פענחו בעצמכם: הכל על בדיקות שתן
היא אחת הבדיקות השכיחות והזולות המעניקות תשובה מהירה ובעלת ערך רב ברפואה. מה זה pH, האם קטונים מסוכנים, והאם מותרים אריתרוציטים בשתן? רגע לפני הריצה לרופא, הנה כמה מושגים בסיסיים על בדיקת השתן שלכם. לגזור ולשמור
pH חלבון קטונים כדוריות דם לבנות 
כדוריות דם אדומות משקל סגולי ניטריטים בילירובין 
קריאטינין תרבית שתן 

בדיקת שתן היא הוותיקה מכל בדיקות המעבדה. כבר בשנת 500 לפני הספירה נהגו היוונים לבדוק את נוזל השתן כמרכיב חשוב בתהליך האבחנה. כיום בדיקות שתן הן מהבדיקות השכיחות ביותר באבחון הרפואי. נוזל השתן מאפשר להעריך את תפקוד הכליות, ומאפשר לזהות מרכיבים בשתן, המעידים על תהליכי דלקת ומחלות.

 

בדיקת השתן נותנת גם מידע רב ערך על תהליכי מחלה אחרים בגוף - כאלה שאינם נוגעים כלל לכליות, כמו למשל תוצרי פירוק של המוגלובין (המולקולה נשאית החמצן על כדוריות הדם) במחלת הצהבת למשל. בדיקת השתן מסייעת גם לאבחון ומעקב במחלות בהן יש מעורבות של הכליה, כמו במחלת הזאבת (לופוס). מידע רב ערך מפיקים גם הטוקסיקולוגים – ביכולתם לגלות מרכיבי תרופות, חומרים כימיים וסמים שונים המופרשים בשתן.

 

הנבדק מתבקש להטיל שתן לכוסית, שאת תכולתה ניתן לבדוק ב"סטיק", מקלון בעל ריבועים צבעוניים, המשנים את גווניהם בהתאם לאופי השתן, או באמצעות מכשור אלקטרוני, הנותן מידע מדויק יותר. ניתן גם לבדוק את נוזל השתן תחת המיקרוסקופ, שם נראים מרכיבים שונים של הנוזל המעידים על תהליכי דלקת ומחלה. קיימות עשרות בדיקות אפשריות בנוזל השתן, אולם בחרנו להתמקד במספר בדיקות שכיחות בבדיקת השתן השגרתית (הקרויה בעגה הרפואית: "סטיק שתן" או "שתן לכללית").

 

מה אומר מראה השתן?

 

לנוזל השתן מראה, ריח וצבע אופייניים. כל שינוי בתצורתו הרגילה, עשויה להעיד על בעיה בדרכי השתן הדורשת בדיקת מעבדה. הנה כמה רמזים שתוכלו לשים לב אליהם בבית:

 

  • ריח: לנוזל השתן ריח הנובע מפירוק שתנן (אוריאה) לאמוניה. ריח השתן של מבוגרים בולט יותר מזה של ילדים, מאחר ומבוגרים צורכים יותר חלבון, המתפרק בסופו של דבר ליותר אמוניה. ריח השתן של הבוקר לרוב חזק יותר מזה של שאר היום, בשל שהות ארוכה יותר של נוזל השתן בגוף, ופירוקו על ידי חיידקים שונים. ריח חריף עשוי להעיד על דלקת בדרכי השתן. ריח של רקבון עלול להופיע בעקבות אכילת כמויות גדולות של אספרגוס.

 

  • צבע: השתן לרוב צלול, צהבהב, בשל כמויות קטנות של צבען (פיגמנט) מכיס המרה. צבעים אחרים עשויים להופיע במצבים שונים, חלקם מעידים על בעיה. כך למשל, שתן צהוב או כתום מופיע עקב התייבשות או מיעוט בשתייה, אכילה מופרזת של גזר וירקות כתומים או צהובים אחרים, מחלת כבד או מחלת דם בה קיים הרס מוגבר של כדוריות דם אדומות, ומצבים נוספים. שתן בצבע אדום עלול להעיד על דלקת בדרכי שתן, פגיעה כלייתית, דימום, פירוק מוגבר של כדוריות דם אדומות, אכילה מופרזת של פירות יער ועוד. צבע כתום-אדום של השתן מופיע פעמים לרוב עם נטילת התרופה סדורל. צבע כחול עלול להופיע עקב נטילת תרופות אנטיביוטיקות מסויימות, או בזיהום בחיידק פסאודומונס. שתן בצבע שחור או צבע קוקה-קולה, עלול להעיד על מחלה כלייתית, דימום, מלאנומה, ותרופות שונות.

