המו"ל של פאולו קואלו באיראן: מאיימים על חיי

ספרו החדש של הסופר הברזילאי פאולו קואלו, "הזאהיר", שיצא להפצה בינלאומית בתחילת חודש אפריל האחרון, הורד מהמדפים באיראן. לדברי המו"ל המקומי של הספר, אראש חג'זי, מאז פרסומו התקבלו מספר איומים על חייו.

בידיעה שפרסם חג'זי באתר האינטרנט של ההוצאה לאור, Caravan, הוא כותב: "נציגי שירות הביטחון האיראני הופיעו בשבוע שעבר ביריד הספרים של טהרן שם הוצג הספר. הם שאלו כמה עותקים של הספר 'הזאהיר' שאנחנו מחזיקים במלאי. אמרנו שבמהלך יומיים מכרנו ביריד כאלפיים עותקים, ולכן נשארנו עם עוד כאלף עותקים נוספים. אנשי השירות החשאי החרימו את הספרים שבמלאי והודיעו כי מכירת הספר מרגע זה ואילך אסורה באיראן. בימים הקרובים אני אמור להתייצב לחקירה בפני השלטונות - למרות שהפצת הספר נעשתה לאחר קבלת כל האישורים הפורמליים".

במסגרת חלופת המיילים שהתקיימה ב-10 במאי בין חג'זי לקואלו, כותב המו"ל האיראני: "הם הורו לנו לא להפיץ את הספר ואמרו שאם נמכור ולו עותק אחד, הם יסגרו את הוצאת הספרים. שאלתי אם הספר אסור להפצה בכלל או רק ביריד ואמרו לי

לא לשאול שאלות. לא ישנתי 48 שעות, ניסיתי ליצור קשר עם האנשים האחראים אבל ללא הועיל. היום פנה אליי מישהו

ממשרד התרבות ואמר שהם מודאגים מהעניין הגובר בך לאחר יציאתו של הספר. אלפים נאספו לפני הדוכן ביריד לרכוש את הסרט ולצפות בראיון אתך שלווה בכתוביות בשפה הפרסית ובסרט תיעודי מביקורך הקודם באיראן בשנת 2000... אני דואג למשפחתי. הבחירות הנשיאותיות קרובות והם עושים כל שביכולתם על מנת לשמור על שליטה. אנשים נעלמים וזה בדיוק כמו שהיה בשנת 1976 בארגנטינה. אני חייב לחשוב. בבקשה אל תעשה שום דבר מסוכן, יש להם הכוח לעשות מה שהם רוצים. תמוך בי".

למחרת נשלח מייל רגוע במעט ובו כותב חג'זי לקואלו: "אנחנו מחלקים במתנה את הפוסטרים שהדפסנו לקראת צאתו של הספר. בחלקו העליון של הפוסטר כתוב: 'החופש הוא לא להיות בלתי מחויב אלא לבחור ואז להיות מחויב לבחירה'. בתחתית הפוסטר כתבנו: 'אדם, ידע, חירות'. אנשי השירות באו שוב וביקשו שלא נחלק את הפוסטרים. רתחתי ואמרתי שיביאו לי מכתב רשמי ובו כתוב האיסור. הם אמרו שהם לא ייתנו לי מכתב רשמי ושאם אמשיך להפיץ את הפוסטר, הם ישרפו את המשרד שלי. צלצלתי לשגרירות ברזיל וסיפרתי להם על המצב. בכל מקרה אני מתכוון להמשיך ולמכור את הספר גם מחר. יהיה מה שיהיה, כבר לא אכפת לי, אני כבר לא מפחד. הדבר היחיד שיציל אותי כעת היא פרופגנדה".

בעקבות חלופת המיילים פנה הסופר לשגרירות איראן בברזיל על מנת לקבל הסברים להורדת הספר מהמדפים, החרמת המלאי מהמדורה המאושרת וגניזתו. מסוכנות הסופרים של קואלו נמסר כי לעת עתה ממתין הסופר לתגובת השגרירות האיראנית לפני שייצא בגילוי דעת פומבי.

ה"זאהיר" פורסם באיראן ב-21 במרץ והיה לספר הזר הראשון מאז שנת 1979 שפורסם שם כשהוא מוגן בזכויות יוצרים. זכויות התרגום נמכרו עד כה ל-42 שפות בהן צ'כית, איטלקית, אוסטרית, הונגרית, רוסית, בולגרית, צרפתית, פולנית, הולנדית, ספרדית, ערבית, יוונית, טורקית, הודית, יפנית, שבדית, פינית ועברית.

המהדורה העברית של הספר של "הזאהיר" תעמוד למכירה החל מה-20 במאי. מהוצאת הספרים של "ידיעות אחרונות" נמסר: "פנינו לסוכנת של קואלו בספרד ושאלנו אם נוכל לרכוש את העותקים המוחרמים באיראן ולמכור אותם כאן. אנחנו לא יודעים אם מדובר בעותקים בפרסית או בערבית, אבל בכל מקרה אנחנו משוכנעים שיהיה להם קהל".

יורם מלצר, מתרגם הספר מפורטוגלית לעברית, אמר: "האיראנים לא זקוקים לסיבה מיוחדת להתחמם, זאת גם מבלי שהם קוראים את הספרים שהם אוסרים לפרסום - ולראיה 'פסוקי השטן'. אם אני נדרש לשים על ראשי טורבן של אייתאללה ולנסות להסביר מה עלול להרגיז אותם, אני משער שרק בהיותו של קואלו רוחני נוצרי יש לא מעט. הוא מאוד נוצרי ובספר הנוכחי הוא מביא פרשנות ביקורתית על האיסלם הקיצוני. הוא מציג בחור איסלמי ממרכז אסיה שעושה טוב, אבל פועל שלא

דרך הממסד המוסלמי. פאולו קואלו הוא איש לא ממסדי שלא לומר אנטי ממסדי ובספר הוא פותח פתח לערעור על המונופול המוחלט של החכמים האירניים. חכמי הדת הם מרג'ע אל-תקליד, כלומר מקור לחיקוי ואלה שקובעים כל דבר ועניין. איראן מנוהלת על-ידי החכמים וכל מי שאינו רואה בהם מקור לחיקוי מהווה בעיה. הספר הזה הוא לשיטתם פרצה בגדר, תחרות פוטנציאלית שעלולה לשבר את הבלעדיות המוחלטת של חכמי ההלכה באיראן".

מלצר מתאר את הספר כנגיש וראוי לחילוניים ולדתיים כאחד ואומר: "הוא לא פרובוקטיבי באופן כזה שאמור להוות בעיה. אני חושב שבזה שהם מתנגדים לספר, הם בעצם עושים לו שירות מצוין. אני משוכנע שיקראו אותו בשוק השחור באיראן ואין לי ספק שהוא ימכור מצוין בגם טג'קיסטן וכורדיסטאן. אין לי ספק שיקראו אותו בארץ עם או בלי השערורייה באיראן".

עוד בין ספריו של קואלו: "האלכימאי", "השטן והעלמה פרים", "על נהר הפיאדרה שם ישבתי גם בכיתי", "ורוניקה מחליטה למות" "ואחת עשרה דקות".