אחיו של ההרוג: "אנחנו חייבים לחיות ביחד"

מישל בחוס, נהג האוטובוס שנרצח אתמול (ה') בפיגוע בשפרעם, היה בן 56 במותו. אחיו פאריד סיפר כי אחיו היה איש חייכן שאהב ילדים, והיה בראש ובראשונה בן אדם: "מישל לא היה איש קיצוני. הוא כל הזמן היה מחייך, כולם בשפרעם אהבו אותו. הילדים שהיה לוקח לקייטנות אהבו לראות את החיוך שלו".

מישל הותיר אחריו אם קשישה, שבעה אחים, אישה בשם מילדה ושלושה ילדים בני 11, 14 ו-17. הוא גר בסמוך לכנסייה האורתודוקסית בעיר.

"יש לנו אמא בת 82", סיפר האח פאריד. "לא חלמנו שהיא תהיה אם שכולה, ועוד בנסיבות שכאלה. אנחנו לא אנשים של פוליטיקה. אנחנו אוהבים את

הארץ הזאת ואת המדינה ויודעים שאנחנו חייבים לחיות ביחד", אמר האח וסיפר כי השיא לפני יומיים את בתו וכי רק היום בבוקר סייע לו מישל להכין את השתייה לחגיגה שהייתה אמורה להיערך הערב. הכומר אליאס שקור ביקר אמש בבית המשפחה וביקש לנחמם על האבידה.

בני משפחתן של האחיות המוסלמיות הזאר (23) ודינה (21) תורכי סירבו אמש לדבר עם כלי התקשורת. האח היה מוכן לומר בשם המשפחה רק כי "האובדן גדול מאוד, שום דבר שנגיד לא יחזיר את שתי אחיותיי. אין לנו יותר עם מי או בשביל מה לדבר במדינה הזאת". הזאר ודינה הותירו אחריהן ארבעה אחים וזוג הורים.

הזאר היתה סטודנטית שנה שנייה בבית הספר לעובדי הוראה בחיפה, ואחותה הצעירה למדה אף היא בסמינר. בני המשפחה מתגוררים בשכונת

אל-פוואר בשפרעם, שכונה מעורבת שבה מתגוררים זה לצד זה מוסלמים, נוצרים ודרוזים. השכן, עוואד מטר, סיפר כי למרות הבדלי הדתות, המשפחות השכנות חיו ביחסי שכנות וחברות טובים, כדבריו: "אוכלים מאותו שולחן".

הוא התקשה להאמין שאסון כל כך נורא נפל על העיר השלווה. "הם אנשים כל כך טובים, משפחה כל כך טובה. ההורים אנשים ישרים, מתפרנסים בכבוד. קשה להאמין שקרה להם אסון כל כך כבד".

בני משפחתו של ההרוג הרביעי, נאדר חאיק (55), ערבי-נוצרי, נשארו עד מאוחר אמש במכון לרפואה משפטית באבו-כביר, שם התבקשו לזהות את גופת יקירם.