שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מבקר המדינה: החיילים עדיין חשופים בשטח
    בדו"ח האחרון שלו לפני עזיבת התפקיד מתרכז השופט אליעזר גולדברג במערכת הביטחון. הוא תוקף את צה"ל על המשך הפקרת המיגון של חיילי צה"ל ("מרבית הליקויים לא תוקנו"); מבהיר את הבעייתיות של ההגנה הצבאית על מאחזים לא חוקיים ומאותת על בלגן בנושאי הפעלת המזל"טים וכן המערכות האלקטרוניות בגדר ההפרדה. ולסיום: האם בשב"כ מקבלים גם משתמשים בסמים, למרות הוראת ראש הממשלה בעניין?

    חיילי צה"ל בשטחים ממשיכים להיות חשופים לטרור בשל מיגון לקוי, וזאת למרות התרעות קודמות ומפורשות של מבקר המדינה. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה היוצא, השופט אליעזר גולדברג, שהוגש היום (ד'). המבקר קובע כי הוא "רואה בחומרה את העובדה שנמצאו פערים, חלקם ניכרים ומשמעותיים, בין ההודעות שמסר צה"ל בתשובותיו בנושא לביקורת הקודמת ובדיווחים שמסר לוועדת השרים ולוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת - לבין המצב בפועל". בכך רומז המבקר למעשה שדיווחי צה"ל למערכת הפוליטית - אינם משקפים את המציאות ומציגים נתונים מעוותים.

     

     

    זהו הדו"ח האחרון שאותו מגיש השופט גולדברג, שהוחלף בשופט מיכה לינדנשטראוס. הדו"ח, שמספרו 56א', מתרכז בשורה של גופים במערכת הביטחון. בין היתר, כאמור, הוא שב ובודק האם יושמו המלצות קודמות מדו"ח ב-2003 לגבי ליקויי המיגון של חיילי צה"ל. והפלא ופלא - הליקויים נמשכים וחושפים חיילים רבים מדי לירי ופגיעות. "מרבית הליקויים לא תוקנו מעיקרם", טוען המבקר. אלו עיקרי הממצאים בתחום זה:

     

    • קיים פער של 13% באפודי מגן נגד קליעים בצה"ל, וכמו כן לא נערך ניתוח מלא של הצורך הכלל צה"לי באפודי מגן נגד קליעים.
    • למרות שנציג צה"ל דיווח באוקטובר 2004 על שיעור של 60% אפודים בכל גדוד סדיר - בפועל המספר נמוך יותר, 25%-40% אפודים בלבד לעומת מספר הלוחמים.
    • צה"ל לא הכין תכנית לחידוש משק האפודים נגד רסיסים ולא ביצע כל רכש של קסדות - מיוני 2003.
    • קיים חוסר באפודים מהדגם האיכותי יותר (דגם א') בחטיבות המרחביות – עזה ויהודה ושומרון.
    • לוחמות לא צוידו באפודים מדגם א' ונאלצו להשתמש באפודים כבדים שאינם מותאמים לצרכיהן. 

     

    בכל הקשור למיגון כלי רכב, עולה כי קיים פער ניכר בין המלאי שהוגדר לבין המצב בפועל. המבקר אף מזהיר שאם לא תבוצע הצטיידות נוספת, הפער צפוי לגדול בשנים הקרובות עד לחיסולו הכללי בשנת 2009. המבקר גם מציין כי ישנה בעיה מהותית במיגון ג'יפ ה"סופה" הפופולרי בשטח, וטרם פותח ג'יפ חלופי ל"סופה". החלטה בנוגע למערך ג'יפ הסיור הממוגן טרם התקבלה.

     

    ממשרד ראש הממשלה נמסר בתגובה לדברי המבקר כי ביולי 2005 היה מצאי אפודי המגן נגד קליעים 98% מסך האפודים הנדרשים. "עד סוף הרבעון הראשון של 2006 יוזמנו עוד אלפי אפודים, כך שמצאי האפודים יעמוד מעל יעד התקינה", נאמר. לגבי האפודים מסוג א' נאמר כי הוחלט לספקם לגדודי הסדירים ולא לחיילי המילואים, שלהם ניתנו אפודים אחרים "שגם הם נותנים מענה מבצעי הולם". לגבי מיגון החיילות, נמסר כי מספר המשרתות בשטחים קטן ולכן אין לפי שעה כוונה לפתח אפוד מיוחד עבורן והפתרונות הקיימים מספקים.

     

    מדובר צה"ל נמסר כי "נעשים מירב המאמצים על מנת להעניק מיגון לכל חייל בהתאם למשימות ולסיכונים מולם הוא עומד ורואה בכך משימה בעלת חשיבות עליונה. צה"ל רואה את המיגון כמכלול המורכב בין היתר מהנושאים אותם בדק המבקר אך גם מנושאים כגון תפיסת הפעלת הכוח, מודיעין, עובי הבטון במוצב ועוד. צה"ל שואף למגן כל חייל, אך בתקציב הנוכחי נאלץ להתמודד עם מגבלות".

     

    עוד נמסר כי "צורכי המיגון נבדקו על ידי מפקדת זרוע היבשה ואושרו על ידי אגף המבצעים ובהתאם למסקנות שהתקבלו בונה צה"ל את תכנית הרכש, בהתחשב בתקציב". באשר למיגון כלי רכב - גם בנושא זה עומדת בפנינו המגבלה התקציבית. למרות מגבלה זאת הוחלט בימים אלו על רכישת כלי רכב ממוגנים, בנוסף לאלו שתהליך רכישתם החל בראשית 2005. בנוסף מצטייד צה"ל בכלי ה"זאב" הראשונים ולאחרונה נחתמה עסקת רכש שהיקפה מאות כלים ממוגנים נוספים.

     

    בנושא מיגון לוחמות, אומרים בצה"ל כי "נמצא שאפוד המיגון עונה על צרכי המיגון ללוחמות. עד כה הונפקו מאות אפודים ומגמה זו נמשכת". באשר להצטיידות באפודי מגן נגד רסיסים, נמסר כי "קיים ניתוח צרכים המגדיר את סך כל הצרכים במשק האפודים. הנחת היסוד היא כי האפודים והקסדות שבשימוש נותנים מענה מספק ולפיכך הוחלט שהתקציב הוסט לרכש אפודי מגן נגד קליעים".

     

    ועוד נושאים מתוך דו"ח המבקר:

     

    שמירה לקויה על ההתנחלויות: המבקר מצא "ליקויים מהותים" באבטחת ההתנחלויות. בין היתר, טרם יושמה החלטת סגן הרמטכ"ל להפסיק עד סוף

    שנת 2004 גיוס חיילי מילואים שעברו טירונות של רובאי 02 להגנת יישובים. כמו כן, צה"ל מגייס למשימות הגנת היישובים חיילים מיחידות שונות והכשרת החיילים לפני הצבתם למשימות אלה בחלקה לקויה. ניצול הזמן בחלק מהאימונים הדו-יומיים המועברים לחיילים אינו יעיל, קיימות פקודות סותרות בעניין כמות התחמושת לאימוני ירי ובשנים 2003 ו-2004 אף חסרה תחמושת לאימונים. כמו כן קיימות בעיות בהפעלת הרבש"צים (רכזי הביטחון השוטף הצבאיים ביישובים): הם כפופים מינהלית לרשות המקומית וצבאית לצה"ל, מה שיוצר ניגודי עניינים במילוי תפקידם וכן מביא לעתים לפגיעה בתנאי העסקתם.

     

    מצה"ל נמסר כי "קובץ הנהלים שאותו מעבירה היחידה המסווגת לקב"טים עודכן לאורך השנים ובתחילת 2005 הופץ נוהל אחיד לכל הגופים המונחים".

      

    הבעייתיות של המאחזים: הנטל הביטחוני המוטל על כוחות צה"ל בעניין נקודות התיישבות שאינן מאושרות מבחינה סטטוטורית (מאחזים) והעדר הנחיות ברורות עד פברואר 2005 לגבי הקמת מרכיבי ביטחון בהם והגנה עליהם, לעומת נורמות הקיימות בעניין מרכיבי הביטחון לגבי יישובים המאושרים מבחינה סטטורית יצרו קושי מבצעי משמעותי, שהונח לפתחן של כוחות צה"ל, בנוגע למימוש המשימות הביטחוניות של הגנת התושבים והחיילים במאחזים.

     

    תגובת צה"ל: "בהתאם לסיכום סגן הרמטכ"ל, תועבר משימת הגנת הישובים לביצוע על ידי חברות אזרחיות. עם זאת התקשרות זו אינה מהווה תנאי להפסקת גיוס אנשי המילואים, שכן הוכנה חלופה ע"י אנשי קבע וחיילי סדיר במידה ויחול איחור במועד האזרוח".

     

    בלגן בהפעלת המזל"טים: מערך כלי הטיס הבלתי מאוישים (כטב"מ) בחיל האוויר מונה מטוסים זעירים ללא טייס (מזל"טים). המבקר מציין כי על אף המהפך שיצר מערך הכטב"מ בעימות טרם נכתבה תפיסת הפעלה כוללת, למרות הפער בין הרצוי למצוי, לא הוכנה בצה"ל תכנית לצמצומו. עוד נמצא בביקורת כי הכטב"מים האזרחיים הופעלו על ידי גומי יבשה וחיל האוויר לא ראה עצמו כמי שצריך להיות מעורב בקביעת סדרי הפעלתם, כן נמצא שחיילים המאיישים את עמדות תצוגת המודיעין החזותי של מערך הכטב"מ האזרחי באחת היחידות לא הוכשרו לתפקיד ומכאן שלא ניתן להפיק את מיטב המידע. המבקר גם מציין כי בינואר 2004, התרסק מזל"ט אזרחי עקב תקלה במנוע. הספק קיבל פיצוי ממשרד הביטחון בסך 1.25 מיליון שקל, סכום שלדעת המבקר ניתן מבלי שהתקיימה בדיקה מקצועית של מכלול ההיבטים שיש להם אחריות לתאונה.

     

    תגובת צה"ל: "תפיסת הפעלה כוללת לכלי הטיס הבלתי מאוישים תושלם עד אפריל 2006. כלי הטיס הבלתי מאויישים האזרחיים פועלים באמצעות חוזה מטעם חיל האוויר. מפקדת זרוע היבשה קיימה עבודת מטה כמענה לפער בנושא הכשרת החיילים".

     

    ליקויים במערכות גדר ההפרדה:  825 מיליון שקל הושקעו באמצעים הטכנולוגיים שהוצבו על קו התפר. אמצעים אלה נועדו לגילוי, התרעה, שליטה ובקרה סביב הגדר. המבקר ציין בפרק זה שטרם נמצא למעברי הגדר מענה דרוש באמצעים טכנולוגיים ובכוח אדם המקצועי להפעלתם. בנוגע לשילוב האמצעים, ציין המבקר כי מערכת שפותחה ברפא"ל, לוקה במספר בעיות: צה"ל לא ניתח ביסודיות את התאמתה לתוואי הגדר, באחת הגזרות לא תוכנן כראוי הניסוי ובעיות טכניות רבות לא נפתרו. על מערכת תצפית המאפשר לקבל תמונה ביום ובלילה נכתב כי בוצעה הצטיידות סדרתית במערכות עוד טרם אישור הדגם, שתיים שולבו לפני מתן אישור בטיחותי. בתחום כוח האדם, כתב המבקר כי נמצאו ליקויים בתחומי התכנון, מיון, כשירות מקצועית ומיצוי.

     

    ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "על פי החלטת מנכ"ל משרד הביטחון ובאישור שר הביטחון, הוקמה במשרד הביטחון מנהלת לטיפול בהקמה, באזרוח ותפעול המעברים. לקראת ההיערכות להעברת האחריות לתפעול ואזרוח המעברים למשרד הביטחון מתבצעת עבודת מטה בהובלת המל"ל שתבוא לידי ביטוי בעדכון החלטת הממשלה בה יוגדרו אחריות, גופים מנחים וכו'".

     

    הקרן הלא מאושרת: הקרן לקליטת חיילים משוחררים והיחידה להכוונת חיילים משוחררים, שתפקידה לסייע לחייל המשוחרר להשתלב בחיים האזרחיים על ידי מתן ייעוץ והכוונה אישיים, הוקמה לפני כעשור. מבדיקת המבקר עולה כי מעולם לא אושר תקנון לפעילותה, כמו גם מאז שנקבעה מסגרת של זכאויות לחיילים משוחררים בחוק שחוקקה הכנסת בשנת 1994, לא קבעה הנהלת הקרן כללים ומהבחנים חדשים לחלוקת כספי הקרן. עוד כתב המבקר כי בין השנים 2000-2003 השתמשו רק 19% מהחיילים המשוחררים בשירותי הייעוץ והכוונה של היחידה.

     

    ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מאז נבדק נושא הקרן על ידי מבקר המדינה גובש תקנון חדש אשר אושר על ידי שרי הביטחון והאוצר וועדת הרווחה של הכנסת והוגש למשרד המשפטים לאישור הנוסח הסופי לקראת הפרסום ברשומות. כללי הקרן לסיוע נוסף המקובלים כיום יפורסמו במסגרת תקנון הקרן. במקביל, תתבצע בחינה כוללת להגדרה של כללים ומבחנים חדשים והמלצותיה יוצגו להנהלת הקרן במחצית 2006".

     

    הביקורת הפנימית בצה"ל: המבקר בדק את מחלקת הבקרה והמעקב (בו"ם) של צה"ל שהוקמה ב-76' ואת יתר גופי הביקורת ובקרה באגפי המטה הכללי, בזרועות ובפיקודים ומצא כי לא קיימת בצה"ל תפיסת ביקורת אחידה ומשותפת לכלל גופי הביקורת, חוסר הבחנה בין ביקורת לבקרה, בו"ם אינה מתכננת ואינה מבצעת ביקורות בתדירות הנדרשת ולא קיים בה איסוף, תיעוד וריכוז מידע – לא ידני ולא ממוחשב.

