ייבדק: האם מטופלים נדבקו בשחפת בבילינסון?

שחפת בבית החולים: בעקבות גילוי של מקרה שחפת אצל אחת מעובדות מחלקה פנימית א' בבית החולים בילינסון, החליט משרד הבריאות לבדוק את כל מי שייתכן ובא במגע עם העובדת. מדובר בלפחות 300 בני אדם. האשה, שעובדת במערך הסיעוד, הספיקה לעבוד כמה חודשים בבית החולים עד שהתגלתה אצלה המחלה.

העובדת עברה בדיקה רפואית שגרתית ב-17 ביולי ואז התגלה כי היא חולה במחלה. בעקבות זאת הופסקה עבודתה והיא שהתה מאז בביתה.

לאחר שבית החולים דיווח למשרד הבריאות פתח המשרד בבדיקה מקיפה ויסודית של הנושא והוחלט לזמן לבדיקה את כל מי שהיו מאושפזים במחלקה פנימית א' בבית החולים בילינסון, לפחות חמישה ימים בין ה-1 באפריל השנה ל-17 ביולי. צוות מומחים שבחן את הנושא קבע כי חמישה ימי שהיה במחלקה הם פרק הזמן המינימלי הנדרש להידבקות.

בני משפחתה של העובדת וכן הצוות הרפואי והסיעודי, שעבדו עמה במחלקה, נבדקו ולא נמצא כי חלו במחלה.

במשרד הבריאות ביקשו להדגיש כי מדובר במחלה שניתן לזהות אותה ולטפל בה, ואין צורך לשנות את שגרת החיים בקרב האנשים החוששים שבאו במגע עם אותה עובדת. כמו כן, המשרד הוא זה שיזמן באופן אישי את המטופלים ששהו יותר מחמישה ימים במחלקה.  

"לא היתה סיבה לספר לחולים קודם"

"זו לא תקלה", אומר ד"ר מאיר להב, מנהל מחלקה פנימית א' בבילינסון. מדובר באדם חולה וברגע שזה מתגלה ננקטים צעדים נכונים ומסודרים. אני מקווה שבעוד שבועיים ניתן יהיה לומר בביטחון שלא קרה שום דבר. ההתנהלות הייתה תקינה".

ד"ר להב סיפר שהעובדת החולה היא עובדת זמנית, שממילא הייתה אמורה לסיים את עבודתה בקרוב ולכן לא תחזור יותר לעבודה בבית החולים. לדבריו, עם קבלתה לעבודה בבית החולים נבדק האם היא נושאת מחלות מדבקות ונמצא כי היא בריאה.

בתקופה שקדמה לאבחון חשה העובדת ברע. "היא סבלה משיעול קל והלכה לרופא שאיבחן את מחלתה", סיפר ד"ר להב. "ברגע ששמענו שהיא אובחנה כחולת שחפת מסרנו דיווח ללשכת הבריאות האזורית ובמקביל דיווחנו ליחידה לבקרת זיהומים של בית החולים. בבית החולים בדקנו את כל אנשי הצוות שהיו איתה במגע בזמן העבודה. חשוב לציין שבכל אותה תקופה לא היה במחלקה אף אדם נוסף שחלה בשחפת", אומר ד"ר להב.

בבדיקות שנערכו התברר שכל אנשי הצוות במחלקה היו מחוסנים נגד שחפת ולכן אין חשש שנדבקו, אך הם יישארו במעקב של כשנתיים של לשכת הבריאות המחוזית.

לשאלה מדוע עברו כמעט חודשיים מאז הגילוי של מחלת העובדת ועד שהחולים מקבלים דיווח ומוזמנים לבדיקה, השיב ד"ר להב שאין מה למהר בנושא הגילוי: "הקצבים הביולוגיים של ההידבקות בשחפת ושל התגובה מאד איטיים, כך שסימנים של הידבקות לא יופיעו תוך שבוע-שבועיים".

