שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מגדל, האחות הנבגדת
    שלא כמו חוות כנרת, לא זכתה מגדל העברית, שגם בה התגוררו, התפלמסו ועבדו דמויות מפתח באגדה הציונית, לכבוד הראוי לה בדפי ההיסטוריה. והכל בגלל אשה אחת שהקדימה את החבורה ב-1,900 שנה

    דורות על דורות הפליאו אומות העולם להטים בשמו של מקום קטן על שפת הכנרת. קראו לו בארמית מגדלא ומגדל נוניא, ביוונית טריכאי (מקום כבישת הדגים), בערבית מג'דל, וכמעט שלא נמצא בחלד מי שיכנה את המקום בשמו העברי - מגדל.

     

    כיוון ש"האישה החטאה" ממגדל שסופר בה ב"ברית החדשה" נחשדה בכך שהיא היא מרים המגדלית, רעותו של האיש מנצרת, כיסתה זו בשולי אדרתה הגדולה את גבורותיה האחרות של מגדל, ויחד עם מלחי הצי היהודי שנלחמו לשווא ברומים והאדימו בדמם את האגם, צללו בתהומות ים טריכאי כל זכרונותיה העבריים.

     

    עתיקותיה של זו מתגוללות מזה כ-1,300 שנה ונשחתות בעליבות גדולה, מעט מדרום למושבה מגדל. הסירות במעגנה העתיק נקברו בבוץ החוף של הכנרת ועל אדמותיה שהיו למשיסה התנחלו פלחים מצרים מזי רעב, שהגיעו לכאן עם כיבוש הארץ בידי מוחמד עלי לפני בערך 170 שנה. בדואים רעי מראה, משבט אלחראמיה, שילחו את בעירם בקוצי העמק הלוהט והיו מתקוטטים עם קומץ הפלחים של אבו-שושה הסמוכה בכל פעם שכבש בדואי סחוף בשר היה נושך עגבניה מערוגות הירק המושקות של אבו-שושה.

     

    היו, במעט יותר ממאה השנים האחרונות, ניסיונות שונים לגאול את האדמות כאן. שמעון ברמן חלם להפוך את אבו-שושה ל"אבו שמעון" ולהקים עיר תעשייה יהודית דתית, ואילו גרמנים קתולים קנו כאן שטחים כדי לחשוף את עברה האמיתי של מרים המגדלית. רצה הגורל, וזה מת בעוני ואלו חלו במלריה.  

     

    אחוזת מוסקבה

     

    סופו של דבר שאנשי קבוצת כנרת, אוטו ורבורג ויהודים בעלי ממון מרוסיה, חברו לעסקת קנייה ובשנת 1909 נקנו 6,000 דונם מאדמת המקום. פועלים הקימו כאן את "אחוזת מוסקבה" שניהל הפקיד מוישה גליקין, עבדו את אדמותיה ובנו את הבתים של בעלי הקרקעות, אשר רק בבואם לגור ליד החווה נולדה המושבה מגדל.

     

    כמה וכמה שמות של רחובות ושל יישובים - בהיותם עוד מניפסט בשר ודם, כיוסף טריידל, אוטו ורבורג, מנחם שינקין, צבי ש"ץ, יוסף טרומפלדור, א.ד

    גורדון וי.ח ברנר - עשו ימים ומילאו תפקידים ציוניים שונים בחווה הזו. היא גם היתה עדיפה אצל אבות השמאל האידיאולוגי על פני חוות כנרת האגדית, על שום שגליקין, בניהולו את החווה, העמיד את טובת הפועלים ורווחתם לפני שלו. בעוד שהבית ה"ראוי" הראשון שנבנה בחוות כנרת נועד לפקיד המנהל, הרי שכאן במגדל, לפי עדותו של שינקין, נבנו בראשונה דירות מרווחות לפועלים והפקיד התגורר בחדר קטן.

     

    טרומפלדור, האגדה הציונית הלוחמת, ניהל כאן שיחות ערות עם חברי המקום. לחברים היה מרצה בלילות, ואת החברות היה מעליב באומרו שהן לא מסתפקות במועט די הצורך. על חריצותו הספרטנית אמרו שבידו האחת הוא עובד טוב יותר משלושה פועלים בעלי שתי ידיים.  

     

    גורדון ביטא את התרגשותו מהנוף כאן בספרו על האדם והטבע ופה זכה לכינוי "שייח' אליהוד". ברנר היה כאן מורה וכאן גם ערך ותרגם את כתביו של טרומפלדור אחרי מותו בתל חי. 

     

    משום מה לא זכתה מגדל להתבצר בתודעת מנחילי הציונות ככנרת שכנתה, אבל את אשר היה בה איש לא יוכל לקחת ממנה. לא רק גלגוליהם האנושיים של אבות הציונות עיצבו כאן חלק מחייהם, אלא גם רעיונות גדולים אחרים נוסחו ומומשו במגדל בין הוידויים הפומביים הנרגשים, ריקודי הלילה שהקטינו את יעילות המפעל הציוני בשעות העבודה למחרת, והוויכוחים האידיאולוגיים האינסופיים.  

     

    מכל זה נותרו הזכרונות, בתי הראשונים, וגם קטע מכביש טבריה ראש פינה שסללו אנשי גדוד העבודה האגדי, קטע שהיום הוא חלק מ"שביל ישראל", מקביל לכביש 90, בין הכניסה למושבה ועין-נון.  

     

    עין נון: צניעות נחבאת

     

    גם עין-נון הוא חור קטן בדיווחה של ההיסטוריה. לבד מן העובדה ששפיעתו מגיעה לכמה מאות מ"ק מדי שעה, איני יודע אם הוא קשור למפעלות המים הגדולים של בקעת גינוסר הקדומה. האם אנשי טריכאי תיעלו אותו אל עירם? האם מרים המגדלית טיהרה עצמה במימיו הזכים? מה היה שמו בכלל בימים רחוקים?  

     

    עם בוא אנשי החווה והמושבה הראשונים היה שמו עין אלמדוורה, כלומר המעיין שבריכתו עגולה. כך היה רשום עוד בשנת 1955, כשאנשי אבו-שושה והבדואים מן החראמיה כבר לא היו כאן. איני יודע מתי גיירו את שמו ומתי הפך לעין-נון, כלומר מעיין הדג - בהתייחס כמובן לשמה הארמי של מגדל, "מגדל נוניא" - אך לשמחתי טרם התנפלו עליו בעלי המאה והיוזמה. נאה הוא בצניעותו הנחבאת מתחת למושבה ועל אף שיש ימים והוא אפוף בעשן העולה מנבלותיהן החרוכות של בהמות מבותרות על מתקני המנגל, ולעתים אף דורס אותו המקנה של רועי נחל צלמון, המעיין נפלא במימיו הצלולים והזורמים. בריכתו אינה עמוקה כדי לנתר אליה מצמרת העץ הקרוב, אבל היא בהחלט מתאימה למי שאינם יודעים לצלוח את הים בשחייה.

     

    בוסתניה של מגדל מחביאים את המעיין מעין רואים וכמה דקלים גבוהים ודקי גזע מיתמרים לידו, ממש כמו בציורי הקיטש של ראשוני הציונות, שראו בכל דקל, בין אם היה שפל צמרת וסתור שיער כתינוק שובב או לא, את התגשמות חזון היופי האקזוטי של המזרח הקדוש.  

     

    איפה זה: במפת הטיולים וסימון השבילים הגליל התחתון (מס' 3), בין כביש מס' 90 ובתיה המזרחיים של מגדל, מעט מצפון לכניסה המזרחית אל המושבה. במקום יש מקום חנייה לשתיים וחצי מכוניות בלבד. ראו הוזהרתם! 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "מגדל, האחות הנבגדת "
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים