המלאך גבריאל
אחרי פריצת הדרך עם אלג'יר וההוצאה המחודשת של אלבומי הסולו שלו, גבריאל בלחסן, אחד המוזיקאים הכי נפלאים בארץ, עולה על הבמה סולו
זה עומד להיות אחד הרגעים המרגשים שידעה המוזיקה הישראלית. גבריאל בלחסן יעלה על הבמה בבארבי בת"א, ידליק סיגריה, יתבונן בביישנות אל הקהל, וישיר וינגן - סולו. אחרי כל כך הרבה שנים קשות ושנה אחת נפלאה, בלחסן יוצא לדרך עצמאית במופע בכורה שייערך מחר (ד'), עם מבחר משיריו המופלאים.
כל מי שעקב אחרי הקריירה רבת התהפוכות של בלחסן יודע כמה אומץ נדרש ממנו כדי לעלות על הבמה עם מופע משלו. גם במהלך השנה החולפת, מאז יצא אלבומה האחרון ופורץ הדרך של אלג'יר "מנועים קדימה", התקשה בלחסן להצטרף לחגיגה במלואה. בד"כ הוא עלה על הבמה רק ב"בתוך הצינורות", השיר היחיד שהוא שר באלבום, ואולי המשיך לנגן על הגיטרה בכמה שירים, אבל הופעה שלמה היתה בד"כ למעלה מכוחותיו הנפשיים. באחת ההופעות הראשונות של הלהקה הוא אף התמוטט.
בלחסן, כמו גם חבר ילדותו ושותפו לאורך השנים ב"אלג'יר" אביב גדג', נאבק במחלת נפש וידע תקופות אשפוז ארוכות. המאבקים הקשים להישאר שפוי, כמו גם ההתמכרויות לסמים, ניסיונות ההתאבדות, החזרה בתשובה ושאר תלאות חייהם, תועדו ב"מנועים קדימה" - האלבום השני של אלג'יר שזיכה סוף סוף את ההרכב הנפלא הזה בהכרה. ההצלחה המפתיעה של האלבום וסיבוב ההופעות שבא בעקבותיו הביאו להדפסה מחודשת של אלבומם הראשון "נאמנות ותשוקה" וגם של שני אלבומי הסולו שהקליט בלחסן "רכבות" ב-99' ו"12 השנים הטובות של גבריאל" ב-2002.
למרות שבלחסן רחוק מלהיות זמר מקצועי, ולמרות איכות ההקלטה הנמוכה היחסית של האלבומים, מדובר בצמד אלבומים מטלטל, כואב, עמוק ומרגש מאין כמוהו. בלחסן זועק-ממלמל את המילים החודרות שלו למיקרופון, לייב, בלי עיבודים או מסיכות, ואי אפשר שלא להיכנע לעוצמה.
בלחסן הוא לא רק גיטריסט אדיר, אלא גם מלחין בחסד, כותב טקסטים נדיר ומגיש שירים ייחודי. הביישנות הטבעית שלו מתמזגת בעדינות מוזיקלית שעוטפת את המילים המדוייקות בשכבות של רגש - ויוצרת תפילה שכולה רוקנ'רול, לגאולה ולאהבה. אצל בלחסן אין כל חציצה בין האישיות המורכבת והמתוסבכת לבין השירים - שמתעדים אותה מבלי להסתיר דבר. סקס, סמים, אלוהים, הפרעות אכילה, דכאונות, והמוזיקה - מתערבבים ביחד ויוצרים אישיות מוזיקלית בסדר גודל נדיר, ניק דרייק מקומי משלנו - מתלמי אליהו.
מי שכבר נחשף לכשרון של בלחסן, אם דרך "אלגי'ר" ואם באלבומי הסולו שלו, לא זקוק להמלצה על ההופעה. למי שטרם עשה זאת, ולמי שמחפש מוזיקה שתטלטל לו את הנשמה והקרביים, נאמר בפשטות: הבארבי הוא המקום להיות בו.
