סקירת העיתונות הערבית בישראל לסוף השבוע
העיתון כול אל-ערב החליט להקדיש את כותרתו הראשית לפתיחת קמפיין הקורא למרד צרכנים במגזר הערבי נגד תשלום אגרת הטלוויזיה. "אנו משלמים אגרה אך לא מקבלים תכנים מתאימים לנו", הסביר העיתון. קצפם יצא גם על ההתרעות הרבות לעיקולים המגיעות לתושבים בעקבות חובות. עוד בסקירה: אזהרה מפני גניבת קווי טלפון ביתיים, וסיפורו של פלסטיני שביקש לבצע פיגוע התאבדות "בגלל שמשת"פים אנסו אותי כשהייתי ילד"
כבכל סוף שבוע, מגיש ynet את סקירת העיתונות הערבית בישראל.
מסע ציבורי נגד רשות השידור: העיתון פתח בכותרתו הראשית במסע ציבורי הקורא למרד צרכנים בקרב הציבור הערבי בישראל בנושא אגרת הטלוויזיה. לפי העיתון, היעדרם של תכני שידור ותוכניות מקוריות עבור הציבור הערבי בישראל בשידורי הערוץ הראשון בטלוויזיה, תכנים שהועברו לערוץ הלווייני ואינם נקלטים עוד בערוץ הקרקעי, יוצרים מצב בו ציבור שלם משלם אגרה אך איננו מקבל את הראוי לו.
לפי העיתון, בתקופה האחרונה קיבלו אלפי אזרחים ערבים בצפון הארץ ובמרכזה התרעות לעיקולים מטעם חברת "מלגם", בהן הם נדרשים לשלם את חובות האגרה שלא שילמו ולא – יעוקלו חשבונות הבנק שלהם, משכורותיהם ורכוש אחר.
בנוסף, שוטטו צוותים של החברה במספר כפרים ערביים כדי להוציא לפועל את צווי העיקול וזאת תוך שימוש בדרכים בלתי חוקיות. עוד טוען העיתון כי החברה מבצעת פעולות בלתי חוקיות ובלתי נכונות, למשל, הגובים לא בודקים אם החייבים מחזיקים ברשותם במכשירי טלוויזיה בבית, כפי שקובע החוק.
ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) הגיב בעניין זה לעיתון ואמר כי "כחבר בוועדת הכלכלה של הכנסת העלתי את הנושא לסדר יומה של הוועדה וביקשתי לקיים דיון בהול בנושא ואף שלחתי מכתב לשר הממונה, אהוד אולמרט, סביב חוקיות הגבייה. כמו כן, השידורים בערוץ הראשון, בערבית ובעברית, הם רוויים בתכנים אנטי-ערביים, דבר שמוביל אותנו לשאול מדוע עלינו לשלם על כך?".
במקביל הודיע מרכז "עדאלה" כי יתגייס לטובת המבצע הציבורי עליו הכריז העיתון נגד תשלומי האגרה. לפי המרכז, הוא יבדוק כל תלונה של כל חייב לגופה. בכוונת העיתון להמשיך לעקוב באופן מתמיד אחרי הנושא. אגב, הוא ביקש את תגובת חברת "מלגם" אולם לא קיבל אותה עד לשעת סגירת הגליון.
זהירות - גנבי שיחות: "מכה חדשה – גניבת קווי טלפון ביתיים", כך מזהיר העיתון את קוראיו. "החיים היום הפכו לבלתי בטוחים בכל דבר. איבדנו את אמוננו בזרים", סיפרה אינתיסאר נאשף מטייבה לעיתון. "בליל חמישי בשבוע שעבר נכנס גיסי לביתנו וסיפר כי הוא חייב להתקשר באופן בהול וזאת משום שהקו בביתו התקלקל.
"הוא אמר שגברת כלשהי התקשרה אליו ואמרה לו שקרוב משפחתו נפצע באורח קשה ופונה לבית חולים ונתנה לו טלפון אליו היה צריך להתקשר לשם בירור העניין. נבהלנו מאוד וצלצלנו לאותו המספר. מישהי ענתה, ניתקה את השיחה ומאז הקו נותק למעשה. כל נסיונותינו לשוב ולהתקשר לאותו המספר עלו בתוהו, ואחרי שבדקנו את העניין התברר כי זו מתיחה של ה-1 באפריל", אמרה.
