זהירות: עונת הנחשים החלה
עדיף להימנע מהמפגש איתם (ויש דרכים לצמצם את הסיכוי לכך), אבל אם קרה ופגשתם נחש עדיף שתדעו מה לעשות (להתרחק תוך שמירה על קשר עין) ומה לא לעשות (לצרוח - זה לא יעזור, הם חרשים). ואם חס וחלילה הוכשתם - אל תנסו תרגילים מהסרטים, רק סעו לבית החולים הקרוב במהירות האפשרית. מדריך שימושי לבעיות זוחלות
עם החום הגדול מגיעים גם הזיעה, הלחות והנחשים. האחרונים, שנמו עד עתה את שנת החורף, מתעוררים, מתמתחים ויוצאים לשחר אחר טרף. "נחש הוא בעל חיים טריטוריאלי" מסביר אדי טייאר, לוכד נחשים ומדביר 'ירוק'. "הבנייה המסיבית באזורים חקלאים, ביתם הטבעי של הנחשים, פוגעת באזור המחייה שלהם. כיוון שהנחש אינו מבחין בין הסלע שהיה במקום בעבר, לבין הבית שנמצא שם היום, הוא מתנהג כאילו האיזור לא השתנה כלל. מסיבה זו אנו מוצאים נחשים גם באזורי מגורים".
רוב הנחשים בארצנו הקטנטונת אינם ארסיים, ומבין הארסיים רק הצפע נפוץ גם באזורים מאוכלסים, בין באר שבע לגליל העליון.
מפגשים מהסוג הנחשי
מפגש עם נחש שאינו ארסי הוא רק מבהיל. אם זהיתם בוודאות כי מדובר בנחש שאינו ארסי, ממליץ טייאר פשוט לא לגעת. הנחש, ראוי
לזכור, לעולם לא ירדוף אחריכם. עם זאת, אם מדובר באזור מיושב, רצוי להזעיק לוכד נחשים מקצועי שידע לסרוק את האזור ולהרגיע. אגב, הנחשים חרשים, לכן אין טעם לצעוק או לנסות לגרש בצרחות.
מפגש עם צפע, לעומת זאת, עלול להיות מסוכן ביותר. הצפע הוא נחש עבה בעל ראש משולש וציורי מעוינים על גבו.
בניגוד לנחשים ארסיים שיחפשו נקודת מילוט, הצפע המגושם יעדיף להתכרבל סביב עצמו להרים ראש למעלה ולנשוף בחוזקה כאילו אומר "אני כאן, אל תתקרבו".
במצב כזה יש להתרחק, אך להשתדל לשמור על קשר עין. גם הצפע לעולם לא ירדוף אחריכם, ואם יישמר מרחק בטוח בן חצי מטר ומעלה, הוא גם לא יכיש.
והכי חשוב: אין להטריד נחש בשום צורה, אין להתקרב, ואם אתם בבית - אז יש להתקשר מייד למוקד העירוני ולבקש סיוע.
המגרש הביתי שלכם
כדי למנוע מפגש עם נחש כדאי:
- למנוע ככל האפשר, בעזרת הדברה, הימצאותם של חולדות, עכברים ושאר מזיקים המהווים את טרפו של הנחש.
- לתקן ברזים מטפטפים (נחשים זקוקים למים ונמשכים מקומות מהסוג הזה).
- להשתדל להמעיט בשיחים ולהרבות בדשא בגינת הבית. שיחים הם מקום מסתור מצוין לנחשים.
- להיפטר מגרוטאות המשמשות גם הן כמקום מסתור פוטנציאלי.
- רצוי מאוד להתקין רשתות על חלונות הבית, כיוון שנחשים מטפסים על קירות.
- דרך נפלאה להקטין את הסיכון הנחשי היא להחזיק חתול בחצר. החתול הוא אחד מאויביו הגדולים של הנחש.
המגרש הביתי שלהם
"נחשים", מזכיר טייאר, "הם חיית בר ופעילים לא רק באיזור הבית (למרות שרוב המפגשים נערכים דווקא שם) אלא גם בטבע".
בדרום הארץ חיים בנוסף לצפע גם השפיפון, האפעה, העכן הגדול, הקטן והמקרין, הפתן שחור ושרף עין גדי - כולם ארסיים. בצפון חי גם
צפע החרמון הנדיר, ובמרכז ניתן לפגוש את הארבע-קו ואת עין החתול החברבר, האפרפר והאדמדם - כולם נחשבים חצי-ארסיים.
נחשים בטבע ימצאו רוב שעות היום בין חגווי הסלע, על שיחים, בתוכם וביניהם, וכן מתחת לעצמים שונים בשטח. כיוון שהנחש הוא חיה בעלת דם קר הזקוקה לחום השמש כדי להתחיל לזוז, פעילים הנחשים במהלך אפריל-מאי בשות היום, ובחודשים החמים יותר דווקא בין הערביים ובשעות המוקדמות של הבוקר.
טייאר: "פגשת נחש בשטח? אל תשכח כי זהו ביתו וכי אם לא תפגע בו גם הוא לא יכיש. רצוי לא לצעוק, לא לרוץ, בוודאי שלא להציק לו, אלא להתרחק בשקט מן המקום". במקרה הכשה יש לשמור גם כאן על קור רוח ולפנות לבית החולים הקרוב. "אם מדובר באזור הדרום, שהוא איזור בו פעילים נחשים רבים", מדגיש טייאר, "רצוי להרוג את הנחש ולהביאו לבית החולים כדי להקל על הרופאים בזיהוי הארס".
במקרה של הכשה
"חשוב מאוד", מדגיש טייאר, "לשמור על קור רוח. יש מספיק זמן לפנות לבית החולים ולכן צריך
לפעול במהירות אך ללא פניקה".
אדם שהוכש יש להשכיב, להרגיע, ולקבע את האיבר המוכש כדי שלא יזוז או יטולטל ובכך יחיש את פיזור הארס. רצוי שלא לחכות לאמבולנס אלא להתפנות מייד לבית החולים.
אין לחתוך את המקום, למצוץ את הארס או לעשות כל פעולה אחרת שראיתם בסרטים.
עוד כמה עובדות על נחשים
- אין כל קשר בין עונת השנה לכמות הארס של הנחש. כמות הארס זהה כל ימות השנה.
- אין מחילות, משפחות או להקות נחשים. אם נחש יתקל בנחש אחר בטריטוריה שלו הם (הנחשים) ילחמו עד מוות.
- למרות ניסיונם של לוכדי נחשים לשווק ללקוחות היסטריים חומרים שכאלה, לא קיים חומר הדברה כנגד נחשים.
- נחשים לא ארסיים, כגון זעמן שחור,זעמן מטבעות ואחרים, טורפים את הצפע. הארס של הצפע לא משפיע עליהם. הקניבליזם (מין שאוכל את מינו) נפוץ אצל הנחשים.
- נחש לא תוקף לעולם. כאשר הוא מאוים הוא ינוס למקום בטוח יותר. הנחש יכיש כאשר הוא ימצא בסיטואציה בה אין לו אפשרות מילוט או כשמפתיעים אותו. באופן כללי מתחלקת תמונת העולם של הנחשים לשניים: טורף (כמו אדם, חתול, כלב,עוף דורס וכד') ונטרף (חולדה,עכבר,לטאה,ציפור וכו'). כפי שאנו לא נתעמת עם אריה, אלא נגיב אם יתקוף, כך יעשה גם הנחש - שיודע כי עימות אתנו הוא מוות ודאי עבורו.
- הנחש הוא בע"ח יחידאי. דרך הריבוי של הנחשים מזכירה את הדרך בה מתרבים צבים: זכר פוגש נקבה, מזדווגים, וכל אחד חוזר למקומו. כעבור זמן מה הנקבה מטילה את הביצים ועוזבת אותן לנפשן. החום והלחות יוצרים מעין מדגרה טבעית. לאחר מס' שבועות הוולדות בוקעים ונפוצים לכל עבר, כאשר האמא כלל לא שותפה בדגירה ובטיפול. נהפוך הוא, האם כלל לא רוצה את הולדות אצלה בטריטוריה כיוון שהם מהווים מבחינתה מתחרים נוספים על המזון.
