התעללות רגשית בילדים: תופעה שקטה ומתגברת
התקשורת מוצפת בסיפורים על התעללות גופנית של הורים בילדיהם, אך כמעט לא מדווחת על ילדים שחווים התעללות רגשית יומיומית, מרגישים חסרי ערך ולא מאמינים שמישהו יכול לעזור להם • אלה הילדים שהוריהם הורסים ומעוותים באופן שיטתי את נפשם • קשה לזהות קורבן להתעללות רגשית, ובכל זאת המומחים מנסים להסביר כיצד ניתן לזהות ילד כזה ולסייע לו
רק כשהיה בן 15 וחצי וברח מביתם של הוריו המשכילים והאמידים אל בית השאנטי, יכול היה יניב (שם בדוי לבקשת הפסיכולוג שמטפל בו), בזכות התמיכה והחיבוק החם שקיבל מדיירי המקום, להעז ולהגיד לעצמו, ואחר כך גם בקול רם, שכל חייו כמעט הוא היה קורבן להתעללות רגשית מצד הוריו. התעללות שפערה בו, לדבריו, פצע מדמם והותירה אותו נכה רגשית.
ואני נגיד לך. גיטרה תנגן עם החברים שיהיו לך בכלא, כי זה המקום לאנשים כמוך'.
מחקרים בנושא התעללות רגשית".
"זה לא רק שלא קיבלתי אהבה", אמר לפסיכולוג שטיפל בו במסגרת מרפאות החוץ של בית החולים גהה. "הם פשוט השמידו אותי. הכחידו לי את האישיות. מחקו את הרצונות שלי. שניהם אמרו שאני אפס ונתנו לי להרגיש שלא חשוב מה אעשה, בעיניהם אף פעם לא אהיה שווה.
"אבא שלי הוא רופא, שעוזר לאנשים ותומך בהם, אבל בבית הוא ממש מפלצת. הוא קבע מי יהיו החברים שלי, לאיזה סרט אלך ועם מי. כשרציתי ללמוד גיטרה הוא צחק עליי ואמר: 'רק זה חסר לך, יניב, גיטרה. אתה תנגן על מה שאמא
הדרך לזהות
מיהו הורה מתעלל רגשית
למרות הקושי האובייקטיבי בהגדרת התעללות רגשית ובאבחונה, סימנו חוקרים, כפי שפורסם בביטאון 'הרפואה', שמונה סוגי התנהגויות של הורים שנחשבות להתעללות רגשית
גם אמא שלי התעללה בי. בכל הזדמנות היא העליבה אותי ולעגה לצורת הדיבור שלי. היא קראה לי 'ציפציף', אמרה שמסריח לי מהפה ושהיא מצטערת שבכלל ילדה אותי".
כמעט שנה גר יניב בבית השאנטי, ואז הציע לו הפסיכולוג לערוך מפגש משותף עם הוריו. יניב הסכים, אבל הוריו סירבו בתוקף. "הוא הבעיה, לא אנחנו", אמרו לו. "אתה לא רואה שהוא לא בסדר? נתנו לו הכל, ועוד יש לו טענות".
ליניב נמצאה מסגרת חלופית בפנימיית נוער במרכז הארץ. הקשר עם הוריו נותק.
"זה היה גיהנום"
"זה היה גיהנום. יום יום, רגע רגע", כך תיאר ירמי אומני, בנם של הזמרת מירי אלוני ושמוליק אומני, את חייו בבית הוריו בראיון שהתפרסם ב'7 ימים'. הוא סיפר בהרחבה על הצרחות, הקללות והטרור המילולי שספג מאביו. "הוא קרא לי מניאק ואפס, פרזיט וכפוי טובה, אמר שאני לוזר. הוא הצליח לגרום לי להרגיש קטן ולא שווה".
כשהיה בן 15 וחצי עזב ירמי את ביתו ועבר לפנימייה. כעת, כשהוא בצבא, החליט לנתק את הקשר עם הוריו. "אני לא מוכן לראות אותם", אמר, "למרות שבדרכם המשונה הם כנראה אוהבים אותי".
מנתונים שעובדו על ידי גורמים טיפוליים בקהילה עולה שבשנים 2000-2003 חלה בישראל עלייה חדה של 400 אחוז בדיווחים על התעללות בילדים ובבני נוער. בשנת 2000 התקבלו 669 דיווחים על התעללות בקטינים, ואילו בשנת 2003 עלה המספר ל-3,599.
לדברי ד"ר אנטולי קוסוב, מנהל מחלקת אשפוז נוער בבית החולים טירת הכרמל, לצד העלייה המדאיגה בשיעור מקרי ההתעללות גדל גם הדיווח לרשויות על ילדים שסובלים מהתעללות, כולל התעללות רגשית.
כך תזהו
סימנים שהילד חווה התעללות
ד"ר יונתן סבר מונה שבעה סימנים, שעשויים להצביע על כך שילד חווה התעללות רגשית: שקט וכנוע; מעדיף חברת מבוגרים על פני ילדים; נשאר נקי ולא מתלכלך בזמן משחק; יש לו זמן לא מוגבל; נמנע מלהזמין חברים לביתו; לא נוהג לבלות עם הוריו, גם לא באירועים יומיומיים כמו קניות, ביקור בבית חברים ועוד; מחפש חום ממבוגרים.
מחר יתקיים במרכז לבריאות הנפש בטירת הכרמל יום עיון על התעללות בילדים, ובמהלכו יעסקו בסימנים לזיהוי, בדרכים לאיתור ילדים בסיכון ובאמצעי טיפול.
מנתוני המועצה לשלום הילד עולה שלפחות 120 אלף ילדים בישראל נפלו קורבן להתעללות לסוגיה, לפי החלוקה הבאה: 27 אחוז סבלו מהתעללות פיזית, 9 אחוזים עברו התעללות מינית, 19 אחוז חוו התעללות נפשית וכ-25 אחוז הוזנחו רגשית על ידי הוריהם. צריך לזכור שעל כל ילד מדווח יש לפחות שלושה שלא מדווחים לרשויות.
"ל-80 אחוז מכלל הילדים שעוברים התעללות טרם מלאו שלוש שנים", אומר ד"ר קוסוב. "בנוסף, מדיווחים בינלאומיים עולה ש-63 אחוז מההורים שמתעללים בילדיהם נחשבים לנורמטיביים".
אך בניגוד להתעללות פיזית או מינית, התעללות נפשית – שלא משאירה סימנים חיצוניים – לא מדווחת ומטופלת מספיק. לפי התיקון לחוק הנוער משנת 1995, מוגדר 'קטין נזקק' מי שההורה לא מעניק לו טיפול בסיסי, ונתון להזנחה פסיכולוגית. רק בשנת 1989, בתיקון 26 לחוק העונשין, הוכרה ההתעללות הנפשית כמעשה פלילי. ההתעללות הזו, לדברי המומחים, קשה לזיהוי ולא רווחת או בולטת במגזר מסוים. היא קיימת בכל שכבות החברה, ללא קשר להשכלה או למעמד סוציואקונומי.
"כבר מזמן יצאנו מהסטריאוטיפ שלפיו הורה שמתעלל רגשית בילדו הוא נרקומן שנשוי לאלכוהוליסטית ומתגורר בבית רעוע", אומר ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד. "הורה כזה יכול להיות פועל פשוט וקשה יום, רופא מהולל, ובעצם כל אחד".
תופעה חמקמקה
מנתונים מארה"ב עולה שמדי שנה מגיעים לטיפול 200 אלף ילדים שחוו התעללות נפשית מצד הוריהם. המומחים מודים שיש קושי להגדיר את התופעה.
"מדובר בתופעה חמקמקה, ללא סימנים חיצוניים, ולכן קשה לשים עליה את האצבע", אומרת ד"ר גלית בן אמיתי, פסיכיאטרית לילדים ולנוער מהמרכז לבריאות הנפש ע"ש פרופ' בריל-תל אביב. "זו אולי גם הסיבה לכך שבעוד שהספרות המחקרית עשירה בדיווחים על איתור וטיפול בילדים שעברו התעללות פיזית או מינית, היא דלה ביותר וסובלת ממיעוט
חובת דיווח
המדווח לא נדרש להוכיח
התעללות בילד – פיזית, מינית ונפשית – נחשבת לעבירה פלילית חמורה. כשלאדם יש חשד סביר שילד סובל מהתעללות, כולל נפשית, מוטלת עליו חובת דיווח לרשויות (משטרה, רשויות הרווחה והגורמים הטיפוליים). כל היודע על התעללות בילדים ולא מדווח עליה כנדרש צפוי לענישה ואף למאסר. המדווח, אגב, לא נדרש להוכיח שההתעללות אכן בוצעה.
התעללות רגשית שוללת את קיומו הרגשי של הילד ועושה לו 'רצח אופי' שיטתי ומתמשך. היא מוגדרת כהתנהגות שמעוותת והורסת את תחושת הזהות העצמית וההערכה עצמית של הילד ומחבלת בתפקודים הרגשיים והאינטלקטואליים שלו.
"ההורה המתעלל רגשית על פי רוב מאוכזב מהילד שלו", מסביר ד"ר יונתן סבר, מנהל חטיבת ילדים ונוער בבית החולים גהה. "הוא רצה לעצמו ילד אחר. הוא פיתח ציפיות לגבי איך הילד שלו צריך להיות, וכשהילד לא עומד בהן, קשה לו להתמודד עם זה.
"בדרך כלל הוא רואה את הילד כשלוחה שלו עצמו, איבר מתוכו, ולא ישות ריבונית ועצמאית. הילד צריך להמשיך אותו או להגשים אותו במקומות שבהם הוא לא הגיע לידי מימוש. חלק מההורים המתעללים בעצמם חוו אכזבה מהוריהם. גם ילדים יוצאי דופן, חלשים או נכים או פגועים פיזית, עלולים ליפול קורבן להתעללות רגשית".
לדברי ד"ר סבר, ילד שחווה התעללות רגשית יהיה בעל ביטחון עצמי נמוך, יחוש דיכאון וכעס, עלול לפגוע בעצמו ואף להגיע לנסיונות אובדניים. הוא ינסה לרצות מבוגרים ולא יפתח מיומנויות חברתיות או זהות מינית בשלה.
"ילדים שחווים התעללות רגשית", אומר ד"ר קדמן, "מפרשים אותה לעיתים כמשהו ש'מגיע להם'. הם חשים אשמה, בושה וחוסר אונים ולא מאמינים שניתן לשנות את המצב. הם גם חוששים שההתעללות תחריף אם ידווחו עליה.
"צריך לזכור שהם לא מכירים סוג אחר של יחסים. לכן הם פוחדים שגם אם יספרו לא יאמינו להם, או שהגורם שבפניו יתלוננו יתעלל בהם אף הוא.
"לפני כשנתיים פנה אלינו חייל וביקש לשוחח עם מטפל. הוא תיאר באוזניו התעללות נפשית קשה שחווה מצד אביו. 'חבל שלא קיבלתי ממנו בוקס בבטן, כי אז לפחות מישהו היה רואה מה עובר עליי', הוא אמר למטפל. 'תאמין לי, זה עדיף על התעללות נפשית'".
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
