שתף קטע נבחר

מחוננים יוצאי אתיופיה? לא אצלנו

כעשרים שנה אחרי העליות הגדולות מאתיופיה, עדיין יש פערים אדירים בין התלמידים ממוצא אתיופי לבין שאר התלמידים במערכת החינוך הממלכתית. נתון מקומם במיוחד נוגע למספרם הנמוך עד כאב של תלמידים מחוננים בני הקהילה. האם באמת אין מחוננים יוצאי אתיופיה - או שמערכת החינוך פשוט "מפספסת" אותם? תוכנית פיילוט חדשה תנסה לבדוק. כתבה רביעית בסדרה

32 אלף תלמידים יוצאי אתיופיה לומדים כיום במערכת החינוך בישראל, מתוך 1.3 מיליון תלמידים. מספר התלמידים המחוננים בכל הארץ הוא 11,500 תלמידים, שמתוכם מספר התלמידים האתיופים שנמצאו מחוננים, וזו לא טעות דפוס, הוא שישה בלבד. כלומר: אחד מכל 40 תלמידים הוא יוצא אתיופיה, אבל רק אחד מתוך 1917 תלמידים מחוננים - הוא ממוצא אתיופי.

 

רק לאחרונה הכיר משרד החינוך בעובדה כי הסיבה למספרם הנמוך של התלמידים האתיופים המאותרים כמחוננים לא נובע מהיעדר כישרון ויכולות שכליות גבוהות, אלא כתוצאה מאיבחון שגוי וקשיי קליטה. עד היום אובחנו התלמידים במבחן אחיד, בשפה העברית, שלא לקח בחשבון את ההבדלים התרבותיים בינם לבין התלמידים ילידי הארץ.

 

החל משנת הלימודים הקרובה, יקיים משרד החינוך פיילוט חדש בחמישה מרכזי יום והעשרה למחוננים לאיתור תלמידים מחוננים ממוצא אתיופי. מטרת הפיילוט היא איתור מחוננים ובניית מבחן איתור שמותאם לצרכי הקהילה. הפיילוט יתקיים בישובים בהם אחוז גבוה של הקהילה האתיופית: באר שבע, גבעת אולגה, אורנים, נתניה ומכללת אחוה בנגב. בשלב הראשון ייבחנו במסגרת הפיילוט כ-30 תלמידים בלבד מכל שכבות הגיל.

 

בין השינויים הנבחנים במבנה איתור המחוננים האתיופים: שינוי שפת המבחן לאמהרית, הצמדת מורים וחונכים אישיים, פעילויות העשרה אחר הצהריים ועוד. בסיום הפיילוט יוחלט על הגירסה הסופית של מבחן האיתור והוא יופעל בכל הארץ.

 

"ראינו שבמרכזים שלנו ובתוכניות הייחודיות יש מעט מאוד ילדים ממוצא אתיופי ברמה שאינה הולמת את האחוז שלהם באוכלוסייה", מסבירה ראש האגף למחוננים במשרד החינוך, שלומית רחמל. "התלמידים האתיופים פשוט נופלים בין הכיסאות. נכון להיום, אנחנו לא מצליחים לאתר אותם. כיום אנו מבינים שגם אם תלמידים לא עברו את המבחנים המקובלים, אין זה אומר שאין ילדים משכבות חלשות או בקרב יוצאי אתיופיה שאין ביניהם בעלי יכולות".

 

"הבעיה העיקרית עם המבחנים הסטנדרטים היא שהם תלויי תרבות", מוסיפה מרכזת התוכנית, תמר עדן. "יש הרבה דברים שילד שלא גדל פה לא רכש מבחינה תרבותית. גם עצם העובדה שמדובר בשפה שנייה ולא בשפת האם אמהרית פוגעת קשות בהצלחתם במבחן הסטנדרטי".

 

אין פאזלים, אין מחשב בבית

 

אולם, גם בשאר ההישגים הבית ספריים נותרים התלמידים האתיופים בפער חברתי עמוק. רק שליש מכלל התלמידים יוצאי אתיופיה בבי"ס יסודי ובחטיבת ביניים מגיעים לממוצע הארצי בציון שלהם. בקרב תלמידים בקהילת יוצאי אתיופיה ניכרים קשיים ברכישת מיומנויות היסוד כגון קריאה וכתיבה, בתי ספר מדווחים כי כ-40 אחוז מהתלמידים בכיתות א'- ט' אינם שולטים בקריאה של טקסטים ברמת הכיתה וישנם עוד נתונים מייאשים רבים בינם לבין התלמידים הצברים.

 

את ההישגים הנמוכים והפער ההישגי מסבירה רחמל בעיקר במשאבים שעומדים לרשותם של ההורים והילדים. לדבריה, "קיימת טענה, שילדים ממוצא

 אתיופי משחקים במשחקים שונים מאלה שנהוג לשחק בבית של צברים. למשל, אין פאזלים ומשחקים שבעזרתם מפתחים מיומנויות חשיבה של ילדים. מי שלא משחקים איתו בבית את משחקי עידוד החשיבה האלה לא רוכש את אותן מיומנויות - אבל זה לא אומר דבר על היכולות השכליות שלו. גם היעדר מחשב בבית יוצר פערים. היום כמעט לכל ילד כבר בגיל שנתיים יש מחשב בבית והוא מקדים ילד שלא ראה מקלדת בחייו. המיומנות המסוימת נחסכת מהילדים פשוט כי הם לא נחשפים לה".

 

במשרד החינוך נתמכים בתוצאות הניסוי שנערך לפני כשנה בבית הספר הריאלי בחיפה, ובו הכינו מורים וחונכים קבוצת תלמידים אתיופים להתקבל לבית הספר הידוע בדרישותיו הגבוהות. לאחר מספר חודשים של הכנה, אכן התקבלו חמישה תלמידים.

 

"אנחנו רוצים לתת הזדמנות שווה" מסכמת עדן. "אנחנו בודקים ילד, ילד מה הצרכים ואיך לתת הזדמנות. עד היום היו קשיים, בתרבות, חינוך, קשיי שפה. צריך למצוא פתרון ממלכתי והולם. היום אנו בודקים קבוצות גיל שונות ואופני השתלבות שונים. כולי תקווה שאותו ילד שיאותר יצטרף למסגרות מחוננים ויוכל אולי להתפתח אחרת. לכל ילד מחונן מגיע טיפוח".

 

כתבה רביעית בסדרה
לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
באדיבות המרכז האורקולי בבית הספר ליאו בק
תלמידים יוצאי אתיופיה ב"ליאו בק" בחיפה
באדיבות המרכז האורקולי בבית הספר ליאו בק
מומלצים