שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מהפכת המידע הסביבתי יוצאת לדרך
    כהרגלם של חוקים שעוברים ברגעים האחרונים של מושב הכנסת, עבר אמש באישון ליל חוק חשוב בכל הקשור למידע הסביבתי. לאחר שנים ארוכות בהן פיגרה ישראל אחרי מדינות המערב, סופסוף גם האזרחים בישראל יוכלו לדעת על מפגעים מסוכנים בסביבתם

    חרש חרש, באישון ליל, כהרגלם של חוקים שעוברים ברגעים האחרונים של מושב הכנסת, עבר אמש חוק חשוב בעניין המידע הסביבתי, בקריאה שנייה ושלישית.

     

    את החוק החשוב הזה יזמו, יחד, עמותת אזרחים למען סביבה בגליל וחברת הכנסת ד"ר לאה נס, המשמשת גם כיו"ר ועדת המשנה למפגעי איכות הסביבה של הכנסת, כאשר פעם אחר פעם גילו כי מידע סביבתי קריטי לבריאות הציבור, אשר קיים בידי הרשויות הציבוריות, מוכמן מעיני הציבור.

     

    כך, לדוגמא, ביולי 2004, רק לאחר לחצים כבדים של ועדת המשנה למפגעי איכות הסביבה של הכנסת, פורסם דו"ח אפידמיולוגי מקיף אודות רמת חובב המראה עודף תחלואה ותמותה של תושבים הגרים באיזור רמת חובב.

     

    בדצמבר 2003, פורסם דו"ח השפכים של המועצה התעשייתית תפן, לאחר שעובדות על זיהום מים במועצה התעשייתית נחשפו ע"י עמותת אזרחים למען הסביבה בגליל. ועדת הפנים בסיורה בגליל ובמועצה ביולי 2003 דרשה מראש המועצה התעשייתית לפרסם את המידע, לאחר שנודע כמה משאבים נדרשו מהציבור שביקש לקבל את המידע הסביבתי החשוב.

     

    פגיעה חמורה בבריאות העובדים ותושבי הסביבה

     

    באוקטובר 2003 החרידו סדרת פיצוצים ושריפות שאירעו במפעל תעשיות אלקטרוכימיות בעכו, את תושבי מפרץ חיפה. בעקבות שרשרת התקלות החמורות שהתרחשו בו, לרבות שריפת ענק שגרמה לזיהום אוויר וסיכון חיי אדם, הוציא המשרד לאיכות הסביבה צו סגירה למפעל ואף הקים ועדת חקירה לבדיקת התנהלותו הסביבתית של המפעל.

     

    רק לאחר סגירת המפעל ובעקבות הליכי הפירוק שלו, חשף גיל מלצר כתב "ידיעות אחרונות" בתחקיר שפורסם בינואר 2005, פרטים מזעזעים על הפגיעה החמורה בבריאות העובדים ותושבי הסביבה, הפליטות לאוויר, הזרמת השפכים לים, והטמנת טונות של כספית, שהתרחשו במפעל משך 50 שנות קיומו, תוך העלמת המידע מהציבור. היום אנחנו יודעים שהמפעל הזה זיהם במשך עשרות שנים את אזור עמק עכו באלפי טונות של רעלים וחומרים מסרטנים.

     

    תושבי אזור הצפון, עוקבים בחרדה רבה במשך עשרות שנים, אחר תרחישים מפחידים, זיהומים חמורים ביותר ואירועים מסוכנים שכולם מיוחסים למפעלים שונים באזור המפרץ.  

     

    החוק שאושר כעת, יחייב את הרשויות לפרסם באתרי האינטרנט שלהן את המידע הסביבתי הקריטי, לרבות פליטה של חומרים מסוכנים לסביבה וקרינה מסוכנת בקרבת האדם. עד כה, המידע הזה שיש לו השלכות על בריאות הציבור, לא פורסם והיה קיים קושי רב לדעת מראש איזה מידע לבקש מהרשויות, קרי, מיהם הגורמים המזהמים ומהם החומרים המזהמים שבקרבת האדם. החוק הזה יעצים את יכולת הציבור במאמציו להיות חשוף למידע אודות הגורמים המסכנים את בריאותו.

     

    שינוי הפרדיגמה

     

    בחינה מעמיקה יותר של החוק החשוב הזה תגלה שמדובר בשינוי בפרדיגמה של חופש המידע בישראל. עד כה, היה נטל בקשת המידע מוטל על האזרח והיה כרוך בהתעסקות מאומצת בשאלה איזה מידע לבקש וממי בדיוק, בהגשת הבקשות בפועל, בתשלום של אגרות ובמרדף נואש אחר הרשויות ובדרישה ובתחנונים כי ימלאו את חובתם על פי חוק חופש המידע. כעת, יועבר נטל פרסום המידע אל פתחן של הרשויות שיהיו חייבות לפרסם את המידע הקיים ברשותן בריש גלי באתרי האינטרנט שלהן.

     

    אם לגבי חופש מידע כללי ניתן להתווכח על מי יש להטיל את חובת פרסום המידע, הרי שלגבי בריאות הציבור אין כל ספק שהנטל חייב להיות מוטל על

    הרשויות. ראשית, המידע הזה הינו מידע מורכב שחלק ניכר מן האזרחים אינו מודע למהותו או למשמעות שלו. כך לדוגמא, האזרח הפשוט אינו יודע איזה רעלים מסוכנים מחזיקים המפעלים שבסביבתו. מר ישראלי אינו מכיר גם את רמת הפליטות לאוויר של חומרים מסוכנים ממפעלים שבסביבתו. שנית, המידע הינו קריטי לבריאותו ולחייו של האזרח הפשוט. מחסור זה במידע מונע מהאזרח כל יכולת התגוננות מפני גורמים או מפעילים המסכנים את בריאותו וחייו.

     

    מסיבות אלו ראה לנכון "חיים וסביבה" – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל לסייע באופן פעיל לקידום הצעת החוק, במסגרת פעילותו לקידום נושאי סביבה ובריאות בכנסת.

     

    גם כאן ישראל מפגרת אחרי העולם המערבי

     

    מגמה זו, של פרסום מידע סביבתי, אינה דבר חדש בעולם ולמעשה מדינת ישראל מפגרת אחר העולם המערבי בעשרות שנים. המגמה הכללית בעולם המערבי מגבירה את השקיפות וגילוי המידע הסביבתי לציבור. כך לדוגמא, חוק ה- EPCRA האמריקאי* יוצר מערך של דיווח ופרסום מידע סביבתי לקהילות, ובעקבותיו הוקמו אתרים באינטרנט המאפשרים לכל אזרח לבדוק מהם הגורמים המזהמים בסביבתו.

     

    אחד האתרים המעניינים בתחום זה הינו אתר ה- Scorecard האמריקני שהינו פרי שיתוף פעולה של ארגון הסביבה Environmental Defense וחברת אורקל שתרמה את הטכנולוגיות שלה לאתר כמו גם את פיתוחו. אתר מעניין זה מאפשר לכל אזרח אמריקני לקבל, בהקשת המיקוד שלו ובלחיצת עכבר, את כל המידע הסביבתי על סביבת מגוריו ועבודתו. יתירה מזו, את המידע הגולמי מלווה פרשנות רבת ערך באשר למהות של כל חומר הנפלט לסביבה. למעשה זהו מאגר מידע חשוב ביותר אודות חומרים טוקסיים ומהות הסיכון שלהם, ומידע זה מובא לאזרח בשפה שווה לכל נפש.

     

    דבריו של פרד קרופ, מנכ"ל Environmental Defense, על חשיבות האתר, מסבירים את הכל:

     

    The biggest enemy to thoughtful policy on pollution control is ignorance. Gaps in the scientific understanding of which chemicals are toxic, what (and how severe) their health effects might be, and how and where people are being exposed to them will continue to block our ability to regulate pollution properly, reduce emissions as necessary, and deliver the protections that U.S. citizens were long since promised by law, until these gaps are filled.

     

    גם באירופה המידע הסביבתי נחשב לזכות יסוד של האזרח. בשנת 2004 חתמו 35 מדינות על אמנה אירופית אשר מחייבת מפעלים לדווח על מזהמים אשר הם פלטו לסביבה, והעברות של מזהמים אלו ממקום למקום. האמנה מחייבת איסוף המידע ופרסומו במאגר שיהא זמין לכל אזרח.

     

    חוק המידע הסביבתי מחייב כתיבת תקנות לחוק תוך ששה חודשים מיום פרסום החוק. יש לקוות כי המשרד לאיכות הסביבה ינצל את תנופת המידע הסביבתי לעבודה משותפת עם ארגוני הסביבה על מנת שבעתיד הלא רחוק יוכל כל אזרח בישראל ללמוד, בלחיצת עכבר, על הסכנות הסביבתיות שבאזור מגוריו ומקום עבודתו ובכך יוכל גם לפעול למען סביבה בריאה וטובה יותר. מגמה זו תשתלב היטב עם מדיניות הממשלה לפיתוח בר קיימא שנועדה להבטיח את זכויותינו ואת זכויות הדורות הבאים לסביבה נקייה ובריאה יותר.

     

    המחברים:

    שמואל חן הינו מנהל פורום איכות הסביבה ב- ynet, בשיתוף חיים וסביבה - ארגון הגג של ארגוני איכות הסביבה, ודוקטורנט בתכנית להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים באוניברסיטת בר אילן. ליאורה אהרון הינה מנהלת עמותה אזרחים למען סביבה בגליל. עו"ד ליאת גולן הינה מנחה קלינית בתכנית לצדק סביבתי באוניברסיטת ת"א. ד"ר דב חנין, הינו יו"ר חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל והמנחה האקדמי של התכנית לצדק סביבתי באוניברסיטת ת"א.

     

    תודת הכותבים נתונה לסטודנטים המסורים של הקליניקה לצדק סביבתי באוניברסיטת תל אביב, שעמלו רבות באיסוף המידע החשוב ובניסוח החוק.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מהפכת המידע הסביבתי יוצאת לדרך"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מפגינים ליד רמת חובב. זכות הציבור לדעת
    צילום: דן בלילטי
    הפגנה נוספת, נגד זיהום האוויר
    צילום: דן בלילטי
    צילום: חיים הורנשטיין
    רמת חובב. סכנה לציבור
    צילום: חיים הורנשטיין
    ביטוח רכב
    מומלצים