איך עושים סצינת סקס?
הסרט החדש, הנסיעה ל"לייב 8", הטיול לצפון. זה היה החודש של עדן הראל. מתוך המגזין "GO"
כל חיי אני זוכרת את עצמי חולמת לשחק בסרט. ובאמת, אחרי הרבה שנים בתעשייה הגיע הרגע הנכון, והבמאי המדהים חיים בוזגלו קרא לי לדגל. התפקיד שלי היה לשחק אקסית של ליאור מילר ההורס – דמות לא יציבה, אנורקטית שנכנסת לעולם הדוגמנות, שעושה לה רע. בסרט משחקים המון שחקנים מדהימים, כמו מיטל ברדה, נטלי עטיה, אייל שכטר ורפי אמזלג. החוויה שלי הייתה עצומה וחזקה. נוצרה לי משפחה במהירות, עם אנשים שאיתם שיחקתי שש בש והעברתי המון שעות בהמתנה לסצנה.
הפחד הגדול שלי בתחילת הסרט היה סצנת הסקס הצפויה. איך אני אמורה להגיע למצב כל כך אינטימי עם גבר שאינו בן זוגי? ואז הבנתי איך מרמים, זה גאוני: מצלמים יד עוברת בשיער, מזיזים את האגן בכאילו, ובסוף הכול נראה משכנע. בנשיקות אי אפשר לרמות: מתנשקים ב"אקשן" ומפסיקים ב"קאט". גיליתי שהשד לא כל כך נורא. אולי מה שהקל עליי זה שבן הזוג שלי לסצנה כל כך חתיך, או שפשוט הבנתי שזה משחק.
ואז נגמרו ימי הצילום, כל אחד חזר לחייו, ובחיים שלי נשאר חור גדול, אבל חייבים מהר מהר להמשיך לעבודה הבאה. ואני כבר שם, עובדת עכשיו על התוכנית החדשה שלי ב"ערוץ E" ונהנית מאוד. וככה החיים שלי ממשיכים להתקדם ולהתגלגל, ואני אף פעם לא ממש יכולה לדעת לאן. אני פשוט זורמת עם הכול. בינתיים אני מגיעה למקומות קסומים ומקווה שכך יהיה תמיד. תנועה... זאת חובתי לעצמי, שהכול יזוז ויהיה מעניין.
היסטוריה בזמן אמת
אפילו שכבר עבר זמן מאז הופעות ה"לייב 8", אני לא יכולה שלא לדבר על זה. מעבר לעובדה שהתרגשתי בטירוף לחזור ללונדון אחרי שלוש וחצי שנים, לא האמנתי שיש לי כזה מזל להשתתף באירוע היסטורי וכל כך חשוב. לכל מי שלא ממש הבינה מהן אותן הופעות שהתקיימו בשמונה מדינות בו זמנית, הן נועדו לשרת מטרה אחת נעלה: לגרום לפוליטיקאים ה"חשובים", שנפגשו בסקוטלנד כדי לדסקס מה יעלה בגורלו של עולמנו, לבטל את החובות של אפריקה למדינות המערב ולעזור לתושבים ביבשת הדרומית לצאת מהעוני שגורם לאדם למות כל שלוש שניות.
ההופעות התקיימו, המסרים היו חזקים ונוקבים, ואנשי החליפות החליטו להתעלם ממיליוני האנשים שחתמו על העצומה שמצהירה כי ברצונם לבטל את החובות של אפריקה למדינות המערב. יש מי שאומרים שהרעיון הגאוני נכשל, שבוב גלדוף (סר גלדוף בשבילכן), בונו (סולן U2) ועוד רשימה מכובדת של להקות מהטובות בעולם נכשלו, ושהמוזיקה לא הצליחה.
מכיוון שאני מאמינה שהדבר היחיד שיכול להביא שלום, לאחד ולקרב בין כל בני האדם זה מוזיקה, אני ממש לא מסכימה עם אותך ספקנים ציניים. אני גם כל כך כועסת על הפוליטיקאים, שאמורים להיות הקול של האנשים הקטנים שבחרו בהם, ומתעלמים מהם בהתנשאות איומה! אני באמת מאמינה שה"לייב 8" הצליח. אני מאמינה שמצבה המאוד קשה של אפריקה הובהר לעולם, ושהמודעות אליו גדלה. אני מקווה שהשינוי יגיע עם הזמן. וכן, כשה"פינק פלויד" הופיעו אני בכיתי מהתרגשות.
לצאת לחופשי
בשבת שעברה העיר שברה אותי. הגיע הרגע שבו רעש המכוניות נעשה בלתי נסבל, הלחות התישה אותי ואני חייבת, ממש חייבת, לצאת מתל אביב. שלא תבינו אותי לא נכון, אני באמת אוהבת את תל אביב, אבל יש רגעי משבר.
העמסתי על האוטו שלי אוהל, ממתקים וכמובן את הילד המקסים שלי, ונסענו לצפון. כל הדרך שמענו מוזיקה בפול ווליום, ואיפשהו ליד זכרון יעקב התחלתי להרגיש את השקט. אפילו נועם נרגע בכיסא שלו ואכל את הסנדביץ' בנחת. כשהגענו לאכזיב ישר רצנו למים.
בנות יקרות, אל תשכחו לפעמים לעזוב הכול ולהגיד: אני נוסעת, ושהכול יחכה. הטבע קורא לי את קריאתו, ואני נענית.אני רק יכולה לספר לכן שהיה מדהים! קצר, אבל מרענן. חזרתי לעיר מחודשת, מאושרת וברורה לגבי החלטות מאוד חשובות שהייתי צריכה להכריע בחיי. אבל על כל ההחלטות האלה אספר לכן בפעם הבאה.
נשיקות, עדן.
לטורים נוספים של עדן:
