שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מסע לבטן החלולה של כדור הארץ
    בשנת 1864 פרסם ז'ול ורן את ספרו "מסע לבטן האדמה", שהפך ברבות הימים לאחת ההצלחות הגדולות ביותר שלו ואף עובד לסרט הוליוודי מצליח. לכאורה, זוהי אינה אלא מעין פנטסיה של הסופר המפורסם, ואולם ניתן להראות שלנגד עיניו עמדה תורה מדעית רצינית מאוד בשעתה, שאפילו בימינו ישנם כאלה המחזיקים בה

    הספר "מסע לבטן האדמה" מתאר את הרפתקאותיהם של פרופסור לגיאולוגיה, אחיינו הצעיר ומלווה איסלנדי שתקן, במסעם המדהים לעבר מרכז כדור הארץ. המסע מתחיל דרך הלוע של הר געש לא פעיל באיסלנד בשם סנפלייס ומסתיים בהתפרצות וולקנית בהר הגעש סטרומובולי בסיציליה. במסעם במעמקי האדמה הם מגלים ים גדול שמעליו מרחפים עננים ובמימיו שורצים דגים מוזרים ודינוזאורים שלא נכחדו. כן הם מגלים פטריות ענק ואף זוכים לראות אדם ענק הרועה עדר של ממותות.

     

    ברבים מספריו של ז'ול ורן מתוארים מסעות שהקדימו את זמנם כמו המסע אל הירח או המסע בצוללת נאוטילוס או אף המסע אל הקוטב הצפוני של קפיטן הטרס, אולם המסע לבטן האדמה לא התגשם עד היום, וניתן לראות בו מעין פנטסיה של ז'ול ורן או מדע בדיוני אמיתי. אך דעה זו עומדת בניגוד לחזונו של ז'ול ורן ומוציאו לאור אטצל, שרצו להכניס לסדרת "המסעות המופלאים" את הידע המדעי שנצבר עד לאותה תקופה כפי שכתבו בהקדמה לסדרת הספרים "מסעות מופלאים": "לסכם את כל הידע הגיאוגרפי, הגיאולוגי, הפיזיקלי והידע האסטרונומי שנצבר על ידי המדע המודרני, ולדווח על כך באופן ציורי ומשעשע". חזון זה של ורן ומוציאו לאור אינו עומד בקנה אחד עם התחושה של הקורא העכשווי של "מסע לבטן האדמה" שוורן הפליג לעבר מחוזות הדמיון והמדע הבדיוני ושהסיפור הוא נטול כל אחיזה במציאות.

     

    ברצוני להראות שלנגד עיניו של ז'ול ורן עמדה תיאורית כדור הארץ החלול (Hollow Earth Theory) לפיה כדור הארץ חלול ולכן הטמפרטורה בתוכו אינה גדלה והולכת ככל שמעמיקים, כפי שטען הפרופסור לינדברוק בספר: "אתה מבין, אקסל, המשיך הדוד ואמר, גיאולוגים תהו תמיד על צורת מרכז האדמה, אך איש לא הצליח להוכיח את קיומם של גזים לוהטים שם. לדעתי מרכז האדמה אינו רותח; בפשטות, אין זה יתכן. ברם, אנו נלך ונראה בעצמנו, וכמו ארנא סקנוסם (חוקר איסלנדי שעל פי הסיפור טען שהיה במרכז כדור הארץ וגיבורי הספר נעים אל מרכז האדמה בעקבות תיאורו) , ניווכח במו עינינו מי הצודק".

     

    הכדור החלול

     

    מהי אם כן תיאוריית כדור הארץ החלול וכיצד היא התפתחה? כשקראתי על כך לראשונה הדבר נראה לי כבדותא אמיתית; כיצד זה יכול להתיישב עם התמונה המדעית המקובלת המסתמכת על ניתוח המעבר של גלים סייסמיים בתוך כדור הארץ הטוענת שכדור הארץ מורכב מגלעין מוצק הנמצא בתוך הגלעין הנוזלי? אבל, להפתעתי תיאוריה זו פותחה על ידי מדענים מאוד מפורסמים ועדיין יש אנשים שמחזיקים בה גם כיום, אם כי דעותיהם נחשבות על ידי אנשי המדע "הרציניים" כקוריוזים שאינם דורשים התייחסות.

     

    הראשון שהגה את הרעיון שכדור הארץ הוא חלול היה האסטרונום הנודע אדמונד האלי (1742-1656) שבין השנים 1698-1700 השתתף במשלחות של הימייה הבריטית לאפריקה ולאמריקה כדי לבצע מדידות של נטיית השדה המגנטי. האלי הוטרד מכך שהסטייה המגנטית משתנה במשך השנים. הוא טען שניתן להסביר זאת ע"י ההנחה שכדור הארץ מורכב מכדורים קונצנטריים שעליהם יש קטבים מגנטיים נוספים.

     

    סיבוב איטי של הכדורים הפנימיים יכול להסביר את התנועה הנצפית של הקטבים המגנטיים. הוא טען גם שהכדורים הפנימיים מיושבים משום שאלוהים ברא יצורים חיים שנפוצו על פני כל מקום על כדור הארץ, ומדוע אפוא שלא יישבו את כדור הארץ החלול. הוא סבר גם שהאטמוספירה הפנימית בתוך כדור הארץ יכולה להיות מוארת או שהכדורים הפנימיים יכולים לפלוט אור, או לחלופין הוא העלה את ההשערה בדבר קיום של שמשות קטנות בתוך כדור הארץ. האלי גם טען שהזוהר הצפוני והדרומי הם דליפות של אותו אור הבוקע ממעמקי האדמה. רעיונות "משוגעים" אלה היו ידועים לז'ול ורן בעת שכתב את ספרו.

     

    תיאוריית כדור הארץ החלול המשיכה להתפתח והמתמטיקאי השוויצי המפורסם לאונרד אוילר (1783-1707) החליף את תיאוריית הכדורים הקונצנטריים של האלי בכדור חלול אחד שבתוכו נמצאת שמש שקוטרה 900 ק"מ, המספקת אור לציביליזציה מפותחת. באזור שני הקטבים, טען אוילר, קיימים פתחים המוליכים לחלק הפנימי של כדור הארץ. מאוחר יותר המתמטיקאי הסקוטי סר ג'ון לסלי (1832-1766) הציע את קיומן של שתי שמשות להן הוא קרא פלוטו ופרוסרפינה על שם אל השאול ואשתו במיתולוגיה היוונית.

     

    ההצהרה: כדור הארץ חלול ומיושב בתוכו

     

    אחד התומכים הנלהבים בתיאוריית כדור הארץ החלול היה האמריקאי ג'ון סימס (1829-1780), שהיה קצין חיל רגלים בדימוס והקדיש את חייו לנושא. ב- 1818 הוא כתב לכל הגופים הציבוריים בארה"ב את הדברים האלה: "אני מצהיר בזאת שכדור הארץ הוא חלול ומיושב בתוכו, מורכב ממספר כדורים מוצקים קונצנטריים, ושהוא פתוח בקטבים 12 או 18 מעלות. אני מוכן להקריב את חיי להגנה על תיאוריה זו, ומתכוון לחקור את כדור הארץ החלול אם העולם יתמוך בי במשימה זו." ב- 1820 התפרסם בארה"ב על ידי אדם סיבורן הספר Symzonia המתאר מסע אל כדור הארץ החלול; נראה שמחברו של ספר זה היה לא אחר מאשר ג'ון סימס עצמו.

     

    סימס ניסה לגייס כסף כדי לממן משלחת שמטרתה תהיה לגלות את הפתחים הללו ואף הזמין מדענים מפורסמים כמו סר המפרי דיווי והברון אלכסנדר דה הומבולדט להשתתף במשלחת שתצא מסיביר על גבי מזחלות שלג, אך הם סירבו.

