הפיצוי הממוצע: 1.4 מיליון שקלים
הכסף לא יפצה על כאב המתיישבים שאיבדו השבוע את ביתם, אך הם אינם נשארים בלא כלום. היקף הפיצויים משתנה ממשפחה למשפחה לפי קריטריונים סבוכים, ונע בין 50 אלף שקלים לזוג צעיר ששכר דירה בהתנחלות ל-2 מיליון שקלים למשפחה ותיקה ומבוססת. משפחה ממוצעת תקבל 1.4 מיליון שקלים
תוכנית ההתנתקות יצאה השבוע לדרך: צה"ל וכוחות הביטחון החלו במבצע היסטורי לפינוי ההתנחלויות מרצועת עזה, ואלפי תושבים התפנו, או פונו בכוח, מבתיהם. סיום המבצע יהיה כנראה מהר מהצפוי. מטבע הדברים, היו התקשורת והציבור הרחב מרותקים לאירועים הקשים של רגעי הפינוי, אולם יחשבו על המפונים הרבה פחות לאחר שהפינוי יסתיים. המפונים, לעומת זאת, יצטרכו לבנות את חייהם מחדש ויאלצו להתמודד בחודשים הקרובים עם קשיים קיומיים.
שום כסף שבעולם לא יפצה אדם שנאלץ לעזוב את ביתו על הכאב. ואולם, בהתאם לחוק פינוי-פיצוי, אמורה מינהלת סל"ע לתת למתנחלים המפונים פיצוי כספי על הבתים ומקומות העבודה שהותירו מאחור. בדיון הציבורי הטעון על ההתנתקות נשמעו דיעות שונות על גובה הפיצויים. רבים ממתנגדי ההתנתקות טענו שהפיצוי קטן מדי, ואף מגוחך. אחרים טענו שהמפונים מקבלים פיצוי נדיב מדי, על חשבון תקציבים המיועדים לציבור הרחב ולשכבות החלשות.
אז כמה מקבלים המתנחלים המפונים? הסקירה שלפניכם מנסה לתת לכך תשובה.
כמה מקבלת כל משפחה של מפונים?
גובה הפיצוי אינו אחיד, ותלוי בפרמטרים שונים שנקבעו בחוק.
מה הם הפרמטרים שלפיהם נקבע סכום הפיצוי?
הסכום נקבע לפי גודל הבית שהמשפחה התגוררה בו, מספר הילדים במשפחה, גיל ההורים, משך הזמן שהמשפחה חיה בהתנחלות שפונתה ממנה, וכן האם בני המשפחה עבדו במקום לפני שפונו ממנו, ואם עזבו את ההתנחלות מרצונם או שפונו בכוח.
מהו הפיצוי הקטן ביותר שמשפחה עשויה לקבל?
תושבים ללא ילדים שהתגוררו ביישוב בשכירות ולא בבית משלהם, עבדו מחוץ ליישוב, ופונו מהיישוב בכוח, יקבלו פיצוי זעום של פחות מ-30 אלף שקלים, המוגדרים כ-"מענק לדמי שכירות".
מה הפיצוי המקסימלי שאפשר לקבל?
משפחה גדולה ועשירה, שהתגוררה ביישוב 30 שנה בבית גדול, עבדה בתוך היישוב והתפנתה מרצונה, תקבל קרוב ל-2 מיליון שקלים.
מהו הפיצוי הממוצע?
מינהלת סל"ע ייעדה עד כה מיליארד שקלים לפיצויים למפונים. בגוש קטיף ובצפון השומרון מתגוררות כ-2,000 משפחות, כך שהמנהלת ייעדה בממוצע חצי מיליון שקלים למשפחה. ואולם, המינהלת משלמת לכל משפחה את הסכום המגיע לה לפי החוק, בלא הגבלות תקציביות. הממשלה התחייבה, שאם מיליארד השקלים שהוקצבו לפיצויים לא יספיקו, תקבל המינהלת תקציבים נוספים, ככל שיידרש. הפיצוי הממוצע בפועל עשוי, איפוא, להיות גדול בהרבה.
