הצעת החוק נגד ספאם תוגש בקרוב לאישור הכנסת
הצעת החוק הוגשה לאישור וועדת השרים לענייני חקיקה ותעלה בקרוב לאישור הכנסת. על פי ההצעה, ייאסר על משלוח פרסומות ללא קבלת הסכמה מראש של הנמען. מנכ"ל מיקרוסופט ישראל: "שולחי דואר זבל הם פושעים"
הצעת החוק נגד דואר זבל הוגשה לאישור וועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שרת המשפטים, ציפי לבני, וצפויה לעלות בקרוב להצבעה בכנסת, כך מסרה היום (ב') שרת התקשורת, דליה איציק, במסיבת עיתונאים לרגל היום הלאומי לאינטרנט בטוח. זאת, לאחר שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה אישר את טיוטת החוק.
תיקון 33 לחוק התקשורת, המוצע על ידי משרד התקשורת, אוסר על משלוח המוני של הודעות פרסומת בלתי רצויות באמצעות דואר אלקטרוני, SMS ופקס.
אימוץ של מודל ה-Opt-in
על פי ההצעה, ייאסר על משלוח פרסומות ללא קבלת הסכמה מראש של הנמען. בכך אימצה הממשלה את מודל ה-Opt-in של האיחוד האירופי, לפיו אסור לשלוח פרסומות בשיווק ישיר, אלא אם כן התקבלה מראש הסכמת הנמען לכך. זאת, בניגוד למודל ה-Opt Out, לפיו השולח רשאי לשלוח הודעה ראשונה לנמען בשיווק ישיר, אלא אם כן הודיע הנמען כי הוא מסרב לקבל הודעות נוספות.
על פי הצעת החוק הממשלתית של משרד התקשורת, יותר שיגור פרסומת גם אם לא התקבלה הסכמת הנמען, כאשר הנמען הוא בית עסק, ומדובר בפניה חד פעמית מטעם השולח הכוללת הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו. לחילופין, המשלוח מותר כאשר השולח קיבל את הסכמת הנמען למשלוח במסגרת התקשרות קודמת כמו רכישת מוצר או שירות. הצעת החוק מחייבת את השולח לכלול בהודעות אלה את פרטיו ודרכי יצירת הקשר עימו, ולאפשר לנמען לסרב לקבלת הודעות נוספות.
הצעת החוק קובעת כי הפרתו תהיה עבירה פלילית שבגינה ניתן להטיל קנס מינהלי. נוסף על כך, מחברי ההצעה מציעים לאפשר לאנשים החשים עצמם נפגעים להגיש תביעה במסלול תביעה אזרחי, אשר צפוי להיות הכלי המרכזי והיעיל להתמודדות עם התופעה.
אפשרות של תביעה ייצוגית
זאת, בדרך של הגדרת האיסור הקבוע בהוראות החוק כעוולה אזרחית, לגביה יחולו הוראות פקודת הנזיקין. במקביל, תינתן אפשרות להגשת תביעה ייצוגית בשל הפרת הוראות החוק. מנגנונים אלה עשויים לאפשר לנפגעי התופעה להתאגד יחד ולתבוע, כלי יעיל כאשר מדובר בעבירה כמו משלוח דואר זבל, הגורם נזק קטן יחסית לכל משתמש אך פוגע בקבוצה גדולה של משתמשים.
עם זאת, בעקבות הערות משרד המשפטים, הוסרה מטיוטת החוק המקורית האפשרות לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק, במקרה של משלוח פרסומת בניגוד להוראות החוק.
מחברי ההצעה מעריכים כי תיקון חוק התקשורת יצריך הקצאת משאבים נוספים לטובת מערך אכיפה, אם כי הם מתקשים בשלב זה לאמוד את היקפם.
ההצעה צפויה לעלות להצבעה בקריאה ראשונה, עם חזרת הכנסת מהפגרה בעוד כחודש וחצי. אם תאושר הצעת החוק הממשלתית בקריאה ראשונה, תדון ועדת הכלכלה בשאלה אם לאחדה עם הצעת החוק הפרטית של ח"כ רומן ברונפמן בנושא דואר זבל. על פי הצעתו של ברונפמן, יוקם מאגר "למניעת פניות בלתי מוזמנות" ('אל תזבל אותי'), בו ירשמו משתמשים שאינם מעוניינים לקבל פניות.
"שולחי דואר זבל הם פושעים"
"משרד התקשורת פועל לעידוד התחרות ולחדירת האינטרנט בפריסה ארצית, אך דואג לא פחות להגברת האכיפה במטרה למגר הסכנות הגלומות בו", אמרה השרה איציק. לדבריה, הצעת החוק החדשה תביא למיגור תופעת 'דואר הזבל הפוגע בכל אחד ואחת מאיתנו'.
מיקרוסופט, שהגישה תביעה נגד מפיץ דואר הזבל הישראלי אמיר גנס, הביעה תמיכה חד משמעית בחוק. "צריך לומר את זה במילים פשוטות: שולחי דואר זבל הם פושעים", אמר במסיבת העיתונאים מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, דני ימין. לדבריו, גנס הוא הזבלן השני בהיקף פעולתו באיזור אירופה והמזרח התיכון.
על פי הניסיון האירופי והאמריקני, אם תאושר הצעת החוק, היא תגביר את המודעות לבעיה, אך לא תכחיד את הספאם, שמקיף יותר מ-60 אחוז מתעבורת הדואר האלקטרוני, על פי הערכות, ולא תציע תחליף לפתרונות טכנולוגיים. כמויות הספאם ממשיכות לגדול גם בארה"ב, בה כבר מיושם חוק נגד ספאם. כמו כן, הצעת החוק החדשה אינה מציעה פתרון לבעיית דואר הזבל הנשלח משרתים בחו"ל, שלא חל עליהם החוק הישראלי. עם זאת, ההצעה עשויה לעודד צמיחה של שיווק ישיר לגיטימי באמצעות דואר אלקטרוני.