     

    רק לאחר מותו, שלחה ארה"ב משלחת לאנטרקטיקה ב-1838 שאמנם לא גילתה את הפתח הנכסף אבל גילתה שאנטרקטיקה היא למעשה יבשת. תיאוריה זו של סימס שימשה השראה גם לסופר והמשורר האמריקאי אדגר אלן פו (1849-1809) שכתב ב-1839 את הרומן "הסיפור של ארתור גורדון פים". גיבור רומן זה, גורדון פים, כמו סימס, מארגן משלחת לקוטב כדי למצוא את הפתח הנכסף, המוביל אל מעבה האדמה (הספר הופיע בעברית בתרגומו של אהרון אמיר ב-1951).

     

    ז'ול ורן היה מודע לתיאוריות מוזרות אלו. כך לדוגמה, מתאר ורן את האור שנגלה לגיבורי הספר במעבה האדמה "האור דמה לאור יום, אף שלא היה ניתן לראות כל שמש או ירח. היה זה אור לבן, אור לבן וקר. מאין בא האור? מה הפיץ אותו?" מייד לאחר מכן, בקטע שהושמט מהתרגום העברי, אקסל הצעיר נזכר בתיאוריה המדעית החלופית על אודות מבנה כדור הארץ " נזכרתי בתיאוריה של הסרן הבריטי שהשווה את כדור הארץ לכדור חלול ענק, שבתוכו האוויר היה מואר כתוצאה מהלחץ האדיר, בעוד שני הגופים השמימיים פלוטו ופרוסרפינה נעו במסלוליהם המוזרים. האם יתכן שהוא צדק?"

     

    תרגומים עבריים פשטניים

     

    כדאי להעיר כאן שרבים מהתרגומים לעברית עושים עוול לספריו של ז'ול ורן ומשמיטים קטעים ופרטים רבים הממעיטים מערכה של יצירתו של ורן והופכים אותה למעין סיפור הרפתקאות רדוד לבני נוער, שבו הפרטים המדעיים והטכניים מושמטים. הגיע הזמן לתרגום איכותי ומלא של הספר "מסע לבטן האדמה". קוריוז מעניין הנוגע לתרגומים: הספר "מסע לבטן האדמה" תורגם לראשונה לעברית בפולין ב-1878 ע"י הרב נפתלי בן זאב שכתב בהקדמה לספר בעברית מופלאה, הגם שהיום עלולה להיראות לנו מעט ארכאית: "'ידיעות געאלאגיות ונפלאות מפעולות הטבע בחיק הארץ פנימה, מעולפות בסיפור נחמד אף נעים, מנסיעה אל מרכז הארץ דרך תעלות הררי געש מוריקי אש (וואלקאנישע קראטערע). יסודן בשפת צרפת, ונעתקו חפשי לשפת עבר צחה וקלה לתועלת צעירי עמנו שוחרי ההשכלה."

     

    בעת כתיבתו של "מסע לבטן האדמה" שקד ז'ול ורן על כתיבתו של ספר נוסף, "מסעיו ופגעיו של הקפיטן הטרס", המתאר מסע מדהים לכיבוש הקוטב הצפוני. באחד מהפרקים האחרונים של הספר, כשהגיבורים הנועזים עומדים על סף כיבוש הקוטב, הם דנים במיקומה של הנקודה הגיאוגרפית המיוחדת הזו "גם בימינו נמצאו חוקרים, שאמרו, כי בקטבים יש פתח רחב, שאפשר לעבור בו אל מרכזה של האדמה... עכשיו אתם רואים, ידידי, כי כל אלה דברי הבל הם".

     

    התיאוריה המדעית המקובלת לגבי מבנהו של כדור הארץ בתקופתו של ורן טענה שטמפרטורה גדלה עם העומק ולכן במעמקי כדור הארץ הטמפרטורה היא גבוהה מאוד והחומר נמצא במצב מותך. ורן מזכיר בספר את התיאוריה של הכימאי הבריטי הנודע סר המפרי דיווי שפרסם מחקר על הרי געש, שהיה מבוסס על תצפיותיו בהר הגעש וזוב. המפרי טען שייתכן שפנים כדור הארץ הוא קר ומכיל חללים רבים. הוא טען שתופעת הוולקניזם היא מקומית, ומקורה הוא כימי ונובע ממגע בין מתכות, אוויר ומים. הוא לא טען שכדור הארץ הוא חלול, אך התיאוריה שלו, שחזתה את קיומם של חללים גדולים בתוך כדור הארץ, תמכה בהיתכנותו של מסע לפנים כדור הארץ. דייוי האמין שהמדע יאפשר בבוא הזמן להשתלט על כוחות הטבע ויביא לשיפור תנאי החיים של בני האדם. בין היתר הוא גילה את היסודות אשלגן, נתרן, מגנזיום, סטרונציום, סידן ובריום ואף המציא פנס בטיחות לכורי הפחם; הפיזיקאי הנודע מיכאל פרדיי שימש שוליה במעבדתו.

     

    מסע אל בטן האדמה - בגדר האפשר 

     

    נראה אפוא שתיאוריית כדור הארץ החלול והתיאוריה של דיווי על המקור הכימי של תופעת הגעשיות שימשה רקע מדעי לספרו של ורן, ונראה שוורן חשב שמסע אל בטן האדמה הוא בגדר האפשר. בשנת 1846 נתגלתה בסיביר ממותה שמורה היטב בתוך הקרח והיו שהציעו שממותה זו הגיעה למעשה מתוך פנים כדור הארץ דרך הפתח בקוטב ויצורים נוספים שנכחדו מעל פני כדור הארץ מוסיפים לשוטט בחלל הפנימי. לא פלא, שז'ול ורן מתאר בספר מפגש עם ממותות חיות: "לפתע קפאתי על מקומי, ומשכתי את דודי לאחור. האור אפשר לי להבחין בכל פרט ופרט גם במעמקי היער. דימיתי לראות – לא! ראיתי בבירור – יצור עצום נע בין העצים!".

     

    "היה זה פיל גדול, מכסה בשערות. לא היה זה אלא הממותה, הפיל האגדי מתקופת הקרח! אחריו הופיעו ממותות נוספות, ומספרן הגיע לכעשרים. הן שברו את ענפי העצים בלכתן." ז'ול ורן מגדיל לעשות ובהוצאה השנייה של הספר בשנת 1867, הוא מוסיף לממותות רועה - אדם ענק שהתנשא לגובה של שלושה וחצי מטרים ושערו ארוך ופרוע כשיער הפילים וזאת בעקבות גילוי ב-1863 של שלד אדם שגילו נאמד ב-100 אלף שנים בדרום צרפת.

     

    כדאי לציין שמתמטיקאים השתעשעו ברעיון, שניתן באמצעות מיפוי גיאומטרי קונפורמי (מיפוי המשמר זוויות) להעתיק את כל הנקודות מחוץ לכדור הארץ אל תוך כדור הארץ ולדמיין שאנו חיים על קליפתו הפנימית של כדור הארץ ולא החיצונית, כך כאשר אנו מביטים אל השמיים אנו למעשה מסתכלים אל תוך כדור הארץ . עד כמה שזה נשמע מוזר, בהנחה שקרני האור נעות במסלולים מעגליים, מודל זה מסביר היטב את כל התופעות הידועות המצביעות על כדוריותה של הארץ, ולא ניתן לסתור אותו על סמך טיעונים גיאומטריים.

     

    התיאוריה עדיין חיה

     

    מה שמדהים הוא שתיאוריית כדור הארץ החלול לא גוועה על אף המחקרים החדשים על מבנהו של כדור הארץ. אנשים עדיין המשיכו וממשיכים להחזיק בה, אבל המדע התקני מתייחס אליה בזלזול. כך, לדוגמה, ב-1998 נכתב על ידי יאן למפרכט (Lamprecht) ספר שנקרא Hollow Planets הטוען שאולי המודל המדעי המקובל למבנהו של כדור הארץ הוא שגוי ויתכן שכדור הארץ, כמו גם הירח, כוכב נוגה ואף מאדים הם בעצם חלולים. כיצד טענה מוזרה זו יכולה לצוץ לנוכח הידע המדעי העצום אודות המבנה הגיאופיזי של כדור הארץ?

