בני נוער ישראלים ופלסטינים מדברים על הכל
בכנס בן עשרה ימים בחסות ארגון אמנסטי, נאספו יחד 50 בני נוער פלסטינים, ישראלים ואירופאים, כדי לדון בבעיות השעה: גדר ההפרדה, ההתנתקות והפליטים. בסוגיית ירושלים כבר הגיעו להכרעה: בירת שני העמים בשליטה בינלאומית
"למה היהודים נדדו במדבר 40 שנה? כי הם שמעו שיש מטבע בחול". הבדיחה הזו, שסיפר מהדי סבג, נער פלסטיני בן 16 ממזרח ירושלים, עוררה פרץ צחוק גם בקרב הישראלים והאירופאים שנכחו בחדר. לא שסבג גזעני חלילה. הבדיחה היא חלק מתרגיל שמטרתו להדגים עד כמה נגועים אנשים מכל העולם בדעות קדומות ובסטיגמות המשפיעות על חיינו.
בצל תוכנית ההתנתקות ואולי אפילו בגללה, מקיים בימים אלה ארגון אמנסטי הבינלאומי סמינר בנושא זכויות אדם לבני נוער ישראלים, פלסטינים, גרמנים ובלגים.
סמינר משותף (צילום: אמנון וידן)
החבורה, שכוללת 50 בני נוער, אמורה לצלוח בשלום מפגשים ודיונים בנושאים רגישים נוספים כמו ההתנתקות, טרור, גזענות, אפליה, פליטים ומהגרים, במהלך עשרת ימי הכינוס. המשלחת אמורה היתה לכלול 48 חברים, אולם עבור אחדים מסמל המספר עצמאות ואצל אחרים נכבה, ולכן הוחלט למנוע תקריות דיפלומטיות ולצרף שני חברים נוספים.
בין הסדנאות משוחחים חברי המשלחת. עיניה של נרדין גלאדה, פלסטינית בת 16, בורקות מזעם כשהיא מתחילה לתאר את סבלה כתוצאה מבניית הגדר הנקראת בפיה "החומה". "אני כועסת על הגדר, כי אנחנו כלואים בה כמו בכלוב. יש לי קרובים ברמאללה ובבית לחם ובגלל הגדר לא אוכל להגיע לבקר אותם. בגלל שאני גרה במזרח ירושלים, אני במילכוד. הישראלים אומרים שאני פלסטינית והרשות מתעקשת שאני ישראלית. אי אפשר לנוע בחופשיות".
העימות לא מאחר להגיע, כשמרילין גריידינגר בת ה-17 מהרצליה מציגה את עמדתה הנחרצת: "לקיר ההפרדה יש צד טוב וצד רע. הצד הרע הוא שזה פוגע בזכויות האדם שלכם ובאדמתכם, אבל הצד הטוב הוא שמאז שנבנתה הגדר ירד אחוז פיגועי הטרור בצורה משמעותית".
בנקודה הזו התפרץ מהדי: "בואו נהיה מציאותיים. הקיר גורם ליותר דברים רעים כי זה עונש קולקטיבי. הוא נותן יותר סיבות לאנשים לפוצץ את עצמם. אם לאדם באמת נמאס והוא רוצה לפוצץ את עצמו, גם הגדר לא תעזור. אבו מאזן לעולם לא יכלא את אותם קיצונים כי זה יגרום למלחמת אחים".
"איש אפשר לגעת באש מבלי להיכוות" מסביר בחצי התנצלות שיבל מנצור בן ה-15, דרוזי מעוספיא וחבר המשלחת הישראלית. מיד אחר כך הוא העלה את נושא ההתנתקות: "אני לא רואה שהצד הפלסטיני מתפשר, רק הצד הישראלי. אנחנו נותנים לכם בחזרה שטחים ויש אנשים שגרים שם ומאבדים את הבית שלהם. ישראל בנסיגה ובהתנתקות, אנו על סף מלחמת אחים ובמקום להילחם בקיצוניים שחיים בינכם אנשים מהעם שלכם באים להתפוצץ בשטחנו ולהרוג אזרחים. זה מסיח את הדעת מהמטרה ופוגע במטרות שלכם".
