דוח בריאות הערבים בישראל: הדרדרות מסוכנת
נתונים מדאיגים בסקר בריאות ראשון מסוגו שנערך באוכלוסיה הערבית בישראל. לעומת האוכלוסייה היהודית, מגלה הסקר תוחלת חיים בעצירה, ריבוי מקרי סרטן ריאות, סוכרת ועודף משקל, עישון מופרז וכושר גופני ירוד. בנושא הסוכרת, ההשמנה וחלק ממחלות הלב אומר פרופ' גרין, "מדובר במימדים של מגיפה"
סקר ראשון שנערך במרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות ריכז את הנתונים שנאספו עד כה לגבי מצב הבריאות במגזר הערבי. רוב הממצאים לא מעודדים.
לצד הישגים כמו עלייה בתוחלת החיים מאז שנות ה-70', מורגשת בשנים האחרונות "דריכה במקום" בתחום זה. לצד הישג כמו ירידה בתמותת התינוקות בעשורים האחרונים, המגמה נעצרה בשנים האחרונות ובמחוז באר-שבע עדיין ישנה תמותה גבוהה מאד יחסית של תינוקות בדואים.
"מדובר באוכלוסייה עם מאפיינים של מדינות מתפתחות, שעברה לאוכלוסייה של מדינה מפותחת", אומר פרופ' מנפרד גרין, ראש המרכז הלאומי לבקרת מחלות. "לצד סימנים חיוביים, בהם ירידה בתמותת תינוקות וירידה במחלות זיהומיות, הם סובלים כעת ממחלות 'מערביות', בהן מחלות לב, סוכרת והשמנה".
בנושא הסוכרת, ההשמנה וחלק ממחלות הלב אומר פרופ' גרין שמדובר ב"מימדים של מגיפה".
בשנת 1999 שיעור התמותה ממחלות לב היה גבוה ב-28.4% בקרב גברים ערבים לעומת גברים יהודים. בקרב נשים ערביות המצב היה חמור עוד יותר: מקרי התמותה שלהן ממחלות לב גדולים ב-66.5% משל הנשים היהודיות. למעשה, תמותה ממחלות לב היא הסיבה העיקרית למוות במגרז הערבי (במגזר היהודי סיבת המוות העיקרית היא סרטן).
"יש לבדוק את הגורמים הקשורים להבדלים בשיעורי התמותה ממחלות לב בין יהודים לערבים", ממליץ הדו"ח. מחבריו מוסיפים: "חשוב לבדוק את ההבדלים בין שתי קבוצות האוכלוסייה בנגישות לשירותים רפואיים לרבות שירותי רפואה דחופה ובית חולים".
תוחלת חיים
תוחלת החיים של הגברים הערבים עלתה ב-30 השנה האחרונות ב-6.2 שנים. באותה תקופה עלתה תוחלת החיים של הנשים ב-6 שנים. תהליך מקביל ומואץ יותר עבר על האוכלוסייה היהודית. כך שלמרות העלייה בתוחלת החיים הפערים גדלו. בשנת 2002 היה פער של 3.4 שנים בין תוחלת החיים של גברים יהודים לגברים ערבים ופער של 4 שנים בתוחלת החיים של הנשים בשני המגזרים.
מחברי הדו"ח מציינים בדאגה: "מאמצע שנות ה-90' העלייה בתוחלת החיים באוכלוסייה הערבית כמעט נעצרה, זאת לעומת עלייה עקבית בתוחלת החיים באוכלוסייה היהודית".
ההסבר שמציע לכך פרופ' גרין הוא העלייה במקרי הסרטן באוכלוסייה הערבית ועלייה בגורמי סיכון כמו השמנה וסוכרת.
סרטן
"האוכלוסייה הערבית איבדה את ה'יתרון היחסי' שהיה לה בנושא הסרטן", אומר פרופ' גרין. בין השנים 1980-1999 עלה שיעור התמותה מסרטן ב-23.6% בגברים ערביים וב-5.3% בגברים יהודים. בנשים ערביות עלה בתקופה זו שיעור התמותה ב-5.3% ובנשים יהודיות ירד שיעור התמותה ב-3.3%.
סוגי הסרטן השכיחים במגזר הערבי הם סרטן הריאה בקרב גברים וסרטן השד בקרב הנשים.
עישון
מסקר בריאות לאומי שנערך בשנים 2003-2004 עולה שאחוז הגברים המעשנים גבוה פי 1.6 יחסית ליהודים ומגיע לכ-50% בקרב גברים בני 21-44. בקרב הגברים היהודים שיעור המעשנים עומד על 28.5%.
השמנה וכושר גופני
המעבר מתזונה מסורתית לתזונה מערבית והיעדר הסברה גרמו לבעיית השמנה בציבור הערבי, בעיקר בקרב הנשים המבוגרות. 70% מהנשים ערביות בנות 55-64 סובלות מהשמנה לעומת 36.4% מהיהודיות. אצל הגברים הפערים מורגשים בגיל הילדות טובקרב הגברים המבוגרים. שיעור ההשמנה בקרב גברים ערבים בני 55-64 עומד על 31.5% במגזר היהודי הוא עומד על 20.1%.
גורם נוסף שיכול לסייע בשמירה על בריאות טובה הוא כושר גופני. אחוז העוסקים בפעילות גופנית באופן סדיר נמוך יותר בקרב האוכלוסייה הערבית לעומת האוכלוסייה היהודית. פי 3 בקרב נשים ופי 2 בקרב גברים.
לדעת מחבר הדוח, ג'לאל טרביה מהמרכז הלאומי לבקרת מחלות, הממצאים מצביעים על "צורך מיידי להתערבות ברמת החינוך, המניעה והגילוי המוקדם של גורמי סיכון בקרב האוכלוסייה הערבית".
המחבר סבור שנושאים כמו גילוי מוקדם של סוכרת וסרטן שד, צימצום נושא של נישואי קרובים המוביל ללידת תינוקות בעלי מומים וגם נושאים כמו מניעת עישון, תזונה נכוה והגברת המודעות לפעילות גופנית, יכולים להיות מועברים לציבור הערבי בתוכניות הסברה וחינוך.
אבל, למרות שמהדוח עולה פיתרון, גם אם חלקי, לבעיות המופיעות, פרופ' גרין סבור שהמגזר הערבי נופל קורבן ללחץ התקציבי. "אין ספק שזה מוריד את היכולת של המערכת להקדיש לטיפול מונע".
המגזר הערבי. התדרדרות במצב הבריאותי
צילום: צביקה טישלר
מומלצים