"ביום למחרת הגיעה אליי אחותי ושאלה מדוע הטלפון תפוס. לא הבנתי על מה היא דיברה וכשבדקתי התברר שכך הדבר. אחותי חשדה שמדובר בגניבת קו וכשצלצלנו לבזק אמרו לנו שאכן יש תופעה שכזאת. בזק טיפלה בעניין ומתברר כי הקו היה בשימוש במשך כל אותו הלילה וכי עלינו לשאת בהוצאות. כשהתקשרתי שוב לאותו הקו ענתה לי אשה בערבית וקיללה וגידפה במשך זמן רב. אני קוראת לציבור לשים לב לתופעה ולהשתדל להיזהר ממנה".
פיגוע נקמה? "אני רוצה לבצע פיגוע התאבדות משום שמשת"פים אנסו אותי כשהייתי ילד", כך איים עציר פלסטיני בעת דיון בעניינו בבית משפט השלום בחדרה. "אני מוכן להקריב את דמי למען חללי אל-אקצה. האדם היחידי שסייע לי הוא זכריה זביידי ורק הוא יכול לעזור לי".
אותו עציר, תושב הגדה המערבית נעצר לפני כשלושה שבועות בעת שנכנס לישראל ללא היתר והסתובב סמוך לתחנת המשטרה בזכרון יעקב. שוטר שהבחין בו עצר אותו ובחיפוש בכליו נמצאה סכין. בחקירתו איים אותו פלסטיני כי בכוונתו לרצוח כל פלסטיני שישתף פעולה עם ישראל.
סניגורו של האיש טען בדיון בהארכת מעצרו בבית המשפט כי הוא סובל מבעיות נפשיות ואינו כשיר לעמוד לדין ודרש מבית המשפט לגרשו לשטחי הרשות הפלסטינית. השופט לא נעתר לבקשה, האריך את מעצרו בארבעה ימים נוספים ושלח אותו לאיבחון פסיכיאטרי. זאת, עד שתתקבל תשובת המשטרה.
רואה שחורות: בטורו השבועי, שיבח עורך העיתון, תאופיק מוחמד, את ההמונים שהגיעו למסגד אל-אקצה ביום ראשון וטען כי מדובר במסר חשוב מאין כמותו. בנוסף, האשים מומד את ישראל בכך שהיא מנסה להתחמק מהתחייבויותיה כלפי הפלסטינים.
"כבר ברור כי ישראל אינה מעוניינת לחזור לקווי 1967, וזאת באמצעות ביתור שטחי הפלסטינים וצירופם לישראל באמצעות רצף גיאוגרפי בינה לבין ההתנחלויות", כתב מוחמד. "לצד הערבי והפלסטיני אין מינימום של קווים אדומים בכל הקשור לוויתורים, והצד הפלסטיני אף הביע את נכונותו לבצע חילופי שטחים וזאת בו בזמן שהצד הערבי שקוע בפחדים מהדמוקרטיה מהסוג האמריקני הקיימת באפגניסטן ובעיראק".
"משום כך, לדעתנו הסיכויים כי המצב הנוכחי בין הפלסטינים לישראל יתמוטט הוא גדול יותר מאשר הסיכויים להסדר. ישראל משחקת כל הזמן במגרש בו היא מצטיינת - במגרש הכוח, המלחמה והאיומים ומשום כך היא טוענת שהעולם הערבי מהווה סיכון עבורה.
"היא איננה נותנת אמון במדינות ערב שחתמו איתה על הסכמי שלום ומחשיבה את מצרים, למשל, לסיכון אסטרטגי המאיים על ביטחונה בשל הנשק המערבי שברשותה. משום כך היא מעוניינת במלחמה עם הערבים כדי להותיר את הצד הערבי כשהוא חלש מבחינה כלכלית וצבאית.
"דבר זה מסביר מדוע ישראל מתחמקת מהסכמי השלום ומנסה ליצור משבר עם הצד הערבי. הפעולה הצבאית ברפיח אמורה היתה לגרום לאופוזיציה הפלסטינית להגיב במהירות בידיעה שחזיתות הסירוב לא יוכלו לשמור על רגיעה. גם האשמת הפלסטינים בהברחת טילי נ"מ ברפיח מהווה צידוק לתקיפה עתידית של ישראל על הפלסטינים".
