6 ימים להתנתקות: מי המרוויחים הגדולים?
מדוע וכמה תרוויח חברת הנדל"ן מהדרין מהפינוי וכיצד קשור לכך מנהל מינהלת ההתנתקות, יונתן בשיא? כיצד סייעה ההתנתקות להציל את דיסקונט מהשקעות הנדל"ן הכושלות שלו? מי יגזור קופונים מההתנתקות. פרק ראשון בסדרה
כשנכנס יונתן בשיא לתפקידו כיו"ר מינהלת סל"ע לא הבינו רבים כי בתוך זמן קצר יחבוש שני כובעים שיבטאו את ניגודי העניינים המהותיים שלו. במסגרת תפקידו בסלע אחראי בשיא על פינוי המתיישבים ומציאת מקום חלופי עבורם. אבל לבשיא יש עוד תפקיד, פחות ממלכתי, ובו הוא הולך לעשות קצת לביתו. יונתן בשיא מכהן כיו"ר חברת הנדלן מהדרין, המחזיקה בחטיבת הקרקע המרכזית לפינוי.
מהדרין מחזיקה ב-2,000 דונם בין אשקלון לאשדוד. בעבר כבר ניסתה החברה להפשיר קרקעות אלה, אך לא הצליחה בכך. עכשיו בשלו בתנאים שמאפשרים לקחת את חטיבת השטח של מהדרין ולהקים יישוב נפרד מצפון לאשקלון.
ואולם בכך לא מסתכמת הצלחתה של מהדרין. ממכתב שהעביר בשיא לראש הממשלה עם כניסתו לתפקיד ובו הוא מתייחס לניגודי העניינים שלו, עולה כי החברה תרוויח פעם נוספת: מהדרין היא גם החברה שנטעה את מטעי חבל עזה בחבל הבשור, תאגיד השייך לכמה יישובים בסביבה וחייב למהדרין 15 מיליון שקל.
בנסיבות שנוצרו יאפשרו לתאגיד למחוק את חובותיו ולמהדרין להגשים את חלומה של כל חברה: עם הפינוי תקבל מהדרין ממינהלת ההתנתקות את מלוא החוב של התאגיד כלפיה - ובמזומן.
פרויקטים כושלים
ענק נוסף הנהנה מההתנתקות הוא בנק דיסקונט. במשך שנים צבר דיסקונט הפסדים עצומים כתוצאה מהשקעה בכמה פרויקטים נדל"ניים כושלים. לפחות משני פרויקטים כושלים כאלה, בהיקף של 131 מיליון שקל, עתידה מנהלת ההתנתקות לחלץ את דיסקונט כבמטה קסם.
העיסקה הכושלת הראשונה של דיסקונט היא בפרויקט של חברת ניצני ים הנמצא ביישוב הדתי ניצן. באחרונה העבירה המדינה לדיסקונט 31.5 מיליון שקל, וחילצה אותו משיממון של 300 דונם לבניית 450 דירות בניצן. המדינה חילצה את דיסקונט פעם נוספת מהשקעת ענק במתחם כפר הגולף בצפון אשקלון, שעבר גילגולים רבים ולא מוצלחים. המדינה תשלם תמורת שחרור הפרויקט הזה - הכולל בניית 420 וילות למפונים על 350 דונם, 600 מטר מהים - לא פחות מ-100 מיליון שקל.
הקבלנים נותרו מאחור
חמש חברות בנייה מתועשות, שניסו עד כה נואשות להחדיר את מוצריהן החדשניים לשוק הבנייה הישראלי הרדום, נמנות עם המרווחים הגדולים של הפינוי.
מדובר בחברות הקרווילות רולן, מזרחי, פרויקטור, קיסר וארוסי. חברות אלה אמורות לייצר 351 קראווילות לאתר ניצן ו-96 מבנים למבקיעים, יד בנימין ויד חנה, במחירים של 200-147 אלף שקל למבנה של 60 מ"ר, ו-274-231 אלף שקל למבנה של 90 מ"ר.
ייתכן שהמבקר גם יחליט לבדוק, ממש באותם אתרי קרוואנים, עוד שתי קבוצות של נהנים מההתנתקות: עשרות קבלני תשתית, ספקי שירות של משרד הביטחון, שרובם נבחרו ללא מכרז ובונים כיום את היישוב הזמני בניצן, וכן את חברת עמיגור, חברה הבת של הסוכנות, בניהולו של איש מפלגת העבודה יובל פרנקל.
עמיגור נבחרה לנהל עבור המדינה את אתר הקרווילות הזמני בניצן, ובנוסף היא מטפלת בהשכרת 850 דירות שאיתרה עבור המפונים ותגבה תמורת השירות 5% מגובה העסקות.
ויש כמובן את חברות ההובלה, שישנעו בבת אחת 1,700 משפחות, בעלות שתגיע לכ-10 מיליון שקל. שמונה חברות זכו במכרז ויקצו 500 סבלים, עם מאות משאיות שיעבדו סביב השעון בעונה החמה של ענף ההובלות באוגוסט. מדובר בשינוע של בתים ענקיים בני 300 מ"ר, שלפי ההערכות שינוע כל בית כזה נאמדת ב-5,000 שקל בממוצע, ויש לפזר את תכולתו בין בתי המגורים הזמניים ואתר המכולות בשדה תימן.
הכתבה המלאה מתפרסמת ב"ידיעות אחרונות"