ככל חברה צרכנית, גם בישראל 2005 מוקצה לפרסומות מקום של כבוד בזכרון הקולקטיבי, והן הפכו כבר מזמן מ-30 שניות שקופות לאייטם תרבותי לא קטן, כשהן זוכות למדורי ביקורת, איזכורים, התייחסויות "הפוך על הפוך", וחלקן אפילו נחשבות לקאלט, ממש כאילו היו סרט או סדרת טלוויזיה.
יש מי שרוכב על הגל, ומציע לגולשים ליהנות ולהיזכר בפרסומות העבר, ולקבל ישירות לאוזניים, ועוד מרצונם החופשי, מגוון ג'ינגלים עתירי קידום מכירות ופמפומים מסחריים.
"חלומם הרטוב של כל אוהבי הנוסטלגיה...תשדירי הרדיו הישנים והיפים...", נכתב בראש מדור הנוסטלגיה
של אתר שפ"מ (שידורי פרסומת מאוחדים), זכיינית הפרסום ברשתות הרדיו של קול ישראל, אשר מאפשר, לראשונה באינטרנט, להאזין לתשדירי רדיו ישנים באיכות שידור גבוהה, זאת, הודות להמרה של המאסטרים המקוריים מארכיון שפ"מ לפורמט דיגיטלי.
קטעים נוסטלגיים
מלבד קטעים "אנונימיים", ניתן לשמוע באתר גם פרסומות בביצועים נדירים של אושיות מוזיקה בולטות משנות השמונים, בהן תיסלם, ששי קשת, ירדנה
ארזי, יאיר ניצני, דידי הררי ועוד, כאשר האתר מציע גם שירות מיוחד של בקשות לתשדירים ישנים.
הקבצים זמינים בפורמט MP3, וניתן להאזין להם ולהוריד אותם למחשב האישי. בין השאר תמצאו שם ג'ינגלים ביזאריים, כמו פרסומת משנת 61' לאשכוליות,
שתגרום לכם בוודאי לפצוח בריקוד עם סוער ("אשכולית היא אשכולית צהבהבת, נערה...), ביצים ביצים
משנת 77' ("ביצים ביצים ביצים ביצים"), דוגלי
משנת 80' ("לכלב שלי קניתי דוגלי"), שכנראה קסם לששי קשת כי הוא מעט קצר יותר מ"פנקס הקטן", "שארפ"
האלוהי של ירדנה ארזי משנת 83'.
ואיך אפשר לשכוח את "פחית בריטיש שנדי,
אני פותח, לא רק כשאני צמא", "אל אל הפועל"
(1971) ו"דן חסכן"
הנאיבי והמתוק. ואולי שיא השיאים - "החום בוטל שותים קריסטל"
עם הגשש החיוור (1982).
ערך מוסף חכם
נוסף לכל אלה, תמצאו באתר גם מדור פספוסים,
החושף (גם כאן לראשונה), פספוסים פרי גרונם של מיטב הקולות, שתמיד נשמעים כה רציניים כאשר הם מעודדים אותנו לרכוש/לצרוך/להתלהב עד כלות ממוצר או שירות זה או אחר.
למרות שהמדור מתהדר בפתיח עדכני-עלק ומבטיח - "לא תאמינו לקטעי האודיו שירוצו כאן. הישר מאולפני שפ"מ -הפיספוסים הטעויות הצחוקים וההומור, עכשיו גם אתם בעניין. אין מצב שאתם לא חוזרים להתעדכן בקללה העסיסית הבאה של....", הוא לא ממש מקיים, ומתאפיין בדלילות מה, בעיקר לעומת קודמו, מאחר והוא כולל שמונה קטעים בלבד.
לסיום, המדור השלישי שעשוי לעניין את כלל הציבור, ולא רק את מגזר המפרסמים, הוא מדור הצילומים (לא
מחמיאים במיוחד) של סלבריטאי רדיו, שאולי תמיד חלמתם לראות את פניהם, שלרוב נותרים עלומים מאחורי הקול המוכר - מלאכי חזקיה, שמירה אימבר, טל השילוני - ועוד רבים אחרים נחשפים באתר במלוא הדרם, כשאוזניות לראשם וחיוך על שפתיהם.
בסך הכל, מדובר באתר חביב למדי, במיוחד בכל הנוגע לנוסטלגיה, שמעוצב בצורה מזמינה וידידותית לעין, והכי חשוב, כולל גם ערך מוסף המוגש לגולשים בצורה חכמה. בהחלט שווה ביקור. (רוני שני)