     

    תגובת צה"ל: "בחמש השנים האחרונות היחידות המבצעיות של צה"ל הינן במצב לחימה, רצופה, לפיכך נדרש היה להתאים את תדירות הביקורת למצב פעילות זה. גיבוש תפיסת הביקורת בצה"ל וכתיבת האוגדן המקצועי לביקורת יסתיימו עד סוף שנת העבודה 2005, במקביל הופצו נהלים בסיסיים אחידים לביצוע ביקורת לכל קציני הבקרה והביקורת בצה"ל".

     

    שירות חיילים מאוכלוסיות חלשות: צה"ל מגייס בשלושה מסלולים שונים כמה אלפי חיילים מדי שנה הנמנים עם קבוצות אוכלוסייה חלשות, בעלי נתונים אישיים נמוכים. חיילים אלה (כ-3,130 בשנת 2004) אינם נכללים

     בתקני כוח האדם של צה"ל. המבקר בדק ומצא כי בשנת 2000 נקבע באגף כוח אדם בצה"ל כי יש להכליל את המועמדים לשירות ביטחון בעלי רישום פלילי תחת הקבוצה שאינה עומדת בסף הדרישות המזערי לגיוס. ההחלטה לא אושרה בפועל על ידי הדרגים הבכירים בצה"ל ועל ידי הדרג המדיני ובפועל הביאה לעליה של כ-50% במספר המועמדים לשירות שמקבלים פטור. עוד מצא המבקר כי ל-150 מועמדים לשירות שקיבלו פטור מתוך 336 מועמדים ילידי 83' – לא נומקו ההסברים ובמקביל, 55 מועמדים לשירות שנתוניהם האישיים מאפשריים גיוסם במסגרת מיוחדת – גויסו לצה"ל לשרות רגיל, מה שהביא לכך ש-41% לא שרדו את השירות.

     

    תגובת צה"ל: "אגף כוח אדם מקיים עבודת מטה להעמקת המיצוי וההכשרה של אוכלוסיות טעונות חיזוק, אשר כוללות בין היתר בחינת האפשרות להרחבת ההכשרות המוצעות לאוכלוסיה הנ"ל. הגדרת 'סף הגיוס' ותהליך קבלת ההחלטות אודותיו מבוצע באופן סדיר ושוטף.

    בעניין מיון וגיוס מלש"בים בעלי נתונים אישיים נמוכים – הערת המבקר מקובלת ובימים אלו מתבצעת עבודת מטה".

     

    בשב"כ מקבלים מסוממים? בביקורת נמצאו מספר ליקויים בגופי הביצוע בשב"כ, כך למשל תדירות עריכת הביקורות במספר גופים, וכן בדיקת הרישום הפלילי של נבדקים שאינה מתבססת על מידע מעודכן. עוד עלה כי מועמדים לתפקידים שונים נשאלו שאלות שאין בהן כדי להוסיף מידע חיוני לבדיקה ופוגעות בצנעת הפרט, וקובץ הנהלים שהועבר לקציני הביטחון בגופים לא עודכן משנת 91'. המבקר גם מציין כי למרות עמדת ראש הממשלה מדצמבר 2003 כי 'נגע הסמים הוא איום אסטרטגי על מדינת ישראל' – חלה במהלך השנים הקלה במדיניות סינון הביטחון בשב"כ בכל הנוגע לשימוש בסמים אסורים על פי חוק.

     

    משירות הביטחון הכללי נמסר בתגובה: "סוגיית השימוש בסמים נבחנה כגורם סיכון בתהליך קביעת ההתאמה הביטחונית, במסגרת עבודות של צוותים ביחידת השירות האמונה על קביעת ההתאמה הביטחונית. תוצרי העבודות בנושא הוטמעו בנהלי ובתפיסות העבודה של היחידה, תוך שמירת האיזון הראוי בין מניעת סיכון בטחוני מחד ובין זכויות היסוד ובתוכן חופש העיסוק, מאידך".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מבקר המדינה: החיילים עדיין חשופים בשטח"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גבי מנשה
    הדו"ח
    צילום: גבי מנשה
    צילום: זום 77
    השופט גולדברג. פורש
    צילום: זום 77
    צילום: דן בלילטי
    אפודים. יש מספיק? (ארכיון)
    צילום: דן בלילטי
    מזל"טים. החיילים לא הוכשרו
    צילום: ג'רמי פלדמן
    סמים בשב"כ? (אילוסטרציה)
    צילום: ג'רמי פלדמן
    מומלצים