אפילו לא חצי אחוז של נחמה

איזה כיף שהגיע כבר ה-1 בספטמבר, נכון? גם אני חיכיתי שבועות ארוכים לתאריך הכל כך משמעותי הזה, בהתרגשות גדולה ובכליון עיניים. ולא - אני לא מתכוון לפתיחת שנת הלימודים. אני מתכוון לכך שהחל מה-1 בספטמבר, אם לא שמתם לב, המע"מ ירד ב-0.5% ל-16.5%. מרגש, נכון? הכל יהיה זול יותר, האוברדראפט שלנו יצטמצם וכולם יהיו מאושרים.

ועכשיו ברצינות: מסתבר שהמאושרים היחידים מהמהלך הזה יהיו הסוחרים שישלמו לרשות המסים 0.5% פחות מע"מ. 

ואנחנו, הצרכנים? את הפחתת המע"מ נרגיש בעיקר ברכישת מוצרים יקרים כמו דירות ומכוניות. לעומת זאת, ברבים ממוצרי המזון ומוצרים זולים אחרים לא יהיה כל שינוי במחיר.

למה, אתם שואלים? מהסיבה הפשוטה שהשינוי הנדרש קטן מ-5 אגורות, ובגלל עיגול המחירים לא תורגש הפחתת המע"מ במחיר לצרכן. מעבר לכך, עלות השינוי במחיר לרבים מהסוחרים יכולה ברבים מהמוצרים הקטנים להיות גבוהה מההפחתה עצמה. ולכן סוחרים רבים באמת לא יבצעו את ההפחתה.

אז הכיס שלנו לא ירגיש את הפחתת המע"מ. מה שהוא כן מתחיל להרגיש ב-1 בספטמבר זה את ההתייקרות במחירי הדלק, את עליית מחירי ה-sms וזמן האוויר למי שיש סלקום, את עליית מחיר ה-sms ללקוחות פרטנר, וכן - גם את העלייה הקלה במחירי המיונז והמרגרינה.

אבל ברשותכם נחזור למע"מ. 1.2 מיליארד שקל עלה למדינה המהלך של הפחתתו, ומדובר לכל הדעות בהרכה כסף. אבל מכיוון שמדובר במהלך שלא ממש משפיע על הציבור, צריך לשאול את מקבלי ההחלטות מדוע לא הורידו אותו ב-1% שלם. במקרה כזה הסוחרים היו חייבים להוריד את המחירים לצרכן, ואנחנו באמת היינו מרגישים הקלה בכיס.

אבל בממשלתנו החליטו משום מה להוריד את המע"מ פעמיים ב-0.5%, כשההפחתה הבאה צפויה להיות ב-2007. ועל זה ניתן לאמר, בשם הצרכנים: אין למה לחכות וזה אפילו לא מהווה חצי נחמה.