זוג מפונים בני 40 עם 4 ילדים, המתגוררים בבית של 150 מ"ר, שעבדו בתוך היישוב, עשויים להיות דוגמה למשפחת מפונים ממוצעת. אם אותה משפחה התפנתה מרצונה, היא אמורה לקבל בסביבות 1.4 מיליון שקלים.
מתי יקבלו המפונים את הכסף?
מפונים שפנו למינהלת סל"ע וביקשו פיצוי עוד לפני התחלת ההתנתקות, כבר קיבלו מקדמה של 200 אלף שקלים. מפונים שפונים כיום למינהלת יכולים לקבל מקדמה מיידית של 50 אלף שקלים.
ממינהלת סל"ע נמסר: "חוק פינוי פיצוי מחיייב את המינהלת לשלם למפונים את מלוא הפיצויים המגיעים להם תוך חודשיים. עד כה ביצענו כל מה שהתחייבנו מהר מכפי שהחוק חייב אותנו. אנו עושים מאמצים קדחתניים כדי להבטיח שהמתיישבים יקבלו את כל הכסף בימים או בשבועות הקרובים".
האם גובה הפיצוי מושפע מגודל הבית שהמשפחה התגוררה בו בהתנחלות?
כן. הסעיף המרכזי בחבילת הפיצויים היא הפיצוי על המבנה הפיסי שהמשפחה החזיקה בהתנחלות. משפחה שהתגוררה בקרוון קטן תקבל עליו פיצוי של פחות מ-300 אלף שקלים. משפחה שהתגוררה בבית קטן של 60 מ"ר תקבל 400 אלף שקלים. על בית צנוע של 100 מ"ר מקבלים חצי מיליון שקלים; על בית בינוני של 160 מ"ר מקבלים 800 אלף; על וילה של 220 מ"ר מקבלים פיצוי בסיסי של מיליון שקלים.
האם מתנחל שהשקיע בביתו, כמו אריחים צבעוניים או תבליטי קיר, שאינם ניתנים להעברה, מפוצה על כך?
לא. גובה הפיצוי על הבית נקבע לפי גודלו בלבד. ואולם, כוחות הביטחון, שסייעו לתושבים להתפנות השבוע, עשו מאמצים עילאיים לפנות את כל מה שאפשר. אחדים מהתושבים בצפון רצועת עזה פינו גם עצים שעקרו מחצרות בתיהם.
האם המפונים זכאים לפיצוי גם על בתים שגרו בהם בשכירות?
לא. תושבים שהתגוררו בשכירות אינם מקבלים פיצוי על מבנה.
גם תושבים שהתגוררו בדירות בבעלותם וגם תושבים ששכרו דירות מקבלים את כל סוגי הפיצויים האחרים, בנוסף לפיצוי על המבנים. ואולם, היקף כל התוספות הללו יחד הוא קטן למדי, ונע בין 20 אלף לחצי מיליון שקלים, כך שמשפחה שהתגוררה בשכירות אינה יכולה לקבל פיצויים גבוהים.
האם יש פיצוי מיוחד למי שאיבד את מקום עבודתו בגלל הפינוי?
כן. מי שעבד ברצועת עזה או בצפון השומרון, ומקום עבודתו הפסיק להתקיים, ומי שעומד לעבור למקום רחוק ונאלץ לעזוב לשם כך את עבודתו, מקבל דמי הסתגלות. הללו מיועדים לספק לו מקור קיום עד שימצא עבודה חדשה, בנוסף לדמי האבטלה שיקבל מהביטוח הלאומי ולפיצויי הפיטורים שהוא אמור לקבל ממקום העבודה. מדובר, בממוצע, ב-50 אלף שקלים למשפחה שאחד מההורים בה פוטר מעבודתו, ו-100 אלף שקלים לבני זוג ששניהם פוטרו.
האם יש קשר בין השכר והוותק בעבודה לפני הפינוי, לגובה דמי ההסתגלות?
יש קשר. גובה דמי ההסתגלות נע מכמה אלפים למתנחל שעבד ביישוב זמן קצר והשתכר שכר מינימום, ל-150 אלף שקלים למפונה שעבד בהתנחלות שנים רבות והשתכר שכר גבוה.