החולים, מתברר, יודעים רק עם פרסום הידיעה בתקשורת על הסיכון הרפואי שאיים עליהם בזמן האשפוז ורק ביום א' יחלו הבדיקות הראשונות במאושפזים. ד"ר להב לא רואה סיבה לספר על כך קודם לכן לחולים. "אין היגיון לספר לחולה שלפני כמה שבועות עבדה פה אחות כזו וכזו".

"כל מי שירצה יוכל להיבדק"

רופאת מחוז מרכז במשרד הבריאות, ד"ר עפרה חבקין, ציינה שלבדיקות במרפאות לשחפת (מלש"חים) של משרד הבריאות יזומנו כ-300 איש שהיו מאושפזים בבית החולים יותר מחמישה ימים.

"אנחנו בטוחים שאין סיכון שהם נדבקו, אבל זה מהלך של יתר ביטחון. הסיכוי שמישהו מהחולים נפגע הוא אפסי", אמרה.

גם ד"ר חבקין טענה שהעיכוב במסירת הזימון למאושפזים אינו מסוכן. "אין שום דחיפות לערוך את הבדיקות. גם אם אדם חלילה נדבק ישנה תקופת דגירה בת שלושה חודשים למחלה. לפני כן פשוט אי אפשר עדיין לגלות הידבקות בבדיקה".

לדברי ד"ר חבקין, משרד הבריאות "יגלה גמישות" ויאפשר לכל מי שיבקש להיבדק, גם אם אותו אדם לא עונה לקריטריונים. למשל, בני משפחה של מטופלים ששהו לידם או אנשים שהיו מאושפזים פחות מחמישה ימים.

הבדיקה: מוחדר נגיף מומת

מנתוני משרד הבריאות עולה כי מדי שנה מתגלים בישראל בין 400 ל-500 חולי שחפת. ד"ר סילביו פיטליק, מומחה למחלות זיהומיות מבית החולים בילינסון אומר שמחלת השחפת בארץ נדירה יחסית והתפרצות יחסית שלה נראתה בשנות ה-90 עקב גלי העלייה.

הטיפול בשחפת הוא טיפול אנטיביוטי ממושך, שאורך לפחות שישה חודשים, בסופו ניתן לומר שהאדם הבריא ושהמחלה לא נמצאת יותר בגופו.

המטופלים שנחשפו לאותה עובדת בבית החולים יעברו בדיקה שנקראת בדיקת מנטו. במהלך הבדיקה מוחדר נגיף מומת של המחלה. תוצאות הבדיקה מעידות האם אותו אדם נחשף לנגיף. אותה היחשפות מתבטאת ברוב המכריע של המקרים בשחפת רדומה (לטנטית), כאשר אותו אדם ממשיך בשגרת חייו ומרגיש טוב או במקרה של שחפת פעילה, המתבטאת בשיעולים, חום, הזעה בלילות, איבוד משקל וחולשה.

בשני המקרים (הן של השחפת הפעילה והן של השחפת הרדומה) ניתן לחולה טיפול אנטיביוטי והוא נמצא במעקב רפואי. "מדובר בטיפול שמשלב בשלב הראשון ארבעה סוגי אנטיביוטיקה, דבר שמעלה את סיכויי ההצלחה במקרה שהחיידק יהיה עמיד לאחת התרופות", מסביר ד"ר פיטליק.

הטיפול האנטיביוטי בשחפת רדומה נמשך תשעה חודשים ובשחפת פעילה הוא נמשך שישה חודשים.

לדבריו, "אצל פחות מ-10% מהאנשים שנחשפו לשחפת והיו בעלי שחפת פעילה המחלה עלולה להתפרץ. יש אלפי אנשים בישראל שנושאים את השחפת בצורתה הרדומה וזה לא אומר שהם יחלו". הוא הוסיף כי במקרים שבהם השחפת לא מטופלת היא עלולה אף לגרום למוות. 

"מההיכרות שלי עם המקרה הנוכחי הסיכוי שיאותר מקרה של הידבקות בשחפת הוא קטן", מרגיע ד"ר פיטליק.

בית החולים פתח מרכז מידע לציבור לפרטים נוספים וכל מידע נדרש. המוקד מאויש על ידי צוות מקצועי. מספר הטלפון של המוקד: 134 55 12