     

    צריך לזכור שהקידוח העמוק ביותר שביצע האדם הוא לעומק של 10 ק"מ לעומת רדיוס כדור הארץ שערכו 6400 ק"מ ורוב הידע שיש לנו על מבנה כדור הארץ מגיע באופן לא ישיר מניתוח תנועתם של גלים סייסמיים הנוצרים בעת רעידת אדמה. ישנם שני סוגים עיקריים של גלים סייסמיים, גלי אורך שנקראים גלי P הדומים לגלי קול היכולים לנוע במוצק וגם בנוזל ולעומתם גלי גזירה שנקראים גלי S שהם גלים רוחביים הנעים רק במוצקים. מסלולם של גלים אלה משתנה בעברם דרך השכבות השונות בדומה לקרן אור שנשברת בעברה מאוויר למים או דרך שכבות בעלות צפיפות שונה באטמוספירה, וע"י מעקב אחר הגלים המתפשטים ממוקד רעידת האדמה ניתן ללמוד רבות על המבנה הפנימי של כדור הארץ.

     

    לפי התיאוריה המקובלת כיום על מבנהו של כדור הארץ, כדור הארץ מורכב מקרום דק שמתחתיו נמצאת המעטפת שמגיעה עד לעומק של 2900 ק"מ. הגלעין מורכב מגלעין נוזלי שבתוכו גלעין מוצק של ברזל שרדיוסו 1200 ק"מ והטמפרטורה בו גבוהה מאוד. זרמי ההסעה בגלעין הנוזלי יוצרים כנראה את השדה המגנטי של כדור הארץ.

     

    יאן למפרכט טוען בספרו שניתן להסביר את התנהגות הגלים הסייסמיים באמצעות מודל חלופי, שבו הגלעין החיצוני הוא למעשה חלל בתוך כדור הארץ וצפיפות כדור הארץ והטמפרטורה אינם גדלים עם העומק. קוריוז מעניין נוסף הוא שבין התאריכים ה-26 ליוני ל- 19 ליולי 2006 מתוכננת משלחת מחקר על גבי שוברת קרח רוסית שמטרתה לחפש את הפתח באזור הקוטב הצפוני בקו הרוחב 84.4 N ו- קו אורך 141E . תמורת סכום פעוט של 20,000 דולר יכול כל אחד ליטול חלק במשלחת מחקר זו שתמנה 100 נוסעים...

     

    בשנת 2001 התפרסם מאמר בשבועון המדע המכובד נייצ'ר שמחברו, הפיזיקאי האמריקאי דויד סטיבנסון שקרא את ז'ול ורן בילדותו, מציע שיטה למסע בלתי מאויש למרכז כדור הארץ - מסע שהוא על גבול המדע הבדיוני. סטיבנסון מציע לצקת 100 מיליון טון ברזל לתוך סדק שעומקו 300 מטר ורוחבו 10 ס"מ. כתוצאה מהמשקל העצום של הברזל הסדק יתחיל לגדול כלפי מטה, כאשר בד בבד הוא נאטם מלמעלה בגלל החום. על פני הסדק תצוף מעבדת מחקר קטנה שתוכל למדוד את הטמפרטורה, לחץ והרכב החומר במהלך מסעה שיארך כשבוע, בו היא תגיע לעומק של 4000 ק"מ.

     

    סטיבנסון מציע שהמעבדה תשדר את תוצאות המדידות באמצעות רעידות אדמה קלות שיקלטו על פני כדור הארץ על ידי גלאים סופר רגישים. על פי חישוביו היא תשהה בעומק הרב כיממה בטרם תותך. פרויקט זה, על פי דעתו, יעלה פחות מפרויקט החלל של ארה"ב והוא יוכל לתת תשובות לשאלות רבות בנוגע למבנהו של כדור הארץ. האם מישהו ירים את הכפפה הזו? נראה שהחלל הקר מושך יותר ממעמקי כדור הארץ הלוהטים או אולי הקרים...

     

    חזי יצחק הוא פוסט דוקטורנט במחלקה לפיזיקה ואנרגיה של הסביבה במכון לחקר המדבר, אוניברסיטת בן גוריון וכן עובד המרכז הבינתחומי "נגב" –במדרשת שדה בוקר. לתגובות: yiyeh@bgu.ac.il

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מסע לבטן החלולה של כדור הארץ "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים