שתף קטע נבחר

עדי עזרא

לקראת סיום התואר החל בנו של דודי עזרא להשתלב בהרצת המפעל החדש של טיבון-ויל בקרית-מלאכי, שהיה חלק מעסקי המשפחה, ובמקביל החל לפתח עסקים משלו. מקורביו מספרים: "בעסקים הוא קפדן מאוד ויורד לפרטים הכי קטנים"

השם עדי עזרא פרץ לתודעה הציבורית לפני מספר שנים, כשיצא עם מורן איזנשטיין. מדורי הרכילות הוצפו בתמונות של הזוג הנוצץ: היא דוגמנית ושחקנית, הוא האיש והמיליונים. עזרא נראה מתאים לסטריאוטיפ של כל פלייבוי תל-אביבי: נאה, עשיר, חובב מכוניות ואופנועים יוקרתיים, ומסתובב בכל המקומות הנכונים עד השעות הקטנות של הלילה. מי ידע שלמחרת הוא קם בשש בבוקר כדי לנסוע לעבודה.

 

הבילויים והחיים הטובים לא הפריעו לעזרא להיכנס במרץ לעסקי המזון של משפחתו ולקחת חלק נכבד בשדרוגם וכינוסם תחת קונצרן אחד, נטו, שהיום הוא משמש כסגן היו"ר שלו, מלבד העסקים שהוא מחזיק באופן פרטי. עד היום מגיע עדי למטה החברה בקרית-מלאכי כמעט מדי יום בשעות הבוקר המוקדמות, נסיעה לא קצרה מביתו שבתל-אביב.

 

ילדות: עדי, בן 30, נולד וגדל בצפון תל-אביב, בן לדוד ורחל עזרא. כילד נהג להסתובב במשרדי האימפריה שהקים אביו, דודי עזרא, ששלט על חברות מזון בשווי עשרות מיליוני שקלים כבר בגיל 35, אחרי ששיקם את מאיר עזרא ובנו, החברה שהקים אביו. "מילדות נחשפתי לשיחות של אבא על עסקאות. אני זוכר את אבא שלי יושב עם אנשים ומדבר על דברים שלא הבנתי. זה נראה לי מרתק. לא גדלתי בבית של חליפות שלושה חלקים. המשיכה שלי לתחום לא נובעת מתדמית זוהרת. כל ילד רוצה להידמות לאביו. אני מדבר איתך על גיל שש. כבר אז רציתי להיות חלק מזה", סיפר בראיון בשנת 2003.

 

הוא כמעט לא גויס לצבא בגלל בעיות בריאותיות, אך לאחר התעקשות נקבע לו פרופיל נמוך והוא שירת שירות מלא בפיקוד מרכז. אחרי השחרור החל ללמוד מינהל עסקים במרכז הבינתחומי בהרצליה, ובמקביל החל להשתלב בעבודות לא ניהוליות בחברה של אביו.

 

מספרים עליו: "עדי הוא גבר מהסוג הישן", אומרים מקורביו. "כל מי שתשאלי יגיד לך שהוא דבר ראשון גבר כמו שגבר צריך להיות. ג'נטלמן עד הסוף, לא מתעסק בשטויות, ונדיב מאוד", אומר אחד מהם. "בעסקים הוא קפדן מאוד ויורד לפרטים הכי קטנים, עד לרמה של איך ייראו ניירות המכתבים של החברה, איך ייראו המשאיות. יש לו רעיון מסוים והוא הולך איתו עד הסוף", מספר מקורב אחר. חברה ללימודים במרכז הבינתחומי מספרת שהוא ניחן בזיכרון מדהים: "הוא היה יושב בשיעורים ולא כותב כלום, בוהה במרצה, ואחר-כך מוציא ציונים מעולים". ואכן, את לימודיו סיים עזרא בהצטיינות.

 

עסקים: לקראת סיום התואר החל להשתלב בהרצת המפעל החדש של טיבון-ויל בקרית-מלאכי, שהיה חלק מעסקי המשפחה, ובמקביל החל לפתח עסקים משלו: הוא היה שותף להקמת אתר חיי הלילה לילה באינטרנט, אך פרש בשלב מוקדם. "עדי חייב שדברים ייעשו בדרך שלו. הוא מנהיג מלידה, סוליסט. כשהוא ראה שדברים לא הולכים איך שהוא רוצה, הוא פרש כדי להתמקד בחברה המשפחתית", אומר אחד ממקימי האתר.

