יום העצמאות: 13 יענים, 7 זכרים ו-6 נקבות, שוחררו היום (ה') לחופשי, ופתחו פרק חדש בחייהם. באזור הערבה נעשה היום ניסיון ראשון בעולם להשיב לטבע את היען - העוף הגדול על פני כדור הארץ,
ועדיין לא ברור מה יהיו תוצאותיו. פרופ' דוד זלץ, המפקח על הפרויקט של רשות הטבע והגנים, אומר ל-ynet כי יש הרבה סימני שאלה לגבי הפרויקט: "ייתכן שבעוד 3 שנים יהיו באזור 1,000 יענים וייתכן שלא יהיה אף יען".
היום בשעה 8 בבוקר פתחו פקחי רשות הטבע והגנים במחוז אילת את שערי המכלאה שבנחל חיון. כעבור מספר דקות יצאה אחת הנקבות החוצה ומייד שבה בחזרה לכלוב.
שעה וחצי לאחר פתיחת השער, כבר שוטטה כל להקת היענים בחוץ. שלומי ארמה, מנהל השמורה לשעבר נשלח למסע רגלי על מנת לבחון אם היענים מתרחקות ממנו. למרבה שמחתם של הצופים, פתחו היענים בריצה ברגע שהבחינו בארמה. "אם הן לא היו מתרחקות ממנו, היינו מחזירים אותן בחזרה לשמורה" אמר פרופ' זלץ.
היענים החופשיות ישיגו את מזונן בכוחות עצמן. אזור נחל חיון עשיר בצמחיה, בין היתר בעצי שיטה המהווים את עיקר מזון היענים. ברשות ימשיכו לספק לעופות הענקיים מים בשוקת המוצבת במקום דרך קבע, ומשמשת גם את להקת הראמים ששוחררה לפני כשנתיים.
מהמכלאה - אל החופש
היען שמשקל מוחו הוא 5 גרם בלבד ומשקל גופו מגיע עד ל–150 ק"ג (היחס הנמוך ביותר בין משקל מוח למשקל גוף) חי בעבר בארץ ישראל. המין הסורי שלו נכחד לחלוטין מהאזור והעולם בעקבות ציד.
פריט אחרון של היען חי, נתפס והוצג בתל אביב בשנות העשרים של המאה הקודמת. בתחילת שנות השמונים הובאה להקה של 12 יענים אתיופיות לשמורת החי-בר יטבתה. בשמורה גדלים בעלי חיים שחיו בעבר בארץ ועד היום הושבו לטבע בהצלחה, ביניהם להקות של ראמים.
לפני כשנה הועברו היענים למכלאה נפרדת, בשטח השמור ללהקה של אפרוחים שגודלו ללא מגע יד אדם, כדי למנוע מהם לבצע 'החתמה' - שיוך בני האדם ללהקה. 15 אפרוחים מתוכם, הועברו לאחר שהגיעו לגיל 9 חודשים למכלאה באזור נחל חיון בערבה.
למרות שהיענים גודלו ללא קשר עם צוות השמורה, התברר כי שתי נקבות מהלהקה הפכו לסקרניות והן לא מפחדות מבני אדם. לכן ככל הנראה, אותן שתיים יענשו, ולא ישוחררו לטבע. על צווארן של 10 יענים הותקנו משדרים שמשדרים אותות למרחק של 1 ק"מ ופקחי הרשות יעקבו אחריהם באמצעות המשדרים.
הסכנה העיקרית האורבת ליענים החופשיות היא הציד בשל בשרם הטעים. בנמיביה, לדוגמא, נוהגים לצוד את היענים, מכיוון שהציידים מקווים למצוא בקיבתן יהלומים.
החשש: הישראלים יחלקו במבה ליענים
"כדי להחזיר בעל חיים לטבע, צריך לוודא שהגורמים שגרמו להכחדתו נעלמו", מסביר גיא אילון, מנהל רשות הטבע והגנים במחוז אילת "מכיוון שמה שהכחיד את היענים בארץ זה הציד, ומכיוון שהערכנו שהצייד באזור הזה הוא מאוד מינורי, התנאים בשלו לשחרור היענים". השטח בו שוחררו היענים הוא שטח אש ולצבא הועבר דיווח על שחרור היענים.
החשש הגדול של המשחררים הוא מבני האדם - פחות מהציידים ויותר מהמשפחות שירצו להתקרב לעופות על מנת להאכיל אותן. האכלה כזו יוצרת תלות בין החיה לאדם ועלולה להיות מסוכנת, מכיוון שחיה שהורגלה לקבל מזון מבני אדם, יכולה להפוך לתוקפנית כשדרישתה למזון לא תיענה.
היענים שמסוגלים לפתח ריצה במהירות של 70-60 קמ"ש יכולים להגן על עצמם באמצעות בעיטה שעוצמתה כשל טון. כדי למנוע מהישראלים להשליך במבה ליענים, יסיירו בשבועות הקרובים פקחי הרשות באזור ויחלקו חומר הסברה למטיילים.
הם גם יסבירו למטיילים שלא להתקרב לאזורי הקינון של יענים מאחר והזכרים והנקבות הופכים לאגרסיביים בקרבת הצאצאים לעתיד. אבל עד שהלהקה תתחיל להתרבות יש עוד כשנה. אז יגיעו היענים לבגרות מינית. הנקבה האפורה והזכר בעל הצוואר האדום דוגרים בצוותא על 20 הביצים. אם ה"פיילוט" יצליח, תחזור לטבע להקה נוספת של 15 יענים הגדלים בשמורת החי-בר.
כאמור, מדובר ב"פיילוט" בלבד ואיש אינו יודע אם היענים ישרדו בטבע. עידו איסלר, ממדרשת שדה בוקר העוקב אחר עדר הראמים ששוחרר לטבע, מספר כי בערבה חיות כיום שלוש להקות. שתיים מתוכן מצליחות יפה ומתרבות. אולם אצל הלהקה השלישית, החיה באזור פארן, הוולדות לא שורדים, ככל הנראה משום שהמזון אינו מספיק עשיר לאמהות ולוולדות היונקים.