 

pH
  • מה זה: בדיקת חומציות השתן. ככלל, הכליה מווסת את חומציות הדם בעצמה, אולם תהליכים שונים בגוף יכולים להשפיע על חומציות זו, הקרויה גם pH. כל חריגה מטווח ה-pH התקין יכולה להיות בעלת השפעה הרת אסון על תהליכי הגוף התקינים, מכאן החשיבות הרבה של הבדיקה.
  • הטווח התקין: 4.6 עד 8.0.
  • ערכים גבוהים: pH מעל 8 מסמל שתן בסיסי, שעשוי לרמז בעיקר על כשל כלייתי, הקאות מרובות, נטילת תרופות וחומרים כימיים או זיהום בדרכי השתן.
  • ערכים נמוכים: pH נמוך ל- 4.6 מסמל בעיקר מחלות ריאה, סוכרת, שילשול או הרעבה.

 

חזור למעלה
חלבון

  • Protein
  • מה זה: באופן תקין, נוזל השתן אינו מכיל חלבונים, משום שגודלם אינו מאפשר מעבר דרך צינוריות הכליה. החלבונים דרושים בגוף לצורך בניית תאים וקיום תקין של גוף האדם. החלבון העיקרי הנע בדם הוא אלבומין, המונע את בריחת נוזל הדם מכלי הדם.
  • הטווח התקין: 0 עד 8 מ"ג לדציליטר (בבדיקה רגילה), או 150 מ"ג (בשתן שנאסף במשך 24 שעות).
  • ערכים גבוהים: הימצאות חלבון בשתן עלולה להעיד על מגוון מחלות כליה כגון פגיעה סוכרתית בכליה, רעלת הריון, מחלות זיהומיות, הרעלת מתכות, יתר לחץ דם ואף סרטן.
חזור למעלה
קטונים

  • Ketones
  • מה זה: בדיקת נוכחות קטונים בשתן. מדובר בחומר הנוצר מפירוק מהיר של חומצות שומן. חומצות שומן משתחררות מתאים אוגרי שומן, ומתפרקות במהירות לקטונים בתנאי מצוקה של הגוף - כמו הרעבה או סוכרת.
  • הטווח התקין: כאשר אין קטונים בשתן.
  • ערכים חריגים: רמה נמוכה מסומלת "+", כלומר פחות מ-20 מ"ג לדציליטר. רמה בינונית מסומלת "++", כלומר 30-40 מ"ג לדציליטר. רמה גבוהה מסומלת "+++", כלומר מעל 80 מ"ג לדציליטר.
  • תוצאה חיובית של קטונים בשתן מסמלת הפרעה מטאבולית, כגון סוכרת, הרעבה, צום, אנורקסיה, הקאות מרובות (כולל הקאות במהלך הריון), פעילות יתר של בלוטת התריס - היפרתירואידיזם, חום גבוה, כוויות, הריון, הנקה, או תופעות בעקבות ניתוח.
חזור למעלה
כדוריות דם לבנות
  • WBC
  • מה זה: נוזל השתן באופן תקין אינו מכיל כדוריות דם לבנות. הימצאותן בנוזל השתן מעידה על קיום תהליך דלקתי כלשהו.
  • הטווח התקין: הערך התקין כאן אמור להיות שלילי, כלומר תדפיס התוצאה תירשם: NEG (קיצור של Negative – שלילי, באנגלית).
  • ערכים גבוהים: לרוב, מספר בודד של כדוריות דם לבנות אינו "מבהיל" את אנשי הצוות הרפואי משום שלעיתים מדובר בטעות של הבדיקה, בשל צבע שתן כהה במיוחד. עם זאת, ערכים של מעל 100, בשילוב עם תסמינים של חום גבוה, צריבה או תכיפות במתן שתן, מצריכות תחילת טיפול אנטיביוטי ושליחת דגימת השתן לבדיקת תרבית שתן.
חזור למעלה
כדוריות דם אדומות

  • RBC
  • מה זה: הבדיקה מודדת את מספר התאים האדומים בנוזל השתן.
  • טווח הנורמה: פחות מ-4 תאי דם אדומים לכל דגימה הנבדקת במיקרוסקופ.
  • ערכים גבוהים: מספר גבוה של תאי דם אדומים בשתן עשוי להצביע על דלקות בדרכי השתן, מחלת כליה, דלקת בכליות, גידול סרטני, אבנים בדרכי השתן או דלקת הערמונית (פרוסטטה).

חזור למעלה
משקל סגולי

  • SG
  • מה זה: הבדיקה מודדת את משקלו הסגולי של השתן, כלומר ריכוז החלקיקים בנוזל. אחד מתפקידי הכליה הוא ויסות רמת המלחים המופרשים מהגוף וריכוזם בנוזל. חריגה מהטווח התקין של המשקל הסגולי מצביעה על הפרעה בתפקוד הכליה, עומס מלחים או נוזלים שעל הכליה לטפל בהם.
  • הטווח התקין: 1.002 עד 1.028.
  • ערכים גבוהים: משקל סגולי גבוה עשוי להעיד על התייבשות, שלשול, זיעה מרובה, כשל לבבי, כשל כלייתי, הקאות מרובות או שתייה מועטת. או הפרעה הקרויה SIADH בה קיימת הפרשה לא תקינה של ההורמון ADH האחראי על בקרת הפרשות נוזל השתן.
  • ערכים נמוכים: עשויים להעיד על שתייה מרובה מדי, מחלת תפלת השתן (diabetes inspidus), מחלות כליה או דלקות כליה.

חזור למעלה
ניטריטים
  • Nitrite
  • מה זה: תוצר פרוק חיידקים. ניטריטים מופרשים בשתן כתוצר לוואי של עיכול ירקות: חלק מהחיידקים ממירים את הניטראטים שבירק, לניטריט, ולפיכך נוכחות ניטריט בשתן מהווה מדד עקיף לזיהום חיידקי בשתן.
  • הטווח התקין: שלילי - NEG)  Negative), דהיינו – שתן ללא ניטריטים. עם זאת, נוכחות ניטריטים אינה תמיד מעידה על דלקת בדרכי השתן. חלק מהתרופות עלולות לגרום להופעת ניטריטים, ולפיכך אבחון דלקת הוא תמיד שילוב של ניטריטים, כדוריות דם לבנות ותסמינים שונים אותם מציג החולה כמו חום, תכיפות או צריבה במתן שתן.

חזור למעלה
בילירובין

  • Bilirubin
  • מה זה: בילירובין הוא מרכיב הנוצר בעקבות התפרקות כדוריות דם אדומות. כעיקרון הבילירובין אינו אמור להימצא בנוזל השתן, אולם לעיתים כמויות מעטות ממנו מוצאות את דרכן אל השתן. אם כמויות גבוהות של בילירובין נמצאו בנוזל השתן, הדבר מעיד על מחלה אפשרית.
  • הטווח התקין: Negative (שלילי, ללא הימצאות בילירובין)
  • ערכים גבוהים: עלולים להעיד על מחלת דם המוליטית בה נהרסות הכדוריות הדם האדומות בקצב גבוה מה שיוצר כמות רבה בגוף של בילירובין. ערך גבוה של בילירובין בשתן עלול להעיד גם על מחלת כבד.

חזור למעלה
קריאטינין

  • Creatinin
  • מה זה: קריאטינין – חומר הנוצר מפירוק חלקי של תאי שריר, הוא מדד לתפקוד הכליות. המדובר בתוצר פסולת שאינו יכול לשמש את תאי הגוף, ומופרש בלעדית ובמלואו על ידי הכליות. כשתפקוד הכליות תקין – רמות הקריאטינין תקינות. הבדיקה נעשית באיסוף שתן במשך 24 שעות. רמות קריאטינין ניתן לבדוק גם בבדיקת כימיה של הדם.
  • הטווח התקין: בין 500 מ"ג עד 2000 מ"ג ליום, בדגימה שנאספה במשך 24 שעות.
  • רמות קריאטינין חריגות: עשויות להצביע על דלקת כליות, כשל כלייתי, מחלות שרירים, תזונה עשירה בבשר, או תרופות שונות שמגדילות את רמות הקריטאינין המופרש.

חזור למעלה
תרבית שתן

  • מה זה: הבדיקה מיועדת לאבחון דלקת בדרכי השתן - UTI. דלקת זו נגרמת לרוב מזיהומים החודרים לדרכי השתן מפתח השופכה. הדלקת שכיחה במיוחד אצל נשים, ופעמים רבות חודרים חיידקי צואה דרך פתח השופכה אל שלפוחית השתן. אצל נשים, הסמיכות של פתח השופכה אל שלפוחית השתן מגביר את הסיכון לדלקות. סימנים אופיינים לדלקת בדרכי השתן הם כאב או צריבה בעת מתן שתן, תכיפות במתן שתן, כאבים בבטן התחתונה וחום. החיידקים השכיחים בדרכי השתן הם אי-קולי, קלבסיאלה, אנטרוקוקיי וסרציה.
  • כך זה מתבצע: הנבדק מטיל שתן לתוך כוסית, רצוי בשעות הבוקר. הכוסית מועברת למעבדה בתוך 30 דקות. במעבדה נספרים החיידקים תחת מיקרוסקופ.
  • הטווח התקין: פחות מ-10,000 אורגניזמים למיליליטר.
  • זיהום בדרכי השתן אצל גברים: כאשר מספר האורגניזמים גדול מ-10,000 למיליליטר.
  • זיהום בדרכי השתן אצל נשים: כאשר מספר האורגניזמים גדול מ-100,000 למיליליטר.

 

ייעוץ רפואי: ד"ר אמיתי אלקיים, מומחה בכיר לרפואה פנימית, המרכז הרפואי שיבא.

 

הכותב הוא רופא וכתב הבריאות של ynet

חזור למעלה
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה פענחו בעצמכם: הכל על בדיקות שתן
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מדריך
    צילום: איתי גל
    בדיקת שתן. גם הצבע והריח קובעים
    צילום: איתי גל
    מרגילים את הילדים לשתות מים
    ynet ספיישל
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים