שתף קטע נבחר

תרופות הדיכאון סרוקסט ופקסט מעלות הסיכון להתאבדות

חוקרים בנורבגיה מצאו כי נבדקים שנטלו את התרופה פרוקסטין הנמכרת בישראל כסרוקסט, פקסט ופרוקסטין-טבע, היו בסיכון גבוה פי ארבעה להתאבדות. כבר אשתקד הזהיר ה-FDA כי קיים קשר בין נוגדי דיכאון לסיכון גבוה לאובדנות

תרופות נגד דיכאון מגבירות הסיכון להתאבדות: במחקר חדש שפורסם הבוקר וכבר מעורר דאגה בעולם מצאו חוקרים נורבגים כי התרופה סרוקסט מגבירה פי ארבעה את הסיכון להתאבדות. המחקר החדש שפורסם בכתב העת BMC Medicine מאשר מחקרים קודמים שמצאו קשר בין נוגדי דיכאון לסכנת אובדנות, במיוחד בקרב ילדים ובני נוער.

 

אשתקד דחק ה-FDA ברופאים בארה"ב לבחון בקפידה את כל סימני האזהרה להתנהגות אובדנית בקרב המטופלים, עוד לפני מרשם התרופות נוגדות הדיכאון. הסיבה: תרופות נוגדות דיכאון עלולות לגרום לחרדה, עצבנות ועוינות בחלק מהמטופלים. חלק אחר של המטופלים השרוי בדיכאון עמוק וחסר המוטיבציה לבצע בפועל התאבדות, עלול בעקבות השיפור במצבו האנרגטי, להוציא לפועל את המחשבות האובדניות.

 

מסקנות ה-FDA הסתמכו על 25 מחקרים שכללו 4,000 ילדים ובני נוער. ה- FDA ניתח את המחקרים בחודש פברואר השנה ולאחרונה ערך ניתוח נוסף שלהם, בשיתוף אוניברסיטת קולומביה בארה"ב. מהתוצאות עלה כי אלה שטופלו בנוגדי דיכאון, היו בסיכון גבוה פי 1.8 להוציא לפועל מחשבות אובדניות, לעומת קבוצת ביקורת שטופלה בפלצבו. עם זאת ציינו החוקרים, כי רוב ניסיונות האובדנות התרחשו בנחקרים בעלי עבר של מחשבות אובדניות עוד טרם המחקר.

 

אובדנות אצל 7 מטופלים

 

המחקר שנערך באוניברסיטת אוסלו בנורבגיה, עיבד תוצאות מ-16 מחקרים קודמים בהם השתתפו מעל 1,500 איש. 916 מהנבדקים קיבלו את התרופה פרוקסטין (הנמכרת בישראל כפקסט, סרוקסט או פרוקסטין טבע), 550 קיבלו תרופת פלצבו שאינה מכילה כל חומר פעיל.

 

תוצאות המחקר העלו כי 7 חולים שנטלו את הפרוקסטין ניסו להתאבד, בהשוואה לנסיון אובדנות של נחקר אחד בלבד בקבוצת הבקרה שקיבלה תרופת פלצבו ללא חומר פעיל. כלומר, הסיכון לאובדנות עם התרופה גדול פי 4. התוצאות, אמרו החוקרים, הן בבחינת אות אזהרה שסכנת ההתאבדות קיימת לא רק בילדים ובני נוער, אלא גם במבוגרים.

 

דובר חברת גלקסו סמית קליין, יצרנית סרוקסט, אמר בתגובה לפרסום המחקר כי יעיינו בתוצאות המחקר בקפידה עם פרסומם. עם זאת אמרו בחברה כי יתרונות התרופה עולים על הסיכונים, וכי מחקרים שנערכו על 24 אלף נבדקים שהשתמשו בסרוקסט הוכיחו את בטיחותה.

 

רזיאל-ז'קונט: "לוקחים סרוקסט וזורמים"

 

כוהנת הייעוץ הרדיופוני, הפסיכולוגית ורדה רזיאל-ז'קונט, היא אחת המצדדות הבולטות בארץ בשימוש בסרוקסט ופקסט. "קיבלתי בלי סוף מכתבים על משתמשי סרוקסט", היא אומרת ל-ynet, "זה יוצר באופן מהמם שיפור באיכות החיים. אני יודעת על המון משתמשים כאן בארץ, אני ברדיו כבר 7 שנים ומעולם לא נתקלתי בסיפור כזה של אובדנות".

 

"אני יודעת שבחלק מהמקרים הטענות כנגד סרוקסט הן מניפולציה משפטית", טוענת ורדה, "כמו למשל החתיכת נבל מנוול אלי פימשטיין הזה שרצח, ועורכי הדין ניסו לטעון שזה בהשפעת נוגדי הדיכאון. זה פשוט מגוחך. התרופה מביאה לכל מיני וריאציות של שיפור, פחות סטרס, פחות בכי, פחות עצבנות, פחות רוגז, פחות סצינות על כל שטות, פחות חרדת חיזורים. לוקחים סרוקסט ונעשים זורמים וחופשיים".

 

שאלות? הפסיכיאטרים של ynet מחכים לכם בפורומים

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עמית שאבי
רזיאל-ז'קונט. מעולם לא נתקלתי במקרי אובדנות
צילום: עמית שאבי
צילום:צביקה טישלר
פרוקסטין. קשור לאובדנות
צילום:צביקה טישלר
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים