקבלה לבסוף בהצבעה בכנסת בחוק קביעת הזמן שאושר בתחילת חודש מרץ השנה, יחל שעון הקיץ בכל שנה בלילה שבין הימים חמישי לשישי האחרונים לפני השני באפריל, ואילו שעון החורף יתחיל במוצאי השבת הראשונה של חודש תשרי.
