פשיטת העטלפים

אלפי עטלפים התמקמו בשבועות האחרונים על צמרות העצים ברחבי העיר. במהלך היום הם כנראה בעיקר ישנים, ולקראת ערב הם יוצאים בהמוניהם "לחרוש את העיר". מי שסובל במיוחד מתופעת התנחלות העטלפים הם תושבי רחוב גורדון. "אני אוהבת בלילות לשבת במרפסת", מספרת ז'קלין טרדלר, "אבל מאז שהחלה פשיטת העטלפים אי-אפשר, ולמעשה חיינו אינם חיים. החיות האלה מפחידות אותנו ומטנפות את הבתים ואת המרפסות בכתמים שחורים".

בעלה נתן מבוהל לא פחות: "אתה יוצא בערב למרפסת, ופתאום מסתערים לעברך עשרות עטלפים. אתה בורח פנימה, מבוהל כולך, רואה אותם מעופפים בחוץ ונשאר תקוע בבית. בתקופה האחרונה שקלנו לשנות את שם הרחוב שלנו לרחוב העטלפים". מיטל, צעירה המתגוררת בסמוך, מספרת: "העצים באזור מפוצצים בעטלפים. בלילה הם מביטים בך בעיניים אדומות זוהרות, וזה פחד אלוהים. אומרים שהם לא מסוכנים, אבל מבחינתי זו חיה מגעילה, כמו עכבר עם כנפיים".

יאן קרוולה טייל אתמול בלילה עם כלבו בשדרות רוטשילד וסיפר כי הבחין בלהקות גדולות של עטלפים עפות באוויר. "הרגשתי כמו בסרט זוועות. פתאום הכלב שלי מגיע אלי, ומה יש לו בפה? עטלף מת".

העטלף שפשט על תל-אביב נקרא עטלף הפירות. הוא איננו מזיק לבני-אדם, אך גורם נזק לצמחייה ומחסל בעיקר פירות הצומחים על עצים, כמו שסק. ה"כושר הגופני" שלו משובח, והוא מסוגל לעוף למרחק של עשרות קילומטרים. בשנות ה-60 שכנו אלפי עטלפים במערות ברחבי הארץ, אולם משרד החקלאות השמיד אותם בעקבות טענות חקלאים כי הם גורמים נזקים חמורים.

בזכות כושר הרבייה הגבוה שלהם העטלפים לא נכחדו. המדיניות היום במשרד החקלאות היא לא להשמיד את העטלפים. דובר עיריית תל-אביב ציין כי "העטלף הוא בעל-חיים מוגן, ולפיכך אסור להשמידו". לדבריו, "העירייה מקטינה את מקום המחיה שלהם באמצעות גזימת העצים".

הגידול במספר העטלפים - בגלל ריבוי העצים

"לעטלף יצא דימוי של חיה מפחידה ומוצצת דם, אבל האמת היא שמדובר בחיה טובה ולא מסוכנת", כך מרגיע הווטרינר הראשי של הספארי, ד"ר יגאל הורוביץ.

לדבריו, העטלפים פעילים רק בלילה "כי זה האופי שלהם" ומשום שפעילותם בחשיכה דורשת מהם פחות אנרגיה. הווטרינר העירוני של תל-אביב, ד"ר צבי גלין, מספר כי בשלוש השנים האחרונות חל זינוק במספר העטלפים בעיר בגלל עלייה בנטיעות העצים, שעליהם צומחים פירות האהובים על העטלפים.

לדבריו, במהלך החורף אין מבחינים בעטלפים משום שהם שוהים בתרדמה במקומות לחים וחשוכים, כמו מערות. גלין הסביר כי הכתמים השחורים שמשאירים העטלפים הם הצואה שלהם. הקולות המוזרים שמשמיעים העטלפים הם למעשה מערכת הניווט שלהם: הם נעים פחות בעזרת ראייתם ויותר בעזרת מערכת הקול שלהם, שעובדת כמו סונר של צוללת.