מנהלת "רוטברג": אינטנסיביות האירועים מפחידה

"ברור שהאינטנסיביות של האירועים מפחידה. אנחנו מדברם על זה, איך זה קורה? למה זה קורה? יש המון שאלות כאלה, שאלות גדולות. כשמדברים על זה יותר קל לעכל אותן", כך אמרה ל-ynet מנהלת תיכון "רוטברג", גילי מליק, שהגיעה אתמול (שבת) לבית הספר כדי להעניק סיוע לתלמידים שמתקשים להתמודד עם הטרגדיות.

סדרת האירועים הקשה בבית הספר ברמת השרון החלה לפני כשבועיים, אז התאבד תלמיד בוגר התיכון. ביום רביעי אירעה טרגדיה נוספת כאשר תלמיד כיתה יב' התאבד בבית הספר. יומיים לאחר מכן נתבשרו תלמידי בית הספר כי מורתם הותיקה, חנה סקיגין, נהרגה בתאונת דרכים בשפלה.   

צילום וידאו: ירון ברנר

"ברור שאין לאף אחד תשובות נוכח סדרת האירועים הקשים", אמרה מליק שעובדת בבית הספר 28 שנים ובשלוש השנים האחרונות מנהלת אותו. "אני משתדלת להיות חזקה על מנת להקרין זאת לתלמידים, להמשיך לתפקד ולשמור על שיגרת בית הספר ככל האפשר בצל הארועים האחרונים".

אתמול הגיעו לבית הספר צוותים מקצועיים כדי לקבל תלמידים, הורים ומורים שירצו לדבר על ההתמודדות הקשה, אך בית הספר נותר ריק ושקט רוב הזמן. מדי פעם הגיעו תלמידים בודדים שנכנסו לחדר המורים כדי לשוחח.

"זה מעשה מאוד חריג לפתוח את בית הספר בשבת, אבל בעצם הרעיון הוא ששישי-שבת זה זמן שבו אין מבוגרים של בית הספר סביב ילדים. לא ליצור את הואקם הזה, אלא ללוות את הילדים מאוד מקרוב. וזה התגייסות לא רק של בית הספר, אלא של השירות הפסיכולוגי, של העירייה, של כולם", אמרה מליק.

"ברור שאנחנו אומרים שיש פה צירוף מקרים מאוד טראגי, אבל אנחנו נעבור את זה ביחד. אחד הדברים שמאוד חזקים זה - אנחנו ביחד וביחד נתגבר על זה", הוסיפה מליק שסיפרה כי גם לה קשה להתמודד עם הדברים, אך מחר היא מבטיחה להחזיר את כל בית הספר לשיגרת הלימודים שנפתחו רק לפני כשבוע וכבר עברו שני זעזועים קשים.

בין אלו שכן הגיעו לבית הספר היו שניים מבוגריו, חייל וחברתו. "הרגשנו צורך לבוא לכאן בשעה הקשה שעוברת על בית הספר. באנו לחזק את בית הספר וגם להתחזק בעצמנו", סיפרו ל-ynet. אליעד אטיאס, שסיים את לימודיו בבית הספר בשנה האחרונה, אמר: "באנו לראות מה קורה ועובר על בית הספר. נראה לי שבית הספר השתגע - תוך שבועיים איבדתי שני חברים שהתאבדו וגם את המורה. נראה לי שהכל צירוף מקרים ולא קללה שרובצת על בית הספר".

"למה יותר מדי בקלות לקחת את החיים????"

בלובי הכניסה לבית ספר הוצבה עמדת הנצחה לתלמיד שהתאבד ביום רביעי. על שולחן שחור הונחו פרחים, נרות ומחברת בה יכולים התלמידים להביע את תחושותיהם ולהיפרד מחברם. השאלה "למה???" חוזרת על עצמה במחברת מספר רב של פעמים.

אחת התלמידות כתבה: "הסיבות שנותנים לנו לא מספקות או מצדיקות אפילו את המחשבה על המעשה.... למה? לא חבל? אהבת לצחוק, יותר מזה להצחיק. תמיד בקלות לקחת את החיים. למה יותר מדי בקלות לקחת את החיים???? היו לך כל כך הרבה אוהבים, חברים ומכרים. כל כך הרבה כלים, אבל לא את הכוח להשתמש בהם. תמשיך לצחוק למעלה".