"לתת לנערים לחוש שייכות"

16 נערים מתגוררים בהוסטל "בן גלים" בהרצליה, שמפעילים עמותת "שחל", רשות חסות הנוער ועמותת "על"ם". 16 סיפורי חיים של מתבגרים שנולדו לתוך מציאות של מחסור, גדלו בסביבה של הזנחה, התבגרו בחסות עצמם ובהמשך נשרו מהמסגרות החינוכיות ולעתים הידרדרו לפשיעה. חלקם ילידי הארץ, דור שני או שלישי למצוקה כלכלית, חלקם עולים שהתקשו להיקלט בישראל, חלקם ילדים להורים שחזרו בתשובה. כולם מצאו בהוסטל בית המספק להם, לעתים לראשונה בחייהם, תשומת לב יומיומית, חום וגם סמכות בוגרת.

• רוצים לסדר לנערים דיירי ההוסטל את הסדר? לחצו כאן

"הנערים שמגיעים לכאן עוברים תהליך שנמשך בין שנה לארבע שנים", מסביר בני ורסנו, רכז הפעילות הימית במקום. "הם מטופלים על-ידי אנשי מקצוע שעוזרים להם להתמודד עם היציאה מהבית ועם קבלת משמעת וסמכות, דבר שחסר להם. כאן הם לומדים לדבר על המצוקות ולקבל את הגבולות שאנחנו מציבים להם, דבר שלא היה קיים אצלם לפני כן".

"הנערים מגיעים אלינו לאחר שהוצאו מבתי הוריהם בצו בית משפט ובחרו לתקן את דרכם", אומר ורסנו. "כאן הם צריכים להתמודד עם סיפור החיים שלהם, ובסופו של דבר מבינים שהם יכולים לשנות את חייהם ולעשות אותם טובים יותר".

"ההוסטל זקוק לעזרת הקהילה כדי לשמור על רמת התחזוקה". חלון מכוסה דיקט (צילום: רענן בן צור)

"הים הוא משאב שיקומי וטיפולי"

סיפור החיים של בוגר ההוסטל ר', שהיום משרת כלוחם בחיל הים, הוא דוגמא להתמודדות כזו. ר' הגיע להוסטל כשהיה בן 16, לאחר קריירה קצרה של מעשי פשע ואלימות. "לבחור מרקע כזה לא היה סיכוי להתגייס לצה"ל", ורסנו משחזר. "אילולא בחר לשנות את עתידו אני לא בטוח שהיה מצליח לעלות על דרך המלך. כשהוא הגיע לכאן היו לו בעיות התנהגות קשות, אבל לבסוף הוא השלים 12 שנות לימוד והתגייס". ורסנו מספר בגאווה על נער אחר, "שהשתלב בבית ספר רגיל במגמת מצוינות. בקרוב הוא יסיים בהצטיינות קורס סקיפרים שנתרם על-ידי בית הספר לשיט "דרך הים" בהרצליה".

לא במקרה הים מהווה חלק מרכזי בתהליך השיקום של השניים, ובזה של יתר המתבגרים המתגוררים בבית. שכן שגרת היומיום במקום, הסמוך לחופיה של

 הרצליה, כוללת פעילות ימית במסגרת שבט "דקר" של צופי הים בישראל, הפלגות, גלישת גלים, קיאקים ופעילויות ים שונות. "גילינו שהפעילות הימית עוזרת להם להשתקם ומלמדת אותם לקבל סמכות ולקחת אחריות", מעיד ורסנו. "הים, מבחינתנו, הוא משאב שיקומי וטיפולי. המטרה היא לתת לנערים לחוש שייכות, לאפשר להם לחוות הצלחות, עבודה בצוות, להתמודד עם פחדים ולווסת דחפים, לשלוט בעצמם ולהפוך לחברים בקהילה. להיות אנשים טובים יותר".

"להביא את הבית לרמה נאותה מספיק"

מלאכת אחזקת שבעת חדריו של ההוסטל, הממוקם בבית פרטי ישן בהרצליה, מוטלת ברובה על דייריו הצעירים שמתחלקים ביניהם בעבודות השיפוץ והבישול. אבל זה לא מספיק. "למרות הכספים הרבים המושקעים בפרויקט ההוסטל זקוק כל העת לעזרת הקהילה על מנת לשמור על רמת תחזוקת המבנה", מסביר ורסנו. "רוב הכספים המושקעים בו מופנים לתכנים מקצועיים ולהעשרת עולם התוכן של הנערים, ובתקציבים הקיימים אין ידינו משגת להביא את הבית לרמה נאותה מספיק. כאן, לרוב אנו פונים לעזרה קהילתית".

"לצד התכנים המקצועיים חשובה לנו סביבה אסתטית ומטופחת, המפנה את הנערים להשקעת האנרגיה הרבה הנדרשת לרכישת הכלים והנורמות אותם הם זנחו בעבר", ורסנו מסכם. "הסיוע מהקהילה, מהמתנדבים הרבים שפוקדים את הבית במהלך השנה, ועוזרים בהדרכה, באחזקה ובחניכת הנערים - שזו הזדמנות להודות להם - מלמד את הנערים על הטוב והחיובי בה ומתקן את תחושות הדחייה להן זכו בעבר".