קנצלר גרמניה גרהארד שרודר הפסיד היום (יום ו') בהצבעת אמון בבונדסטאג בברלין לאחר שביקש מכמה שיותר חברי פרלמנט להצביע נגדו - או לפחות להימנע. בתרגיל לוליינות פוליטית שנוי במחלוקת, מקווה שרודר כי בעקבות הבעת האי-אמון בו, יוכל ללכת לנשיא גרמניה ולבקש ממנו לפזר את הפרלמנט כדי להכריז על בחירות מוקדמות. פרשנים רבים רואים במהלך התאבדות פוליטית שכן על פי רוב הסקרים, שרודר לא ישרוד את הבחירות, ושבע שנות כהונתו כקנצלר יבואו לסיומן. 151 צירי הפרלמנט הצביעו אמון בשרודר בעוד 296 הצביעו נגד ממשלתו. 148 נמנעו.
שרודר הדהים את המערכת הפוליטית הגרמנית בסוף מאי כשהביע בפומבי את רצונו בקיום בחירות חדשות, שנה לפני מועדן המתוכנן. היה זה לאחר שמפלגתו הסוציאל-דמוקרטית (SPD) ספגה מפלה משפילה בבחירות האזוריות. הפעם היה ההפסד צורב במיוחד שכן הסוציאל-דמוקרטים כשלו בבחירות במדינת נורדריין-וסטפליה, שנחשבה מעוזם הפוליטי של במשך 39 שנים. תבוסה זו הצטרפה לשורה של הפסדים שרשמה SPD בבחירות מקומיות בגרמניה השנה. בשנת 1999 היא שלטה ב-11 מתוך 16 מדינות המחוז בפדרציה הגרמנית; כיום היא שולטת בחמש בלבד.
שרודר הסביר לאחר ההפסד כי הוא מעוניין לקבל מחדש את אמון הציבור הגרמני בו וברפורמות הכלכליות והחברתיות העמוקות שהוא מוביל, ושרק בחירות מוקדמות יאפשרו לו להמשיך. אלא שעל פי הסקרים האחרונים בגרמניה, נראה כי הציבור מאס בו, ומעדיף כעת להחזיר לשלטון את המפלגה השמרנית הנוצרית-דמוקרטית (CDU), שבראשה עומדת אנגלה מרקל. אם תנצח בבחירות תהיה מרקל האישה הראשונה בתפקיד קנצלר.
עמיתיו של שרודר קראו לחברי הקואליציה להימנע בהצבעה היום. הם קיוו שהימנעות של כל חברי הקואליציה, יחד עם הצבעת הנגד של חברי האופוזיציה, תבטיח ששרודר לא יזכה לאמון ויוכל לבקש בחירות מוקדמות. התחזית אכן התגשמה.
אבל בדרכו של שרודר עומדים שני מכשולים גדולים - החוקה הגרמנית והנשיא הרסט קוהלר. החוקה הגרמנית הנוקשה, שנוסחה לאור לקחי העבר של גרמניה, עורמת קשיים גדולים בדרך לפיזור הפרלמנט לפני המועד הקבוע בחוק. למעשה, הסמכות הזו נתונה רק בידיו של הנשיא, והוא מוסמך לאפשר בחירות מוקדמות רק אם השתכנע שלממשלה אין עוד רוב בפרלמנט והיא אינה יכולה להמשיך ולתפקד.
העובדה ששרודר פעל בגלוי במטרה להפסיד בהצבעת האמון עוררה מחלוקת קשה בקרב פוליטיקאים גרמנים, שטוענים שמדובר במהלך שאינו חוקי. הם אף איימו לפנות לבית המשפט לחוקה. פרשנים בגרמניה הסבירו שאם יגיע העניין לדיון משפטי שרודר יצטרך להוכיח לבית המשפט שאכן הגיע למבוי סתום, ושהמצב הפוליטי לא איפשר לו לקדם עוד את מדיניותו.
לפני ההצבעה נשא שרודר נאום בו הסביר שהמצב הפוליטי בגרמניה כיום אכן אינו מאפשר לו לתפקד. לכאורה יש אמת בדבריו: בבית העליון של הפרלמנט, הבונדסראט, יש לאופוזיציה רוב מוצק והיא מטרפדת יוזמות חקיקה של הממשלה. ואולם בבית התחתון של הפרלמנט יש לשרודר קואליציה יציבה המורכבת ממפלגתו וממפלגת הירוקים. כדי להוכיח זאת הצביעו מבקרים של המהלך על העובדה שרק השבוע הצליח שרודר להעביר בנקל החלטות בפרלמנט, ואי-האמון הוא מלאכותי.
כריסטיאן פסטלוצה, מומחה לחוקה הגרמנית אמר השבוע לרשת "דויטשה וולה": "אם הקנצלר והרוב בפרלמנט מנסים ליצור אי-אמון למרות שהם יודעים שהם יכולים להמשיך ולתפקד, אפשר לראות בזה עיוות של החוקה. אם הם מכריזים על אי-אמון על ידי הימנעות רק כדי להגיע לבחירות חדשות זוהי מניפולציה... אני לא מצליח לראות שאכן יש כאן אי-אמון אמיתי... אני יכול רק להזהיר מפני מהלך שכזה מפני שהוא יוכיח לכולם שהכל היה מבויים".
הוא נשאל מדוע למעשה לא מודיע שרודר על התפטרות ומפנה את מקומו, והסביר: "הוא אומר לציבור שהוא רוצה להמשיך אבל מרגיש שאין לו גיבוי. הוא לא יכול לבקש גיבוי של הציבור על ידי התפטרות כי התפטרות לא מובילה בהכרח לבחירות חדשות. אם הוא יתפטר הוא יכריז 'אני נכנע!'".
אם המהלך יצליח - שרודר ישכנע את הנשיא לפזר את הפרלמנט ולהכריז על בחירות מוקדמות, ובית המשפט לא יטרפד את המהלך - גרמניה תלך לקלפיות ב-18 בספטמבר. פרשנים מנבאים לשרודר הפסד וטוענים שמדובר בהימור מיותר. לדבריהם, אם הוא היה ממתין לתאריך הבחירות הרגיל בסוף 2006, אולי עד אז הרפורמות היו מתחילות להראות תוצאות בשטח וזה היה מאפשר לו לשכנע את הציבור להשאירו בתפקיד. בשלב הזה - בהתחשב במצב הכלכלה והאבטלה - אין לו סיכוי לנצח.
