עד שייצא עשן לבן - הקרדינלים בוחרים אפיפיור חדש
מיליארד קתולים עוצרים את נשמתם: 115 קרדינלים מתכנסים היום למפגש החשוב בחייהם - ה"קונקלאבה" - במהלכו יוחלט מי ייכנס לנעליו של יוחנן פאולוס השני. האם שיקולי המוצא או הגיל יכריעו את הכף? או שמא הכריזמה האישית היא שתקבע? האם ההערכות לגבי הקרדינל השמרן רצינגר יתממשו, או שמא גם הפעם תיפול הפתעה?
אחד השלטים שהונפו בשבוע שבעבר בטקס הלווית האפיפיור הטיב לבטא את השאלה המכרעת, שתעמוד מהיום במוקד ההתעניינות העולמית: "מה היה יוחנן פאולוס עושה?", נכתב שם - במי היה בוחר כיורש?
השאלה תונח אחר הצהריים (יום ב') לפתחם של 115 בכירי הכנסייה הקתולית, שיתכנסו בוותיקן לכינוס החשאי והמסוגר לבחירת האפיפיור ה-265 - ה"קונקלאבה". עבור כולם כמעט תהיה זו הפעם הראשונה בה הם משתתפים בכינוס, המתנהל על פי מסורת בת כאלף שנים, והם בוודאי חשים היטב בכובד המשימה שמוטלת על כתפיהם. הם צריכים לבחור לא רק את האפיפיור החדש, מנהיגם של יותר ממיליארד קתולים ברחבי העולם במאה ה-21; הם צריכים לבחור יורש ליוחנן פאולוס השני - לכל הדעות משימה לא פשוטה.
גם אחד מהם, שייבחר לבסוף לתפקיד, יחוש בוודאי בעול הכבד של הכניסה לנעליו הגדולות של יוחנן פאולוס. כל צעד שלו - לפחות בתחילת דרכו - יימדד על פי אמת המידה של קודמו.
תחת השמים של מיכלאנג'לו
אי אפשר לחשוב היה על תפאורה נאותה יותר לבחירה המכרעת. "הקונקלאבה" ("עם מפתח" - בלטינית) ייערך בקפלה הסיסטינית שבבזיליקת פטרוס הקדוש, תחת ציור סיפור בריאת העולם פרי גאונותו של מיכלאנג'לו משנת 1508.
אבל סימני הזמן ניכרים בהליך המסורתי. החשאיות הרבה שנדרשת הביאה את הוותיקן להתקין במקום בשבוע האחרון ציוד אלקטרוני שנועד לשבש כל ניסיון להאזנות מבחוץ, או ניסיון של מי מבין באי הכינוס להעביר מסרים החוצה באמצעות טלפון סלולרי למשל - בעיות שהוותיקן לא נדרש להם בפעם הקודמת בה נבחר "הכס הקדוש", ב-1978.
- סיקור מיוחד: מות האפיפיור
הקרדינלים יישבעו שבועת אמונים עם כניסתם לקפלה, ומאז ועד לבחירת האפיפיור החדש ייאסר עליהם לדון בנושא עם אף אדם. בשנים קודמות הם "נכלאו" באכסניה סגפנית בבזיליקה והיו באמת נעולים "על מפתח", אולם יוחנן פאולוס השני הקל מעט על תנאי מחייתם, והקים עבורם אכסניה משופרת בשטח הוותיקן, כמה מאות מטרים מהקפלה.
ואולם, הצעד הזה רק הגביר את החשש מהדלפות. לפיכך, בסוף השבוע נשבעו גם כל עובדי הוותיקן - הנהגים, המלצרים באכסנית הקרדינלים ואפילו עובדי הניקיון והאחזקה - שבועת סודיות מיוחדת, והתחייבו שלא להסגיר לאיש פרטים שישמעו במקרה במהלך עבודתם.
נהלי ההצבעה החשאית נקבעו כבר לפני כאלף שנים. הקרדינלים ירשמו על נייר את שמו של המועמד המועדף עליהם ושר החצר של הוותיקן ועוזריו יספרו את הקולות. כדי לזכות צריך אחד המועמדים לקבל שני שלישים מהקולות - 77 תומכים. לאחר כל ספירה שורפים את הפתקים. אם אין הכרעה, מוסיפים חומר כימי מיוחד לאח המיוחד שהוצב בקפלה, והעשן שמיתמר מהארובה שהותקנה במקום נצבע בשחור. אם יש הכרעה – מחליפים העוזרים את החומר הכימי והעשן נצבע לבן. בגלל טענות על בילבול בפעם הקודמת, החליטו בוותיקן שהפעם, בנוסף לעשן הלבן, יצלצלו פעמוני הבזיליקה, וכך יוכלו מיליוני המאמינים לדעת שעוד מעט קט יוצג בפניהם האפיפיור החדש.
