מחקר ישראלי: "בנות מתעצבנות יותר מבנים"

החוקרת המחקר ענבר קרסו, שהונחתה על-ידי פרופ' יוסף גוטמן, בדקה 259 מתבגרים – ובהם 128 בנים ו-131 בנות בגילאי 15-17.

המחקר בדק תגובות כעס בקרב מתבגרים והבדל אפשרי בין המינים בעוצמת הכעס ובאופי הגירויים המעוררים אותו.

במסגרת המחקר הוצגו לנערים ולנערות סיטואציות מרגיזות מחיי היומיום. הם התבקשו לדרג האם הסיטואציות הללו לא מעצבנות אותם בכלל, מעצבנות מעט, מעצבנות, או מעצבנות מאוד. בין המצבים הללו הופיעו ההיגדים הבאים: "לפני היציאה בערב, גילית שהחולצה שתכננת ללבוש מלוכלכת"; "גילית שהחבר/ה שלך לשעבר הפיצה עליך שמועות ושקרים"; "במסיבה צפוף מאוד. מישהו שאת/ה לא מכיר/ה עובר עם שתי כוסות ובטעות המשקה נשפך עליך"; "המורה הוציא אותך מהכיתה בלי שעשית כלום"; "ההורים מאשימים אותך שקלקלת את הווידיאו ולא מאמינים לך שזה לא אתה".

על-פי עוצמת הכעס שעליה דיווחו הנבדקים, קבע המחקר שבנות חשות כעס בעוצמה גבוהה יותר מאשר הבנים, אך נוטות להפנים את כעסן ולשלוט בו – בעוד שהבנים מחצינים אותו בצורה אגרסיבית.

מהמחקר עולה כי בנות מתעצבנות בעיקר במצבים הקשורים במורים, אחר-כך במצבים הקשורים בהורים ובמשפחה – ורק אחר כך מחברים. בנים מתעצבנים ממורים, חברים ורק לבסוף ממשפחה. העובדה שהמורים נמצאים בראש רשימת המעצבנים אצל הבנים והבנות גם יחד, הוסברה בכך שבני-הנוער חשים דאגה ואכפתיות גבוהה כלפי לימודיהם וכי עוצמת הכעס עשויה להצביע על שאיפות גבוהות בלימודים.

בנוסף, התברר שבני נוער ילידי הארץ כועסים יותר מבני גילם שלא נולדו כאן. הסבר אפשרי, לדעת החוקרים, הוא שהעולים שנבדקו הגיעו ממדינות לא דמוקרטיות שבהן נהוג חינוך נוקשה, ולכן ייתכן שהם חונכו שכעס הינו רגש לא מקובל.