"המצרים דיווחו על פיצוץ גז, אבל אנחנו הבנו"
"הבלאגן שאחרי הפיצוץ היה מפחיד עוד יותר", מעידים ישראלים, שנקלעו לתופת בסיני - והבינו כבר ברגע הראשון במה מדובר. כתב ynet מביא את העדויות, הנסים, הקומבינות של נהגי המוניות וספקי המים וגם את סיפורו של מי שלמרות הכל, החליט להישאר בגן-העדן
חודשי יולי-אוגוסט החמים מהווים את עונת השיא בתיירות לשארם א-שייח, אתר הנופש המועדף על ערביי ישראל. הלילה (שבת), במקום להשתזף על החופים הקסומים, הם מצאו עצמם במרכזם של פיגועי טרור, שהיכו בגן העדן של סיני.
בורהאן ורסמייה זביידאת, בני-זוג מבסמת טבעון, היו במונית בדרך לעיר העתיקה בשארם כאשר נשמע הפיצוץ. "ראינו ניצוצות עצומים והרבה אש", סיפרו ל-ynet. "ירדנו מהמונית והתחלנו לברוח. תוך כדי ריצה ראינו קבוצה שנייה שבורחת ממקום אחר ומתברר שאנו בורחים לכיוון הפיצוץ השני. היתה פאניקה עצומה במקום, פחד אימים. לא ידענו מה לעשות אז נעמדנו והתחלנו לצעוק".
הרגע המפחיד ביותר, סיפר בורהאן, היה כאשר בתוך ההמולה איבד את בתו שאהד בת ה-5. "זה הלחיץ אותנו עוד יותר. רק אחרי שעה ארוכה הביאו לנו את הילדה ונרגענו". רסמייה סיפרה כי מאז הפיצוץ הגוף שלה רועד ויש לה כאבי ראש. "לא ישנתי כל הלילה. אני עוד רואה את האנשים צועקים. אני רואה אותנו בורחים מפיצוץ אחד לפיצוץ שני".
אנשי הביטחון המצרים, מתברר, ניסו להפחית מחומרת האירוע ואמרו בתחילה שמדובר בתקלה בעמוד חשמל או בפיצוץ בלון גז. אבל הישראלים, למודי ניסיון, ידעו שהאמת שונה: "היה ברור שזה משהו הרבה יותר גדול. האנשים פה בלחץ מטורף. רק לחשוב שאתה לא יודע לאן לברוח כי בכל מקום אנשים מדברים על פיצוצים".
המצרים, סיפרו השניים, לא התנהגו כראוי ולא מיהרו לסייע לנפגעים. לדברי רסמייה, "אנשים שהיו סמוך לאירוע התבקשו להביא מים לנפגעים ולאלה שנתקפו בהלה, אבל הם ביקשו כסף על מים שביקשנו כדי להירגע. גם נהג מונית שעצרנו ניצל את המצב ולקח 70 לירות על נסיעה שביום רגיל היתה עולה 20 לירות מקסימום".
את המחזה אליו נחשף הגדיר בורהאן כבלתי ניתן לתיאור. "אחרי הפיצוץ הבנו שהרכב בו סענו נפגע. ראיתי אנשים זרוקים על הרצפה וחלקי מכונית עפים באוויר. הייתי בטוח שמשהו נורא קרה, משהו מאוד מפחיד. זה לא מפתיע שבכל ההמולה הזו איבדתי את הילדה. תודה לאל, היא נמצאה שלמה אבל לא בריאה, כי נפשית היא תצטרך טיפול מיוחד".
"קירות המועדון הגנו עלינו"
בני הזוג זביידאת הגיעו לשארם כחלק מקבוצת מטיילים מאורגנת, עליה נמנית גם ג'יהאן, צעירה בשנות ה-20 לחייה, שנפגעה ברגלה מרסיס במהלך הפיצוץ השני שאירע במפרץ נעמה. "איך שהיה פיצוץ נתקפנו כולנו בהלה והאנשים החלו לברוח לכל הכיוונים", סיפרה. "זה היה מחזה נורא מפחיד, בלאגן גדול שעוד יותר הפחיד מהפיצוץ". ג'יהאן, יחד עם שאר חברי הקבוצה, נמצאת בדרכה לארץ. לדברי חברי הקבוצה, ממילא היו אמורים לחזור היום והפיגוע לא גרם להם להקדים את חזרתם.
אמגד עואסה, בן 29 מנצרת, נמצא על אחד האוטובוסים שנשלחו מישראל על-מנת להחזיר את המטיילים לביתם. בשיחה עם ynet הוא סיפר על רגעי האימה: "יצאנו לארוחת ערב ואחר כך למועדון. עשר דקות אחרי שנכנסנו, שמענו פיצוץ עז והיה הרבה עשן באוויר. זה היה מעבר לקיר של המועדון שהיינו בתוכו. אנשים לא הבינו מה היה. אחר כך היה עוד פיצוץ ואנשים התחילו לצאת מהמועדון. היתה פאניקה. אנשים לא ידעו מה לעשות ולאן ללכת".
עואסה סיפר כי למרבה המזל, איש מחברי קבוצתו לא נפגע. "היה לנו מזל גדול", הסביר. "קירות המועדון הגנו עלינו. הבית מלון שהתפוצץ הוא ליד בית המלון שלנו. הדלתות של החדרים שלנו נשברו והמקום התמלא זכוכיות. פשוט היה לנו מזל".
"הלכנו לטייל בטיילת", סיפר באסם טהא, בן 35 מכפר קבול. "באנו למלון נעמה והיינו אמורים להיות שם עד יום ראשון. ישבנו בבית קפה ועישנו נרגילה, פתאום שמענו פיצוץ וכל הזכוכיות של בית הקפה נפלו עלינו. רצנו מהר למלון לראות מה עם הילדים. ישבנו בתוך הבריכה כי פחדנו מפיגוע נוסף".
עוד סיפר טהא: "זרקנו מהר את הבגדים למזוודות, נתנו 150 דולר למונית, העיקר שייקח אותנו ספיישל עד אילת. נשארנו בלי כסף, אבל הכי חשוב זה שנגיע בשלום הביתה לאדמה ישראלית. יש בדרך המון מחסומים ויש עוד מאות של אנשים שרוצים לחזור הביתה, אבל המצרים עצרו את התנועה בגלל ביקור של ראש הממשלה".
לעומת אלה העושים דרכם חזרה לארץ, בשארם ניתן למצוא גם משפחות רבות שהחליטו, למרות הכל, להמשיך את הנופש. עם משפחות אלה נמנית גם משפחת בדיר מכפר קאסם, שנראתה נינוחה מאוד בכניסה למלון "הולידיי אין" בעיר. "פיגוע לא מרתיע אותנו", הסבירו. "באנו לעשות כיף. לרגע לא חשבנו לבטל את הביקור".