האם משפחות עם ילדים רבים יותר מקבלות פיצוי גדול יותר?
המשפחה מקבלת תוספת של 4,800 שקלים על כל ילד. בנוסף, אמורה כל משפחה עם ילדים לקבל מענק נוסף המכונה "דמי התארגנות", ונע בין 14 אלף שקלים למשפחה קטנה, ל-20 אלף שקלים ומעלה למשפחה גדולה.
האם גובה הפיצויים משתנה לפי המקום שאליו עוברים המפונים?
כן. מפונים שיעברו לגור בגליל, בנגב או באשקלון מקבלים מהממשלה הלוואה של 135 אלף שקלים ללא ריבית.
האם תושבים ותיקים יותר יקבלו יותר מתושבים חדשים?
כן. מפונים שהתגוררו בהתנחלות יותר מ-3 שנים זכאים לתוספת ותק, שגובהה משתנה בהתאם לגילם ולוותק שלהם ביישוב. זוג צעיר שהתגורר בהתנחלות 5 שנים יקבל תוספת ותק של 100 אלף שקלים. בני זוג בני 40 שהתגוררו בהתנחלות 20 שנה יקבלו תוספת של 140 אלף. "זקני היישוב", תושבים בני 60-55 שהתגוררו בהתנחלויות מיום הקמתן בשנות ה-70 וה-80, אמורים לקבל תוספת של יותר מ-200 אלף שקלים.
במהלך השבוע הצהירו שרים ופקידים, שמי שיפונה בכוח יקבל פחות ממי שיתפנה מרצונו. מה ההסבר לכך?
מי שפונה בכוח או ש"נזכר" להתפנות מרצונו רק אחרי שהתחיל הפינוי בכוח, מאבד את זכאותו למענק הוותק, למענק ההתארגנות ולהלוואה למעבר בנגב ובגליל. מדובר בתוספות שהיקפן הכולל עשוי להגיע ליותר מחצי מיליון שקלים. ואולם, חלק מהפקידים אמרו לעיתונאים באותה נשימה, שהממשלה "תשקול מחדש את ההחלטה לשלול את המענקים". לפי היחס העדין שקיבלו המתנחלים עד כה, ניתן לשער שבסופו של דבר, כולם יקבלו את המענקים.
האם יש פיצוי מיוחד לחקלאים שנאלצו לנטוש את המשקים שגידלו בגוש קטיף?
מתיישבים שעסקו בחקלאות מקבלים תוספת מיוחדת של 120 אלף שקלים, שנועדה לאפשר להם לחכור קרקע חלופית בגליל או בנגב. המדינה אחראית גם לסייע להם למצוא קרקע, ומשרד החקלאות כבר סיפק קרקעות לעשרות חקלאים.
האם מפונים שהתגוררו בהתנחלות בלתי חוקית זכאים גם הם לפיצוי?
כן. ברצועת עזה התקיימו 3 התנחלויות קטנות שהוקמו בלא אישור של הרשויות: תל קטיפא, שירת הים וכרם עצמונה. תושבי 3 ההתנחלויות, שפונו השבוע, לא נכללו מלכתכילה בחוק פינוי פיצוי, אך במינהלת נערכו דיונים בנושא ולבסוף הוחלט לפצות אותם.
האם אלפי הצעירים, שהסתננו לאחרונה לרצועת עזה ולצפון השומרון, יקבלו פיצוי כלשהו?
לא. מדובר בעבריינים, שאינם זכאים לשום פיצוי. יתרה מזאת: גם מתנחל שעבר באופן חוקי להתגורר ברצועת עזה או בצפון השומרון בחודשיים האחרונים, לא יקבל פיצויים. המפונים יקבלו פיצויים רק אם עברו להתגורר בהתנחלויות לפני שחוק פינוי פיצוי נכנס לתוקף, ב-6 ליוני.
כיצד יכולים המפונים לדעת מה גובה הפיצויים המגיע להם?
מינהלת סל"ע מפרסמת מידע מפורט על תנאי הזכאות לפיצויים בדף ה"מחשבון" שבאתר האינטרנט שלה.
אילו נכסים יכולים המפונים לעשות בסכומי הכסף שיקבלו?
משפחה טיפוסית של מפונים אמורה לקבל, כאמור, כ-1.4 מיליון שקלים. לפי נתוני קבוצת הבנייה חפציבה, יוכלו המפונים לרכוש בסכום כזה בית גדול בפריפריה, ולהשאיר בידיהם חסכונות נאים גם אחרי הרכישה.
ב-1.4 מיליון שקלים ניתן לרכוש, לדוגמה, 3 דירות בנות 4 חדרים כל אחת, בפרוייקטים של חפציבה בכרמיאל או בבאר-שבע. הסכום יספיק גם ל-2 דירות בנות 5 חדרים כל אחת באותם פרוייקטים. המפונים יוכלו לרכוש 2 דירות בנות 4 או 5 חדרים בפרוייקט של חפציבה בעכו וביישוב הכפרי רמת-ישי, ליד טבעון.
מפונים שירצו לעבור להתגורר במרכז הארץ, יקבלו רק כ-1.2 מיליון שקלים, אך גם הם יוכלו למצוא לעצמם דירה.
המפונים לרכוש שתי דירות חדשות בנות 3 חדרים, או דירה אחת עם 4 חדרים ונוף לים בפרוייקט של חפציבה באשדוד. הם יוכלו לקנות שתי דירות בנות 4 חדרים כל אחת, או דירה אחת בת 6-5 חדרים, באזורים כפריים במרכז הארץ, כמו עמק חפר, כפר יונה או המושבים שבאזור רחובות. הכסף יספיק להם לדירה בת 4 או 5 חדרים, ואף לקוטג' של 6 חדרים, גם בנתניה או בפתח תקוה, ולדירת יד-שניה קטנה, בת 2 או 3 חדרים, בתל אביב.
האם המפונים מקבלים פיצוי גבוה, ביחס למה שקיבלו מפונים במקרים דומים בעבר?
בזמן פינוי סיני בשנת 1982, התפנו מחצי האי 9,000 תושבים, קצת פחות ממספר התושבים האמורים להתפנות בהתנתקות. הכנסת לא קבעה אז קריטריונים מוגדרים לתשלום הפיצויים למפוני סיני, והם קיבלו פיצוי לפי הערכת שמאי ממשלתי וועדות ממשלתיות שונות. היקפם הכולל של הפיצויים למפוני סיני מגיע ל-240 מיליון דולר במונחי הדולר של אז, שהם בממוצע 27 אלף דולר לכל מתיישב.
במונחי הדולר של ימינו, קיבלו המתיישבים קצת יותר מ-350 מיליון דולר, שהם בממוצע 39 אלף דולר, או כ-180 אלף שקלים לכל מפונה: הרבה, הרבה פחות ממפוני ההתנתקות. מחירי הדירות עלו מאז בהרבה, ובכל זאת, ניתן לומר שמפוני ההתנתקות מקבלים יותר.
בהשוואה לפינויים המוניים שנעשו בעבר, גם פינוי ימית היה נדיב ביותר. הבדואים בנגב, שפונו מאדמותיהם במהלך פינוי סיני כדי לפנות מקום לכוחות צה"ל שפונו מחצי האי, קיבלו פיצויים בשווי של 5% מזה שקיבלו מפוני ימית.
רבות ממדינות המערב עזבו במאה 20 את המושבות ששלטו בהן, וקלטו מיליונים מאזרחיהן שהתגוררו בקולוניות. אף מדינה לא שילמה פיצויים בסדר גודל דומה לזה שישראל משלמת למפוניה. כשצרפת יצאה מאלג'יריה, לדוגמא, קיבלה כל משפחה מענק של 20 אלף פרנק וקיצבה חודשית של 450 פרנק - סכום זעיר לעומת הפיצויים שמעניקה ישראל, בלא כל פרופררציה להשוואה. הממשלה לקחה למפוני ההתנתקות את ביתם, אך היא מפצה אותם בנדיבות.
עידו אפרתי השתתף בהכנת הכתבה
