מחיר הפחתת המס: קיצוץ

מדוע מציע שר האוצר להפחית מסים?

הנימוק הרשמי הוא שהפחתת מסים מסייעת לצמיחה כלכלית. אם לעסקים ולמשקי בית יש יותר נטו בכיס, אז הם יוציאו יותר וישקיעו יותר, וכך הפעילות הכלכלית תגבר. ההשקפה הזו מוכרת בשם "תיאוריית לפר" על-שם כלכלן אמריקני שפירסם אותה לפני 30 שנה. הנשיא דאז רונלד רייגן יישם אותה, והיא הוכחה ככישלון. ממשיכו, ג'ורג' בוש האב, נאלץ להעלות מיסים מחשש שהגירעון התקציבי האמריקני ישקיע את כלכלתה בבוץ. בוש הבן, אגב, הולך אף הוא בדרך של הפחתת מס.

מהו הנימוק הלא רשמי להצעה? 

באוצר חוששים שבתקציב 2006 תבוא דרישה להגדלת ההוצאות, אחרי הקיצוצים בשלוש השנים האחרונות, במיוחד בקצבאות להבטחת הכנסה, בחינוך ובתוספות שכר. אם מפחיתים מיסים, קופת המדינה מצטמקת, ואז שר האוצר יוכל לבוא בדרישה לקיצוצי תקציב – עניין שהוא מאמין בו כיעד אידיאולוגי.

אבל בתוכנית יש גם העלאת מיסים.

נכון, אבל הפחתות המס המוצעות גדולות מהעלאות המס. העלות הכוללת מסתכמת ב-11 מיליארד שקל. לכן התוצאה הסופית היא שאם יחוקקו את התוכנית של האוצר הקיץ, הרי שבסתיו תידרש תוכנית לקיצוצי הוצאות כדי למנוע גידול בגירעון הממשלתי.

מי ייהנה מהפחתות המס?

הפחתת מס הכנסה פועלת לטובת מי שהכנסתו גדולה. ככל שההכנסה גדולה יותר - כך הרווח מהפחתת מס גדול יותר. הפחתת מע"מ בחצי אחוז, כנראה לקראת הסתיו, פועלת על כולם באופן יחסי שווה. לכן מי שבראש דאגתו משפחות שהכנסתן עד לבינונית יעדיף הפחתת מע"מ על פני הפחתת מס הכנסה. לעומת זאת, מהקיצוץ שצפוי לבוא בעקבות הפחתת המס לעולם העול ייפול יותר על בעלי הכנסה בינונית ומטה, שיתקשו למשל לממן שיעורים פרטיים לילדים שיזכו לפחות שעות הוראה.

אבל מדובר גם בהפחתת דמי ביטוח לאומי לבעלי הכנסות נמוכות.

נכון, אבל כמותית זה כסף קטן – מקסימום 35 שקל לחודש. הפחתת דמי הביטוח הלאומי היא ההוכחה שמשרד האוצר נסוג מהכוונה להנהיג מס הכנסה שלילי. ה"מס" הזה, שאושר לפני כשנה, היה אמור להיות מהלך דרמטי לאיזון פער ההכנסות. עתה מוותרים עליו, וכנראה גם על חובת דיווח כללית למס הכנסה - תנאי למס הכנסה שלילי - והולכים על אופציית הביטוח הלאומי שמבחינה כספית היא בעלת חשיבות פחותה.

למה להפחית מס חברות?

באוצר מסבירים שאין ברירה. בהרבה מדינות עושים את זה, ואם לא נעשה כמותן - החברות יברחו לחו"ל וכך יצליחו להימנע מתשלום מס בכלל. אילו היה ממש בטענה זו, לא היינו מוצאים היום אף אדם או עסק שמתגוררים במדינות סקנדינביה, שבהן המיסוי גבוה מאשר בישראל. על אף המיסוי הגבוה שם - המדינות האלה הן מהעשירות בעולם.

האם העלאת שיעור המס על ריבית ועל רווחי בורסה יכולה לפגוע בחיסכון או בבורסה?

ערב הטלת מס הבורסה והריבית, לפני שלוש שנים, שמענו בדיוק את הטענה הזו מ"מומחים" שהזהירו מהתמוטטות הבורסה. מאז הטלת המס הבורסה תפחה, אפילו יותר מדי. בארצות הברית, מדינה שאינה ידועה במיסוי הגבוה שלה, מס הבורסה שווה בדיוק למס השולי במס הכנסה - 38%. אצלנו המס יהיה רק 20%.

איך תשפיע הפחתה במס רכישה לדירות מגורים?

שוק הדיור בתרדמה עמוקה, ונתניהו הבטיח לקבלנים סיוע. הפחתת המס אמורה לעורר רכישה, אם כי המס המופחת מהווה מרכיב שולי במחירה הכולל של דירה.

מה בדבר המהלכים לפחת מואץ ולמיסוי נאמנויות?

אלה שני מהלכים שיזכו לתמיכה גורפת. מיסוי נאמנויות הוא תיקון חור חוקי שבו השתמש שרי אריסון, מבעלי בנק הפועלים, לשלם מס מופחת על הכנסות ועל רווחים שהיו לה בחו"ל (לטענת האוצר, היא שילמה 5 מיליון במקום 30 מיליון דולר). פחת מואץ הוא הקלת מס למי שישקיע בציוד במפעל שלו בשנה הקרובה. מהלך כזה נועד לשכנע יזמים להקדים השקעות שחשבו לעשות בעתיד.