מהדי השיב: "אני מסכים שישראל עושה צעד משמעותי בנסיגה מעזה, אבל מצד שני היא ממשיכה את הכיבוש והריסת הבתים".
בסיומו של פאנל שעסק בנושא זכויות הפליטים במדינות שונות בעולם, בזמן ההפסקה, העלתה החבורה הצעירה את הנושא הבעייתי מכולם - ירושלים. דווקא כאן התגלתה הסכמה רחבה: "מי בעד להפוך את ירושלים לעיר בירה לשני העמים, בשטח בינלאומי?" שואלת מרילין. וכל החבורה הנהנה בראשה בהתלהבות. כמובן שגם האירופאים.
לכל אורך השיחה נקטו חברי המשלחת האירופאית, הגרמנים והבלגים, עמדה מסוייגת. הם בעיקר הקשיבו בשקט, משתדלים להימנע מהלהטת הרוחות. זאת גם בשעה שהוויכוח הופך לדיון בעתידם של אנשי החמאס בשטחים ובהתנהגות חיילי צה"ל במחסומים.
"ההורים שלי מאד פחדו שאסע לכאן וחשבו שאני מתבדח איתם כשסיפרתי להם על הסמינר בישראל", סיפר דניס פפיץ' בן ה-16, חבר אמנסטי מהמשלחת הבלגית. "אני באופן אישי מאוד מרותק מהעימות. רציתי ללמוד ולהעמיק את הידע שלי".
איך נתפסת ישראל בעיניו של מתבגר אירופאי?
"בבלגיה התקשורת מראה רק את הצדדים השליליים של ישראל ופלסטין ולא את הצדדים הטובים. כל מה שמדברים עליו זה טרור ופיגועים ולא מראים את התמונה המלאה, למשל שישראל מדינה מאד יפה", ניסה לנמק מדוע עזב את ממלכת השוקולד הקרירה והגיע לארץ זבת חלב בחום יולי-אוגוסט.
"בעיני זה מקום טוב לדבר על זכויות אדם, כי כאן לא מכבדים אותן. את מרבית בני גילי מעניין יותר לצפות באם.טי.וי אבל אני באתי לכאן כדי ללמוד ולהשפיע. כולנו בני אדם ומחר יכול להיווצר קונפליקט גם בבלגיה באירופה".
ביום ראשון יגיעו חברי המשלחת לביקור במקום טעון - גדר ההפרדה. לפני כן יסיירו במוזיאון יד ושם. את הביקורים הללו מלוות שורה ארוכה של סדנאות ודיוני הכנה בנושאי זכויות האדם: מהן זכויות אדם, הפרת זכויות נשים על רקע תרבותי, אקטיביזם חברתי, מעגל השינאה, סטריאוטיפים ועוד.
מנהל הסניף הישראלי של אמנסטי, אמנון וידן, הסביר: "חשוב לנו מאד שהסמינר מתקיים בארץ. הסיבה היא שמפעל זכויות האדם בישראל לא ייתפס בהיבט פוליטי כזה או אחר, או במקרה הרע כדבר מאיים שיש לחשוש מפניו".
לדבריו, "זכויות אדם שייכות לכולם ולא לקבוצה פוליטית מסוימת. אילו היינו מאמצים חלק מערכים כאלה, החיים של כולנו היו יותר טובים ופחות אלימים וקיצוניים. המטרה העיקרית היא לעורר את בני הנוער בסופו של דבר לאקטיביזם חברתי".
וידן הסביר, כי "בני הנוער האירופאים חווים בעצמם את המציאות המקומית ורואים שמה שהם רואים בחדשות שונה מהמציאות. יש גם חברה אזרחית פעילה שמגיבה למה שמתרחש ומנסה להגן על כבוד וזכויות בני אדם. "הנוער מאירופה זוכה בחוויה מיוחדת, לראות בני נוער דומים להם פועלים במציאות מאד קשה ובכל זאת לא מרימים ידיים".
לפנייה לכתב/ת 