הקרדינלים יקיימו ארבע הצבעות ביום - שתיים בצהריים ושתיים בערב. אם אחרי כ-30 הצבעות לא יימצא מועמד מוסכם, הם יפרשו ליום אחד של תפילה והגות, ואז יתכנסו מחדש. בהצבעות הבאות יספיק רוב רגיל של 50 אחוז ועוד קול אחד, או לחילופין התמודדות בין שני מועמדים בולטים כדי למצוא יורש. קרול ווייטילה הפולני נבחר בפעם האחרונה אחרי שמונה סיבובי הצבעה. פרשנים מעריכים שהפעם זה יקח בין שלושה לארבעה ימים.
רוח הקודש והפוליטיקה
האמונה הנוצרית קובעת כי הקרדינלים אינם אלה שבוחרים את האפיפיור. הם אמנם אלה שכותבים את השמות על הפתקים אולם "רוח הקודש" השורה עליהם היא שמנחה אותם ומכתיבה את הבחירה. אבל כמו בכל תהליך בחירה, גם כאן יש פוליטיקה, בריתות ואופוזיציות, יצרים ושתדלנות.
מהדלפות נודע כי כבר מההצבעה הראשונה מסתמנים מחנות - על פי מוצאם הגיאוגרפי של הקרדינלים או בריתות אחרות. בכל הצבעה משתנה תמונת המצב, כשבאופן כללי ישנה נטיה של הקרדינלים להעביר את תמיכתם לעבר המועמדים שזוכים לרוב הקולות. עם כל הצבעה, המגמה הזו הופכת ברורה יותר עד שנותרים שני מועמדים ואז יכול אחד מהם לקבל את הרוב הדרוש.
בגוף הבוחר נכללים כיום 117 קרדינלים אולם בבחירה הפעם ישתתפו רק 115 - שניים נעדרים מסיבות בריאותיות. הפעם גם מדובר בגוף הבוחר המגוון ביותר שידעה הכנסיה מעודה, תוצאה של המאמץ של יוחנן פאולוס למנות קרדינלים לא איטלקיים רבים. 21 באים מדרום אמריקה, שם צומחת הכנסיה הקתולית בקצב מהיר. 14 באים מצפון אמריקה, 11 מאפריקה ואסיה ו-58 מאירופה, שם סובלת הכנסיה משחיקה במעמדה ומהידלדלות במספר המאמינים.
לפני מותו של יוחנן פאולוס, קרדינלים ומומחים דיברו על סוגיות המוצא הגיאוגרפי והגיל כשיקולים המכריעים בהחלטה על בחירת היורש. אולם הנהירה העצומה לרומא והפגנת הרגשות הענקית נוכח מותו של יוחנן פאולוס הטביעה בוודאי את חותמה על הקרדינלים הבוחרים.
בדברים המעטים שהם אמרו בעשרת הימים האחרונים נשמעו רמזים לכך שסוגיית אופיו של המועמד הבא לתפקיד והכריזמה שהוא יפגין תהיה המשמעותית ביותר בתהליך הבחירה. רבים מהם רמזו כי יחפשו מועמד שיצליח, כמו קודמו, לרתום את מגמת ההתלהבות השורשית, בעיקר בקרב צעירים, שיוחנן פאולוס כה טיפח. "אם הם יתעלמו מהמגמה הזו הם יסבו נזק עצום לכנסיה", הסביר אחד הפרשנים.
העובדה ש-114 מתוך 117 הקרדינלים שנכללים בגוף הבוחר מונו לתפקידם על ידי יוחנן פאולוס עצמו מגבירה את הסיכוי שמי שייבחר ילך בתלם השמרני שהוא התווה בנושאים כמו שימוש באמצעי מניעה, גירושים, שילוב נשים בכנסיה ונושאי "קדושת החיים" כגון הפלות, המתות חסד ומחקר גנטי.
צעיר או זקן, איטלקי או אחר?
מלבד הכריזמה, סוגית הגיל נותרה משמעותית. נוהל הכינוס דאג לכך שאיש מבין הבוחרים לא יהיה זקן מדי ולכן בגוף הבוחר את האפיפיור רשאים להשתתף רק הקרדינלים בני פחות מ-80. כהונתו של יוחנן פאולוס השני התפרשה על פני 26 שנים, והייתה השלישית באורכה בהיסטוריה של הוותיקן. דעיכת בריאותו בערוב ימיו תהדהד בוודאי בראשם של הקרדינלים בבואם לבחור את המנהיג הבא.
מחד הם יעדיפו אפיפיור צעיר באופן יחסי, שיוכל לתפוס את מקומו באופן טבעי גם כמנהיג פוליטי בינלאומי ו"יתחבר" למאה ה-21, אולם מנגד הם יחששו שאפיפיור כזה יתפוס את הכס הקדוש לפרק זמן ארוך, או שלא יהיה מנוסה מספיק כדי לנווט את דרכו בין מוקשים רגישים.
אפשרות אחת שעומדת בפניהם היא בחירה של "אפיפיור לתקופת ביניים" - קרדינל בשנות ה-70 המתקדמת לחייו. האפשרות השניה היא לבחור מישהו מעט מבוגר יותר בין 60-70.
הקרדינל יוזף רצינגר, שבשבת מלאו לו 78 וסובל מבעיות לב, מייצג את האפשרות הראשונה. עם זאת, הוא נחשב למועמד בולט גם מעבר לסוגייה הצרה של הגיל. בשבוע האחרון הכתירו אותו עיתוני איטליה כמועמד החזק ביותר בחבורה למרות שהיו גם ניסיונות להכפיש את שמו.
מבקריו טוענים ששמרנותו בעוכריו, אבל קשה להתעלם מהעובדה שמעמדו בכנסיה בכיר מאוד: הוא היה יועצו הקרוב של יוחנן פאולוס במשך 24 שנים ועמד בראש הגוף האחראי על שימור האמונה הקתולית. הוא מכהן כדיקאן מועצת הקרדינלים והוא היחיד מביניהם שהשתתף ב"קונקלאבה" הקודם, כך שהוא הופך למעין יועץ ומדריך לעמיתיו, ולאופן בחירתו תהיה השפעה.
מהצד השני ישנו הקרדינל האוסטרי כריסטוף שונבורן (60), כוכב עולה בשמי הכנסיה, תיאולוג מוכשר ורהוט שהתפרסם בטיפול הנחוש בו הצליח לשקם את תדמיתה של הכנסיה בארצו מפרשיית פדופיליה מביכה, התנהלות שתומכיו זוקפים לזכותו ומבקריו - לחובתו.
בתווך ישנם מועמדים מתאימים רבים אחרים. הקרדינל האיטלקי דיוניג'י טטמנצי (71) למשל, שמונה על ידי יוחנן פאולוס להיות הארכיבישוף של מילאנו. הוא שמרן בדעותיו, מקורב לארגון הכנסייתי החשאי "אופוס דאי" וכתב ספר על ביו-טכנולוגיה בראי הדת, מה שמכשיר אותו בעיני רבים לעסוק בשאלות הרגישות שבין הדת והמדע שמוטלות לפתחה של הכנסיה בעידן הנוכחי.
או קלאודיו הומס, הקרדינל של סאו פאולו, שמדבר חמש שפות ונראה צעיר מ-70 שנותיו. מועמדותו מתחזקת נוכח העובדה שברזיל היא המדינה בה יש את מספר הקתולים הגדול בעולם אולם הכנסיה סובלת שם מתחרות קשה מול זרמים ליברליים יותר ובחירה בו תהווה משקל נגד למגמה זו.
וישנה גם סוגיית המוצא. בחירתו של הפולני קרול ווייטילה לתפקיד הייתה מפתיעה; הוא היה האפיפיור הראשון מזה 455 שנה שלא היה איטלקי. מומחים מעריכים כי הכוחות השמרניים בכנסיה, החוששים מהשחיקה וההתרחקות מהשורשים, יבקשו כעת להחזיר עטרה ליושנה ולמנות איטלקי לתפקיד.
מן העבר השני ישנם את אלה הטוענים שכיום יש יותר קתולים במדינות עולם שלישי מאשר באירופה, ושמינוי של אפיפיור ממדינה שכזו יסמן לעולם כי הקתוליות אינה עוד דת אירופית אלא דת אוניברסלית. השם הבולט ביותר העולה בהקשר זה הוא של הקרדינל הניגרי פרנסיס ארינזה (72), שעד היום ישנו ויכוח האם אפשר שהוא יהיה האפיפיור השחור הראשון או שמא היה זה גלסיוס הראשון שכיהן בין 492 ל-496.
אך סוגיית המוצא מקדמת מאוד את מעמדם של קרדינלים לא איטלקים אחרים כמו הדרום-אמריקנים, הקרדינל ההודי איוון דיאס או הקרדינל הפורטוגלי ז'וזה דה קרוז פוליקרפו (שהוא מועמד של פשרה - אירופי לא איטלקי שיכול להתחבר מצויין עם הדרום אמריקנים).
עולם חדש בפתח
איש אינו יודע מהם הדיונים המתנהלים מאחורי הדלתיים הסגורות של הקפלה במהלך ה"קונקלאבה". אם יהיה זה מארג השיקולים השכלתי או שמא "רוח הקודש", בסופו של דבר יצטרכו הקרדינלים לבחור באדם המתאים ביותר, או לפחות באדם שמוסכם על רובם.
האפיפיור הקודם נבחר לכהן כשהעולם התמודד עם המלחמה הקרה. האפיפיור החדש יכהן בעולם אחר לגמרי, בו יידרש להתמודד עם התחזקות האיסלאם, ובמיוחד הזרם הקיצוני שבו, התגברות הטרור העולמי, התפשטות האיידס, התרחבות העוני, התקדמות הטכנולוגיה והמדע והשחיקה במעמדה של הדת.
במהלך הימים הקרובים ינסו רבים לסמן מועמדים מובילים ולהקדים ולקשור כתרים למנצח. האימרה האיטלקית הידועה שמה את כל הספקולציות במקומן הראוי. "מי שנכנס אפיפיור - יוצא קרדינל", היא אומרת בהתייחס לעובדה שתמיד נבחר המועמד המפתיע ביותר לתפקיד. מי שייכנס היום ל"קונקלאבה" כמועמד בולט להיות האפיפיור הבא - יצא בסוף כקרדינל מן השורה.