 

"החברה המשפחתית בהחלט לא היתה מקום קל לעבוד בו. זו חברה של נו-בולשיט", אומר מקורב. "מתעסקים בעבודה, ומה שמשנה בסוף זה התוצאות". מאיר עזרא ההיסטורית היתה בעיקרה יבואנית מזון. בתחילת שנות ה-2000 היא כבר ייצרה בעצמה את מרבית המוצרים ששיווקה, ולמרות שהיתה מזוהה בעיקר עם בשר, כללו עסקיה מגוון רחב של מוצרי מזון, ממאפים ועד גבינות.

 

החזון של עדי הצעיר, אז בן 25, היה ליצור קונצרן מזון אחיד, שמרכז תחתיו את כל מותגי החברה. כך, בעצם, נולדה חברת נטו כפי שאנחנו מכירים אותה כיום. כחברה שהגיעה מתחום מוצרי הגלם, היא לא ראתה בשיווק ובפרסום כלי הכרחי או רצוי. עדי, למרות שהתמחה במימון, לקח את הפן הזה של העסק לידיו.

 

תחילה הוא הוגדר כמנהל המותגים של החברה, ועבד בעיקר על כינוס מותגיה ומוצריה השונים תחת חמש חברות ומותגים עיקריים: מג'יק בארוחות המוכנות, דלידג בדגים, טיבון-ויל בבשר, ויליגר בשימורים ושלושת האופים במוצרי הבצק. "זה היה תהליך מאוד כואב ומסובך", מספר מקורב. "היו מותגים שנאלצנו לוותר עליהם, וזה גם תהליך פסיכולוגי לא פשוט, להפוך מחברה מסחרית לחברה שיווקית. עד היום נטו היא מצד אחד חברה מאוד מסורתית, עם אנשים שגדלו במפעלים שלה, ומצד שני חברה מאוד אגרסיבית במכירות ובשיווק".

 

קונצרן נטו, שהושק ב-2003 לאחר כארבע שנות עבודה, צמח מתוך חמש החברות והמותגים העיקריים האלה. נטו זה עדי ועדי זה נטו", אומרת מקורבת שעבדה איתו על ההשקה. "בלעדיו זה לא היה קיים. את השם נטו, אגב, המציא המעצב פיליפ בולקייה, שהיה מופקד על העיצוב הגרפי של סמל החברה".

 

התמחותו של עדי בפרסום ובשיווק באה לידי ביטוי גם בהשקת הבייבי האחרון שלו, מותג העל סמאק, המיועד למגזר הרוסי ומשווק ברשתות. המותג מקבץ תחתיו מוצרי מזון מגוונים, שכולם מופיעים בתוכנית בישול ששמה - כמה מפתיע - סמאק, ומשודרת בערוץ רוסי זר כדי להתחמק מהמגבלות הרגולטוריות.

 

"הוא מת על תוכן שיווקי, פרסום סמוי", אומר הפרסומאי. ואכן, אלמלא המגבלות הרגולטוריות, אמור היה יהודה לוי לפתוח בעונה האחרונה של "אהבה מעבר לפינה" מפעל פיצות בשם "שלושת האופים".

 

במקביל לעסקים המשפחתיים מחזיק עדי בכמה עסקים משלו: העסקה המפורסמת ביותר שניסה לבצע מחוץ לנטו היתה רכישת נצבא, חברת הנדל"ן של אגד, בכ-500 מיליון שקל. עדי היה שותף ליגאל אהובי ולאגד בקבוצה שהיתה אמורה לרכוש את החברה, אך זה לא קרה בגלל סיבוכים משפטיים ותביעות שונות שהוגשו על-ידי חברי אגד שהתנגדו למכירה. "הוא מאוד התאכזב", אומר מקורב. הנושא נמצא כיום בערעור.

  

פרט לכך, עדי עוסק מעט בנדל"ן, ומחזיק את רשת הסטייקים אל-גאוצ'ו. מאחר שהרשת עובדת על זכיינות בלבד (כלומר, עדי אינו הבעלים של אף אחד מהסניפים), יש לה תקנונים מחמירים מאוד ורשימת ספקים מורשים לכל מוצר שהיא קונה, כדי ליצור סטנדרט מסוים בכל הסניפים. זה נכון לכל המוצרים, פרט לאחד: הבשר עצמו, אותו יכולים הזכיינים לרכוש ממי שירצו, לאו דווקא מנטו. רק כדי שלא יגידו.

 

אחים: לעדי שני אחים, מאיר, בן 28, סטודנט לרפואה, ורן, 20, חייל. אף אחד מהם אינו מעורב בעסקי המשפחה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים