שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שיתוף קבצים: מה האידיאולוגיה שלכם?
    סולסיק, eMule, קאזה וביטורנט - ארבע תוכנות P2P, ארבע מערכות כלכליות - אנרכיזם, קפיטליזם מאוחר, מדינת רווחה כושלת ואליטיזם צרוף

    כבר עם הופעת נאפסטר עוררו תוכנות שיתוף הקבצים כיסופים לתחיית המרקסיזם בקרב עיתונאים ושאר מושכים בעט. בלי לחייב את הצרכן לפעילות למעט הורדה בלתי נלאית של מוזיקה, טקסטים, סרטים ומשחקים, הן הפכו מיליוני צרכנים ברחבי הרשת ללוחמי מחתרת נועזים, היוצאים נגד חוקי הקניין הרוחני והקונגלומרטים הגדולים של התרבות והבידור.

     

    כאן נשברו כל חוקי זכויות היוצרים: תוכנות פופולריות פוצחו והוחלפו בחינם, גולשים מכל העולם הורידו סרטים ומוזיקה בלי להקריב עולה לחברות ההפקה או מסים למדינה. לאחרונה אף הוקם אתר לשיתוף מסמכים

     ממשלתיים שלממשלה יש אינטרס להסתיר.

     

    העניינים הגיעו גם לבתי-המשפט, ועוררו תביעות, פשרות ומלחמות חורמה על הבעלות על התרבות; בהקשר הזה, כפי שאמר מקלוהן, לא התוכן הוא המסר, אלא המדיום. במלים אחרות, לא משנה אם אתה מוריד ג'ון ווטרס או אמה תומפסון, אתה חתרן. אתה לא מקדם את הסרט, אלא את התוכנה.

     

    אף שכל תוכנות הורדת הקצבים חתרניות מבחינת יחסן למערכת הקפיטליזם התרבותי, אפשר למצוא ביניהן הבדלים טכנולוגיים מכריעים. ההבדלים האלה יכולים ללמד על האופן שבו הן תופשות ומעצבות את מושג הקהילה. תוכנות החלפת קבצים שונות מציגות מודלים כלכליים שונים, מערכי כוח שונים ואידיאולוגיות שונות, ולא אחת גם מנוגדות.

     

    מאז נאפסטר כבר הכתיר עולם החלפת הקבצים עשרות מלכות: גנוטלה, iMesh, ביטורנט, ++DC ואחרות. אנחנו נתמקד בשלוש תוכנות בלבד: סולסיק (Soulseek) האנרכיסטית, השיתופית והקהילתית; אימיול (eMule) הקפיטליסטית הקשוחה, הנוקשה והסינגפורית; וקאזה (Kaaza), נציגת מדינת הרווחה פושטת הרגל של האתמול.

      

    בשדות האנרכיזם: סולסיק

     

    בסולסיק יש מרכיבים אנרכיסטיים ממדרגה ראשונה. זו מערכת לשיתוף של קובצי מוזיקה, בעיקר, שנבנתה לפי תפישה של קהילתיות משתפת. אתה יכול להוריד כאוות נפשך עם או בלי לשתף, להחליט מה וכמה לשתף ובאיזו מהירות, אבל - כמו שכותבים רבים מחברי סולסיק בדף האישי שלהם (אלמנט שאינו קיים בקאזה או באימיול

    הבלתי קהילתיות) - חברי הקהילה שותפים לאמונה ש“sharing is good”. החברה של סולסיק היא חברה משותפת ומשתפת, והפעילים בה מכירים בכך שאת התפקוד מבטיח רק שיתוף הפעולה.

     

    שמה של התוכנה מעיד כי היא אינה רק כלי להורדת קבצים; המדובר בתוכנה כמעט מיסטית, שמסייעת למצוא משמעות ואחווה בעולם. מחפש הנפשות יחפש עבורך נפשות תאומות, ויאפשר לך למשל לחבור לגולשים אחרים לפי קרבת מקורות ההשראה שציינתם בכרטיסים האישיים.

     

    הגבולות בין האני לאתה חופשיים ונזילים. כל אחד מוזמן לעיין בספריות התודעה התרבותית של האחר, ולהשתמש גם בצ'טים ובחדרים, שחברי הקהילה נקבצים בהם בחלוקה נושאית ומקימים תת-קהילות. את החברים שלך תוכל לארגן ברשימות, ולהבטיח שיזכו ממך ליחס מיוחד. ברגע שהם ברשימה, תדע תמיד אם המחשב שלהם פועל ואם הם לידו; הם נוכחים בחדר שלך. במובן מסוים, סולסיק היא קומונה.

     

    לסולסיק אתה נכנס כדי להיות מופרה, ויחסי ההורדה בו מאוד אישיים. אתה מוריד מאדם אחד בלבד, ויודע בדיוק מיהו. המערכת אינה מאפשרת הורדה מכמה גולשים במקביל (Multi Source). בסולסיק, הורדה היא התחייבות לאדם אחד. אם הוא יתנתק מהמערכת, לא תוכל להמשיך להוריד את הקובץ (בניגוד לקאזה, או אימיול). משתמשים רבים נשארים על כן מחוברים למערכת רק כדי לאפשר לאחרים להמשיך להוריד מהם. יחסי המוריד-מעלה הם יחסי אמון.

     

    מפתח התוכנה הפופולרית הזאת (יותר ממיליון משתמשים בדצמבר שעבר), הישראלי ניר ארבל, מיוצאי נאפסטר, מצהיר שההימנעות ממולטי-סורסינג היא מכוונת. "אני מאמין שהורדה במולטי-סורס משפרת את זמינות המידע במחיר של תקשורת אישית", אמר ארבל ב-2003 לאנשי האתר Zeropaid. "לשים לב ממי אתה מוריד כל הזמן זה קוץ בתחת, אבל דרך שימושית להזכיר לך שאתה נמצא במקום שנמצאים בו אנשים אחרים, ואין לקחת כמובן מאליו את הדברים שהם נותנים לך".

     

    האוכלוסייה של משתמשי סולסיק אליטיסטית, ומפגינה נטייה לכיוון החופש. אין כאן אלף הקבצים הפופולריים ביותר, אלא עשרות אלפי אלבומים מסוגים שונים. לא ניתן להגדיר זרם מרכזי. כאן, השוליים הם המסה הקריטית. הגולשים הם אספנים, מוזיקאים, מפיקי מוזיקה (שחלקם גם הקימו את חברת ההפקות Soulseek) והמון חובבי מוזיקה שהטעם שלהם התרחב פי מאה מאז שהתחברו לסולסיק והתחילו להוריד כמו מטורפים. במובן הזה, סולסיק היא באמת שליחות רוחנית. בית-תמחוי של מזון רוחני למיליוני משתמשים בעולם.

      

    קפיטליזם מאוחר בהחלט: אימיול

     

    לעומת הסולסיק, מחפש הנשמה, האימיול היא פרד העבודה הפרוטסטנטי. באימיול שום דבר לא בא בחינם; הכל מבוסס על מערכת קרדיטים עם חוקים ברורים. כדי להוריד צריך שְווה כסף (כלומר, קרדיטים). חיפוש עולה קרדיטים, ואפילו על טעות בשיתוף או הגדרות שגויות אתה נקנס בקרדיטים. הכל כדי שהגולשים יפעלו במערכת

    הכלכלית ביעילות מיטבית.

     

    במלים אחרות, כאן לא מכירים אותך. כדי לקבל באימיול משהו ממישהו אתה צריך קרדיט, וכדי לקבל את הקרדיט הזה אתה צריך קודם כל להתחיל לייצר. מה אתה כצרכן יכול לייצר? העלאות (Uploads). מיד עם הכניסה לתוכנה מאותחלות הורדות מהמחשב שלך למחשבים אחרים. לפני שאתה לוקח, אתה צריך לתת. כל עוד מורידים ממך, אתה מרוויח קרדיטים.

     

    רק לאחר תקופה מסוימת של תרומה לכלכלה, רק אחרי ששר האוצר הווירטואלי של האימיול יחליט שאתה סובייקט יצרן ותורם לחברה, יוכלו ההורדות שלך להתחיל. כדי לאפשר להן להתבצע במהירות יחסית, כדאי לך להיות מחובר שש שעות לפחות, ומומלץ הרבה יותר. כאן דופקים שעון. המנגנון של האימיול מתגמל על זמני חיבור ארוכים למערכת, כך שפעמים רבות קשה להתנתק מהתוכנה. המשתמש הופך לוורקוהוליק של אימיול. אימיול זה מחויבות. מקום עבודה.

     

    גם התוכן שמורידים באימיול קפיטליסטי בהתאם. בגלל שיטת המולטי-סורס, קל ונוח יותר להוריד קבצים פופולריים, וקשה בהרבה להוריד קבצים נדירים. הסחורות החביבות במיוחד על משתמשי אימיול הן, לפיכך, סרטים הוליוודיים ופורנו.

     

    מדינת הרווחה הכושלת של אתמול: קאזה

     

    קאזה, הלהיט הגדול של שנת 2003, חוותה מכות כואבות מאז ימי תהילתה. דפקו אותה, השפילו אותה, תבעו את המשתמשים שלה. מה לא קרה לקאזה הגדולה.

     

    קאזה היתה התוכנה שהביאה את הורדת הקבצים לתודעת הציבור, אבל

    המערכת הכלכלית שלה - קאזה, שילוב של קפיטליזם, סוציאליזם שוויוני ומה שחיים הכט היה מכנה "הפקרוקרטיה" - הובילה לבסוף להתמוטטות שמזכירה את התמוטטותה של מדינת הרווחה האירופית.

     

    הרעיון של קאזה היה פשוט: כל אחד נכנס, חוטף ומוריד מהאחרים כאוות נפשו. אבל קאזה, תוכנה מנוכרת כמו אימיול ולא קהילתית כמו סולסיק, לא השכילה להשתמש במודל של קרדיטים, אלא הסתמכה על טוב לבם של המשתמשים.

     

    מה שעבד יופי בקהילות הייעודיות של סולסיק, לא עבד בכלל בחברה האנונימית והקפיטליסטית של קאזה. רבים מהגולשים לא שיתפו קבצים, אִפשרו רק הורדות איטיות והתנתקו מהמערכת ברגע שסיימו את העסקים שלהם.

     

    התוצאה היתה מערכת שהשימוש בה איטי ומרגיז - ואם לא די בכך, תוכנת קאזה המקורית הכילה באופן אינטגרלי גם פרסומות, מה שעודד גולשים להוריד את KaazaLite, תוכנה נטולת פרסומות שגם סייעה להם להערים על משתמשי גרסאות קאזה הרגילות ולעקוף אותם בתור להורדה. ברגע שכולם ניסו לדפוק את המערכת, המערכת נשברה. כשרשת eDonkey של אימיול עקפה את רשת FastTrack של קאזה, שקיעתה של מלכת האתמול היתה רשמית.

     

    לפני כחודש וחצי, אגב, שוחררה לרשת גרסת קאזה חדשה, KaZaA v2, שכולל גם מדד השתתפות. מעכשיו, מי שנמצא יותר על הרשת ירוויח. קאזה, כמו מדינות הרווחה של אירופה, עשתה צעד גדול לקראת המעבר לקפיטליזם נוקשה.

      

    אליט-טורנט - האליטות חוזרות (נסגר)

     

    הצלחתו של elitetorrent, האתר שעשה כותרות בתקופה האחרונה, מסמלת את כניסתן לזירה של החברות הסודיות והסגורות. אליט-טורנט הוא אתר שיתוף קבצים המבקש להתבסס על אליטה סגורה. לא אליטה כלכלית, חברתית או גזעית, אלא אליטה של טכנופילים אדוקים, המטפחים מחשבים גזעיים בעלי תקני תעבורה

    מושלמים וקבצים חפים מכל רבב.

     

    כל מי שחורג מאידיאל היופי והיעילות הדיגיטלי של קבוצה זו, כל מי שאין לו הקבצים הנכונים או שהמחשב שלו סובל מעיוותים או מנכויות שונות, ייזרק מהאליטה מיד. אפילו כתב "הארץ", שחר סמוחה, כבר כינה את האליט-טורנט "אתר לטכנופילים מזוכיסטים", וזאת לאחר שהאתר, מצדו, כינה אותו "עלוקה" והציב לצד שם המשתמש שלו "אייקון של גוש צואה עם שלושה זבובים שחגים מעליו".

     

    אליט-טורנט מבוסס על אידיאולוגיה של טיפוח חברה נבדלת. חברה של משתמשים נעלים בעלי סופר-יכולות טכנולוגיות ומחויבות-על למטרה הסופית: יצירת צינור מידע מושלם, שהתכנים האיכותיים ביותר יוכלו לנוע בו בחופש מלא ובמהירות מסחררת. לצורך זה נוקט האתר אמצעי הגנה המונעים את חדירת ההמונים הדיגיטליים, אלה שמנקודת מבטה של היעילות הדיגיטלית אינם מצדיקים את כוח המחשוב גם אם יש להם קבצים ורוחב פס לתרום.

     

    כמו אימיול, האתר פועל בשיטת המקל והגזר (ובעיקר המקל), שמטרתה לסלק מהדרך במהירות כל מי שעולה עליה עם פחות מלמבורגיני או פרארי. אז אל תנסו לעלות על הכביש, פן תידרסו. זה לא אתר הורדות לאזרח הקטן, אלא אוטוסטרדת מידע נוסח נתניהו לפדרמנים ולשטראוסים של העולם הדיגיטלי.

      

    בחרו לכם אידיאולוגיה

     

    הרשת היא שכפול של הכלכלה הגלובלית – אבל לא שכפול מושלם שלה. בניגוד לעולמם של בוש ושות', ברשת יש לפחות מראית עין של מאבק אמיתי. העולם הווירטואלי אמנם משכפל את יחסי הכוחות של העולם הממשי, אבל מכניס בהם, כמו וירוס, מוטציות. מדי פעם הוא מחליף או מבלבל נתונים וצדדים.

     

    נקודות התורפה של הכוחות החופשיים בעולם לעתים הופכות ברשת ליתרונות חשובים. אם בעולם הממשי האזרח הסביר הוא, כברירת מחדל, משתף פעולה משלם מסים, משתמש ברירת המחדל ברשת הוא דווקא אקטיביסט האקר-קראקר המשתמש בתכנים מפוצחים ומוריד בערוצים אסורים.

     

    ואולי ההבדל העקרוני והחשוב ביותר הוא שבניגוד להגבלה הטריטוריאלית הכובלת של העולם הממשי, על לאומיו וגבולותיו, הווירטואליות הדיגיטלית מאפשרת לנו לבחור בקלות יחסית מדינה, אידיאולוגיה ורשת. אתם לא חייבים להשתמש באימיול. אם תמיד חלמתם, אתם יכולים להיות אנרכיסטים בסולסיק. זאת היא הקומונה הגדולה בעולם. אנרכיסטים וירטואליים – לדגל!

     

    הכתבה פורסמה במקור באתר "מארב", מגזין אמנות, תרבות ומדיה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "שיתוף קבצים: מה האידיאולוגיה שלכם?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    סולסיק. הקומונה הגדולה בעולם
    לחצו על התמונה למעבר לאתר "מארב"
    ביטוח רכב
    מומלצים