40 בכיתה, בגלל המיליארדים?

מה יעלה בגורל ההמלצה להקטנת מספר התלמידים בכיתה? ועדת השרים למניעת אלימות אישרה לאחרונה המלצה ברוח זו. בכל כיתה, קבעה, יישבו 35 תלמידים בלבד. אבל ועדת השרים אינה הראשונה להציב את הדרישה הזו. לפניה המליצו על הקטנת הכיתות דו"ח הביניים של ועדת דוברת, תוכנית וילנאי למניעת אלימות ותוכניות שונות של ארגוני המורים. כולן המליצו - אך ההמלצות נדחקו אחר כבוד למגירה.

האם גם הפעם תישאר ההמלצה "על הנייר" בלבד? מנכ"לית משרד החינוך לא אופטימית. "בגלל העלות הגבוהה נראה שלא נקבל גיבוי לצמצום מספר התלמידים", היא אומרת ל-ynet. משרד החינוך דורש מהממשלה תוספת תקציבית של 2.7 מיליארד דולרים ליישום ההמלצה - הרחבת תקנים למורים, בניית כיתות נוספות, שיפוץ חדרי המורים ותוספות שכר למורים.

תירוש מספרת כי המשרד יתקשה ליישם את ההמלצה של ועדת השרים כבר בשנת הלימודים הקרובה. "מדובר במהלך שייקח מספר שנים ויש ליישם אותו קודם כל בחטיבות הביניים, שם מצויות הכיתות העמוסות ביותר. אין ספק שזה מהלך ראוי, וזה בגדר 'אני מאמין'. חשוב שהוא אושר בהמלצות".

מה פתאום מיליארדים? רק 120 מיליון

בכיתות י"א- י"ב מתירות התקנות כיום כיתות של עד 38 תלמידים. ביתר שכבות הלימוד יכולים בתי הספר להושיב כ-40 תלמידים בכיתה. כל תוכניות הרפורמה השונות בעבר, בין אם מטרתן היתה למנוע אלימות ובין אם נועדו לשפר את הישגי התלמידים, המליצו המלצה אחידה: הקטנת מספר התלמידים. כך תוכנית וילנאי לצמצום האלימות, כך דו"ח הביניים של ועדת דוברת וכך גם בתוכניות לשינוי ארגוני במערכת החינוך שהפיקו ארגוני המורים ("עוז לתמורה" ו"הצעד הקובע").

"ועדת דוברת, שהמליצה המלצת ביניים לצמצום מספר התלמידים בכיתה, בחרה למחוק את ההמלצה מהדו"ח הסופי לאחר שהתבררה כלא-ריאלית מבחינה תקציבית", הסבירה לאחרונה שרת החינוך, לימור לבנת, בריאיון שהעניקה ל-ynet לקראת שנת הלימודים. וזה בעצם הסיפור כולו - הסיפור התקציבי.

יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, רן ארז, טוען בתוקף כי משרד החינוך פשוט טועה. היקף התקציב ליישום ההמלצה, הוא טוען, נמוך הרבה יותר מהסכום האימתני שהציג משרד החינוך. לפני כשנתיים ערך הכלכלן עזרא גנור, בכיר לשעבר באגף התקציבים באוצר, מחקר בנושא עבור ארגון המורים. מסקנותיו של המחקר, שהוגש גם למשרד החינוך, היו כי ניתן להפחית ל-35 את מספר התלמידים בבתי-הספר היסודיים והעל-יסודיים בעלות של 120 מיליון שקלים בלבד, מתוכם כ-70 מיליון לבתי הספר העל-יסודיים.

"רונית תירוש מכירה את המחקר", קובע ארז. "הסכום שנקב בו משרד החינוך ליישום ההמלצה בוועדת השרים הוא לא ריאלי במכוון. הוא נועד גם כדי להפחיד את הממשלה וגם כדי ליצור בציבור את הרושם כי בלתי אפשרי לבצע את ההמלצה - דבר שאינו נכון".

"למה מוותרים מראש?"

מחקרים בינלאומיים שעסקו בנושא גילו מטבע הדברים השפעה מיטיבה לצעד של צמצום מספר התלמידים בכיתה - הן על ההישגים הלימודיים, הן על האווירה והן על צמצום האלימות, במיוחד בגיל צעיר, בקרב מיעוטים ובקרב תלמידים חלשים. בכיתות הגבוהות ובאוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי בינוני ומעלה, הפער בין הישגי התלמידים בכיתות קטנות וגדולות מצטמצם. תירוש, אגב, טוענת כי "מחקרים נגדיים הוכיחו דווקא שלמספר התלמידים בכיתה אין השפעה ישירה על היקף האלימות".

הד"ר יצחק קדמן, מזכ"ל מהמועצה לשלום הילד תוקף גם הוא את משרד החינוך על אי יישום ההמלצה. "אני מברך על כך שמשרד החינוך מכיר בזה שצמצום גודל הכיתות הוא מרכיב חשוב, אך אני מצפה שלא ישדר תבוסתנות. עוד לפני שמציעים אין ציפיות שההמלצה תתגשם. מי שמראש מוותר, ודאי שלא יגיע לשום מקום". קדמן גורס שמספר של 35 תלמידים אינו אפקטיבי. "ההמלצה הזו היא בכיוון הנכון, אך לא מספיקה", הוא אומר.

אריה לוקר, יו"ר התאגדות המנהלים בבתי הספר העל-יסודיים ומנהל תיכון חדרה, טוען כי ההמלצה אינה אפקטיבית למניעת אלימות. "זו לא מהפיכה גדולה להוריד את מספר התלמידים מ-40 ל-35", הוא קובע. "זה לא מה שיתן את התשובה. ודאי עדיף, אבל לא יביא לתשובה דרסטית בנושא אלימות".

בבית ספרו של לוקר תוגבר מספר המאבטחים המסיירים במקום ולטענתו שיעור האלימות צנח בכ-90%. "צריך יד יותר חזקה ויותר מכוונת. שיטור יותר חזק ומשמעותי והכנסת אנשים לבית הספר שתפקידם למנוע אלימות. יש לזה בהחלט השפעה".