קאיה ריו - האקסנט של מחר
קאיה ריו עשויה לחולל כאן מהפכה. לא רק שהיא אמורה להיות טובה ומודרנית בהרבה מקודמתה, אלא גם מעניקה ליצרן יתרון גדול וחשוב על החברה האם – יונדאי. יצאנו לנהיגה ראשונה, וחזרנו עם מסקנות
לכאורה, העניין שאמורים היינו לגלות בקאיה ריו אינו חורג מזה השמור למוצרים בינוניים, לכל היותר. הדגם היוצא זכה למעט מאד הצלחה אצלנו, ונותר בצדק אנונימי למדי. אלא שאנחנו כבר ידענו שמה שהיה, הוא לא מה שיהיה. הריו החדשה אמורה להיות מכונית שתקפיץ את קאיה מדרגה אחת לפחות קדימה. איך?
בעזרת יונדאי, החברה האם. כי הריו, למענה הוזמנו עיתונאי רכב מכל העולם, היא לא פחות ולא יותר אלא גרסת "בקרוב" עבור אחת המכוניות היותר פופולריות בישראל – יונדאי אקסנט. היא מציגה את הפלטפורמה, את מנוע ה-1.6 החדש, אפילו את ה-1.4 שיגיע אוטוטו לגטס, הקטנה הנמכרת ביותר בישראל. עכשיו זה כבר יותר מעניין, נכון?
_wa.jpg)
מי נגד מי
את דרכה באירופה תתחיל הריו עם מרכב ארבע או חמש דלתות, עם שני מנועי בנזין בנפח 1.4 ו-1.6 ליטר (עם 97 ו-112 כ"ס בהתאמה) ותיבה ידנית או אוטומטית, כמו-גם טורבו-דיזל מחודש בנפח 1.5 ליטר והספק מרבי של 110 כ"ס. הגרסה הקומפקטית גדולה כמעט בכל מימד מזו בעלת ארבע הדלתות, אך קצרה ממנה בלא פחות מ-25 ס"מ. בסיס הגלגלים צמח בתשעה ס"מ תמימים ל-250 ס"מ, וכעת הוא הארוך בקטגוריה, עד שתגיע הקליאו החדשה. ותאמינו או לא, אבל מבחינות רבות יכולה קאיה להתהדר בתיאור החביב על יצרני הרכב -"Best in class".
פגישה
עיצוב הריו אינו חדשני או מושך במיוחד, אבל הוא טוב בהרבה מזה של הדגם היוצא. החרטום החביב מראה דמיון לפיקנטו, הקטנטונת של החברה, אבל בקאיה גאים דווקא במעורבות המרכז האירופאי, שהיה זה שהעניק את המראה לחלקה האחורי בגרסת חמש הדלתות. בצדק, כי זה בפירוש הצד החזק-יותר של המכונית, עם קו שמשה אחורית מעוגל המזכיר במידת מה רנו מגאן שלוש-דלתות, ומשתלב מצוין במבנה יחידות התאורה. וגם כאן אנחנו חייבים לציין – הסדאן הכה-אהובה על הקהל במקומותינו, פחות נאה, גם אם היא נראית מכובדת להפליא.
הפתעות מבפנים
ואפרופו עיצוב. ז'אן שארל ליבאן הוא סגן נשיא קאיה אירופה, וחוץ מזה, גם מאד אוהב לדבר על מרכז העיצוב האירופי. עכשיו הוא טוען באזני שעיקר המאמץ של המרכז הזה היה בעיצוב הפנים, בעיקר בחירת חומרים וגוונים. את זה הוא אומר שנייה אחת לפני שאני נכנס בפעם הראשונה למכונית, ואכן מוצא עצמי מופתע מאד. לריו בפירוש מראה צעיר, עם גוונים ססגוניים ללא בושה, ואפילו משחקי שילוב מעניינים ובעלי תעוזה מושכת.
בגרסאות יקרות יותר ניתן למצוא אפילו עור משולב בריפוד ובדיפון - בהחלט לא מה שהייתם מצפים מקאיה. המראה הצעיר ממשיך למחוונים ברורים המוקפים בטבעות כסופות אה-לה מכונית ספורט ואפילו להגה הנאה, שמתכוון לצערי רק לגובה.
אלא שבדיקה מעמיקה יותר, מגלה כי לעיתים קרובות מדי החומרים אינם נעימים למגע, ולא מעניקים תחושה איכותית מספיק. אנשי המותג הבהירו שאלה, כמו-גם קרקושים מיותרים וסגירת דלתות קשה, הם תוצאה של גרסאות טרום-ייצור. כרגיל, את התוצאה נראה בארץ.
הנדסת האנוש מפתיעה לטובה, ויש אבזור נאה כמו בקרת אקלים, מחשב דרך, מערכת שמע, ESP ואפילו שש כריות אוויר. תנוחת הנהיגה סבירה, אבל כיוון גובה המושב מסורבל ונוקשות המושבים מוגזמת. לעמת זאת, יש הרבה מרחב ובעיקר מאחור. זו בוודאי אחת הקטנות המרווחות בקטגוריה, פועל יוצא של בסיס גלגלים הקטן רק בשני ס"מ מזה שלך סובארו אימפרזה למשל. תאי המטען מרווחים, אך את זה הגדול יותר בסדאן, אין אפשרות לפתוח מבחוץ.
_wa.jpg)
איך נוסעים
יחידת ה-1.6 ליטר החדשה, עם תזמון שסתומים משתנה ו-112 כ"ס, היא בבירור החזקה בחבורה. מדובר כאן בשיפור משמעותי לעומת יחידות ה-1.6 המוכרות של הקונצרן. והמנוע הזה אכן חלק יחסית, והופך רק מעט רועש בסל"ד גבוה. הוא מציע ביצועים טובים (12 שניות ל-100 קמ"ש, 176 קמ"ש מהירות מרבית), אפילו בשילוב תיבה אוטומטית רהוטה מבעבר. למרות יתרון על הנייר (190 קמ"ש, 10.2 שניות), הידנית אינה מרגישה מהירה משמעותית.
ה-1.4 ליטר החשוב בהרבה לארץ מציע אף הוא נתונים מבטיחים – 97 כ"ס הם למשל יותר ממה שיש לאקסנט 1.5 כיום. אלא שהוא פחות מעודן, רועש יותר תחת עומס ובסל"ד גבוה, וזמינות הכוח שלו אינה מרשימה. עם גיר ידני הוא מציג נתוני "על הנייר" דומים למדי ל-1.6 האוטומטית (12.3 שניות, 177 קמ"ש, גם אם התחושות גורמות לחשוב אחרת), ויש להניח שהגרסה האוטומטית – זו שלא הגיעה לאירוע ההשקה - שתגיע ארצה, תהיה איטית בהרבה.
דיזל? לוגם הסולר הקטן של יונדאי, שקיבל מגדש עם גיאומטריית להבים משתנה, מפתיע לטובה. יחסית לבני מינו הוא אינו רועש במיוחד, ולמעט היסוס קל ביציאה, כבר ב-1,500 סל"ד הוא מושך היטב ומוביל את הריו לביצועים טובים ונינוחים. באירופה הוא מאד רלוונטי, אצלנו כמובן הרבה פחות.
איך מתנהגים
על אספלט צרפתי איכותי במיוחד ובעל רמת אחיזה גבוהה, הפגינה הריו ניהוג טוב ממה שפגשנו אי פעם באקסנט של יונדאי למשל. נכון שזה עדין לא ברמה אירופאית גבוהה, אך בכל מקרה מדובר כאן בצעד משמעותי לבנות קוריאה. הקאיה הפגינה אחיזה טובה למדי, התנהגות ברורה ומרוסנת, כאשר בקרת היציבות כמעט ולא נדרשה לפעולה.
גם ההגה טוב משהכרנו, אך הוא אינו יכול להיחשב מוצלח. למרות השיפור, הוא עדיין חסר דיוק ותקשור, ורמת התגבור המשתנה (לפי סל"ד) אינה משכנעת. תחת עומס הוא הופך כבד מדי, ומעביר יותר מדי זעזועים לידי הנהג. נוחות הנסיעה, אם תהיתם, עשתה רושם של נוקשה מדי, תוך שהיא מקפיצה את המרכב לעיתים קרובות מהרצוי. זה לא ממש מבשר טובות אם לוקחים בחשבון את כבישי הארץ.
הכינו לדרבי
החדשות הטובות הן אלה: עם הריו דור-חדש מפגינה קאיה עדיפות חד משמעית על הדגם היוצא, ואפילו על היונדאי אקסנט הנוכחית. וגם אם היא עדיין אינה ברמה של יפניות טובות או אירופאיות משכנעות, היא בפירוש מציגה התקדמות ניכרת. וזו בפירוש מחמאה, אותה מרוויחה קאיה בכבוד.
ועכשיו, מגיעים למחיר, ולתכניות השיווק, שיקבעו כמה רושם תעשה המכונית החדשה הזו על השוק המקומי. זה יקרה מחודש ספטמבר, עם מנועי 1.4 ליטר, וחודשים ספורים אחר-כך יצטרפו כנראה ה-1.6 ליטר והדיזל הידנית – העדיפות לטעמי.
גם חמש הדלתות עדיפה מבחינתי על הסדאן, ויתכן אפילו שתזכה לתג-מחיר מעולה במונחים מקומיים – פחות מ-100 אלף. אבל אין ספק כי גרסת הסדאן תידרש לשאת במרבית עול המכירה, בעיקר מכיוון שתמצא עצמה מתמודדת היישר מול יונדאי אקסנט המצליחה. ואם ככה, נראה שלקאיה יש סיבה טובה לאופטימיות. כי לפחות בשוק הפרטי מקבלת קאיה את כל הקלפים הנחוצים.
שימו לב. היא טובה מהאקסנט הנוכחית, היא מציגה את האקסנט הבאה כשנה לפני שזו מגיעה, היא אפילו שומטת את יתרון המכירה של יונדאי באולם התצוגה, כי אנשי המכירות הרי לא יוכלו לספר שהיא נחותה – אחרי הכל, היא פחות או יותר האקסנט הבאה. והיא עולה בדיוק כמו האקסנט הנוכחית – 104,900 שקל.
לקאיה יש אם כך שנה תמימה לעבוד חזק, ולנצל עד תום את היד המצוינת שחילק להם הדילר הקוריאני. זה גם המבחן הגדול של הנציג המקומי, שלא יוכל לתרץ כישלונות. אי הצלחה כאן לא תתקבל בהבנה, ובצדק.
_a.jpg)
