שתף קטע נבחר

שרון: אין להשתמש בתקציב ההתנתקות למטרות אחרות

לאחר ששר האוצר אמר כי ניתן היה להשתמש בתקציב ההתנתקות לצרכים חברתיים, השיב לו ראש הממשלה נחרצות: "ההשקעה בהתנתקות לא יכולה להיות מופנית לשום מטרה אחרת". שרון דיבר גם על שרים המתנגדים להתנתקות (ובהם גם נתניהו) והאשים אותם ב"העדפת האינטרס האישי על טובת הכלל". ואילו נציג הבנק העולמי ברצועת עזה חוזה כי ישראל "תגרוף רווחים עצומים מן ההשקעה בהתנתקות"

מעמיק הוויכוח והסכסוך בין ראש הממשלה, אריאל שרון לבין שר האוצר בנימין נתניהו. "קל להעדיף את האינטרס האישי על פני טובת הכלל" - אמר היום (ה') שרון, ודברים אלה נחשבים עקיצה חדה כלפי נתניהו.

 

שרון, שנאם בכנס קיסריה (הנערך בירושלים), הרחיב: "שמעתי את הטענות כאילו את הכסף שהושקע בתוכנית ההתנתקות ניתן היה להשקיע בנושאים

חברתיים. כנראה שצריך להזכיר למי ששכח: אנחנו החלטנו בממשלה ובכנסת להחריג את ההתנתקות מיעדי הגרעון וההוצאה הממשלתית בגלל האופי המיוחד והחד-פעמי שלה. לכן אני לא חושב שצריך להסביר פה שההשקעה בהתנתקות לא יכולה להיות מופנית לשום מטרה אחרת. דווקא מימוש ההתנתקות יאפשר הסטת משאבים, שמופנים לביטחון שוטף, לטובת בניית החברה בישראל והקטנת הפערים שבתוכה. זו הדרך הכלכלית והחברתית הנכונה".

 

מסקנתו הינה, על-כן, הפוכה לזו של השר נתניהו: "אני חושב שההתנתקות היא אחד הצעדים בעלי ההשפעה הכלכלית המוצלחים ביותר שבוצעו בישראל. די לבדוק את השפעת ההתנתקות על הצמיחה במשק הישראלי, עוד לפני שבוצעה. אני חושב שהמומחים שלכם העריכו את פירות ההתנתקות ב-1.0% תוצר לשנה. אין ספק כי העלייה הדרמטית בתיירות, בהשקעות הזרות, בצריכה - נובעת בעיקר מהאופיטמיות בתחום המדיני".

 

ראש-הממשה פירט: "לא במקרה חזרנו בשנתיים האחרונות לצמוח וחזרו המשקיעים הזרים. וכל זה עוד לפני שנכנסנו לניתוח שלכם על חלום הבלהות של אי-ביצוע ההתנתקות, עם כל ההשלכות שיהיו לכך על מעמדנו המדיני ועל היחס אלינו בשוקי העולם. השינוי שאנו מובילים אינו קל לביצוע. לא בהתנתקות ולא ברפורמות הכלכליות והחברתיות. בכלל, שינוי הוא אף פעם לא קל. קשה להוביל שינויים דרמטיים ויסודיים אבל לנו אין את הפריבילגיה להתעלם מהמציאות המשתנה".

 

הוא אף רואה בוויכוח עם נתניהו עניין עוד יותר בסיסי: "לכל שינוי יש מתנגדים, יש את אלה שאינם מבינים את הצורך בשינוי ורוצים לדבוק בקיים ובמוכר - גם אם הוא רע - על פני האי-ודאות שבעתיד. יש כאלה שדבקים באמונה התמימה שבסוף הכל יסתדר כמו שרצינו. יש גם כאלה שתמיד מתנגדים לשינוי מתוך אינטרסים אישיים ופוליטיים. זאת חולשה אנושית מוכרת".

 

שרון דיבר על הרפורמות הכלכליות: "לקחתי על עצמי את האחריות לחולל שינויים בכל תחום בו הם דרושים, כדי להביא את החברה הישראלית למצב טוב יותר בעתיד. אנחנו באמצע העשייה. הממשלה בראשותי הובילה וממשיכה להוביל רפורמות כמעט בכל תחומי העשייה הכלכלית".

 

הוא ניצל את ההזדמנות לדיווח מפורט: "עובדה שהגענו להישגים אדירים, ולא בתנאים קלים. חלק מהם דברים שמאז קום המדינה איש לא העז לגעת בהם. הפרטנו את אל-על, את צים, את בנק דיסקונט ואת בזק. בדיון משותף עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל, קיבלנו החלטה לרכז מאמץ במכירת בנק לאומי ולהפנות את הרווח מכך לצמצום החוב הלאומי שלנו. התחלנו רפורמות מבניות במשק המים, בנמלים, בשוק ההון ובבנקאות, בקרנות הפנסיה - ובמשק האנרגיה, לרבות המעבר לגז טבעי ובניית מפעלי התפלת המים שיתחילו לפעול השנה. עשינו שינוי דרמטי בשוק העבודה, על-ידי צמצום העובדים הזרים ועידוד יציאה לעבודה של אוכלוסיות המסוגלות לכך.

 

ובמעין סיכום-ביניים, אמר שרון: "אנחנו משנים את המשק הלאומי מן היסוד, והופכים אותו למשק מודרני המותאם לתנאי הפעילות של המאה ה-21 ולהשתלבות בכלכלה הגלובלית. אנו בעיצומו של מאמץ לשינוי מן היסוד של מערכת החינוך - על-פי המלצות של כוח המשימה הלאומי בראשות שלמה דוברת, צוות שמיניתי יחד עם שרת החינוך. הממשלה מוכנה להקציב מיליארדי שקלים למימון הרפורמה הזאת. אנו אמנם נתקלים היום בקשיים לא קלים במאבק שמנהלים ארגוני המורים; אבל השנה כבר מתחילים ב-32 רשויות לבצע את הרפורמה. יכולנו לעשות הרבה יותר, כמובן - אבל החלטנו להתחיל, גם באופן מצומצם יותר".

 

גם הבנק-העולמי נגד נתניהו

 

"ההשקעה בהתנתקות תניב פירות בעבור ישראל, והרווחים יהיו עצומים" - אמר היום (ה') ל-ynet מנהל הבנק העולמי ברצועת עזה, נייג'ל רוברטס. זו נחשבת התייצבות נגד העמדה של שר האוצר, בנימין נתניהו, אשר אמר בכנס קיסריה כי מוטב היה להשקיע את המיליארדים בטיפול בעוני, בחינוך ובבריאות.

 

רוברטס, בתגובה לדברי נתניהו, אמר ל-ynet: "פתרון חלק מהעימות עם הפלסטינים יגביר את הצמיחה". הוא הסביר: "ההשקעה בתהליך ההתנתקות היא חלק מפתרון הקונפליקט הישראלי פלסטיני, והרווחים של זה יהיו עצומים עבור הכלכלה הישראלית לאורך זמן. אנו יודעים מהכרת הסטטיסטיקות הכלכליות של ישראל, כי לאינתיפאדה הייתה משמעות אדירה מבחינת הצמיחה בישראל; אנו יכולים להניח שהצמיחה הייתה (יכולה להיות) גבוהה הרבה יותר, בהיעדר העימות".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי אף פי
עקיצה חדה, לא רק בעניין ההתנתקות
צילום: איי אף פי
מומלצים