אחד משלנו - ג'ואיש ג'ורדן, האמיתי

הפוליטיקלי-קורקט הוא אויבו הגדול ביותר של המראיין, מעין מסך בלתי נראה שחוצץ בינו לבין מושא הכתבה ומה שבאמת מסתתר מאחוריו. בשלב מסוים בשיחה עם ג'ורדן פרמאר, פוליטיקלי-קורקט היה כל מה שרציתי. קמצוץ של חנופה, לא יותר. מה לא ניסיתי לעשות כדי לגרות את הנפש היהודיה שבו, לעורר בדל של זיקה ציונית, להפוך אותו לאחד משלנו, הישראלים. ביידיש קוראים לזה "לך דבר עם הלאמפות".

פרמאר בן ה-19, רכזה המצטיין של אוניברסיטת UCLA, שומר את מיומנויותיו התקשורתיות לעתיד - כשיתראיין לפרשני הכדורסל של ה-NBA. הוא כל כך קרוב לשם, עד שישראל באמת רחוקה ממנו מאוד. בכנותו הרבה הוא לא חושש לומר כי אינו רואה עצמו קושר את גורלו בקליפת הבננה של המזרח התיכון - כאזרח או ככדורסלן. בניגוד לתמיר גודמן, דייויד בלות'נטל או רוברט רות'ברט, העתיד שלו בליגה הטובה בעולם כמעט ומובטח. הוא לא צריך לחפש לעצמו בטחונות בארץ הקודש, הנובעות ממוצאו האתני. הוא אמנם יהודי כשר למהדרין, אבל בכל הנוגע לכדורסל - הוא פשוט שחקן טוב. כשרון יוצא דופן עם עתיד מזהיר.

"אני יהודי ולמרות שאיני יכול להגדיר את עצמי כיהודי מאמין, אני בוודאי חלק מהעם הזה וזה גם חלק ממני. אין טעם להתכחש לזה. למרות זאת, לא אני זה שאייחצ"ן את עצמי בכך שאני כדורסלן יהודי. אני רוצה להיות שחקן הנערץ על כולם, ולא על מגזר זה או אחר. הרי אני גם חצי שחור", אומר פרמאר.

ג'ורדן רוברט פרמאר נולד ב-30 בנובמבר 1986 בלוס אנג'לס לדיימון פרמאר, שחקן בייסבול בליגת המשנה האמריקנית ולאישתו היהודיה, מינדי. אחרי אכזבות חוזרות ונשנות של פרמאר האב בניסיונו להתקבל כמקצוען לקבוצה בכירה, התגרשו בני הזוג פרמאר. ג'ורדן בן השנתיים נשאר בחזקת אמו, שהקימה בית יהודי מחודש בלוס אנג'לס עם יהודה קולאני, אזרח ישראלי שהשתקע בארצות הברית ואימץ את ג'ורדן כבנו החורג. 16 שנים לאחר מכן, הפך ג'ורדן פרמאר לשם דבר בכדורסל התיכונים בקליפורניה והיום מכירים אותו כולם ככוכב UCLA.

"כאדם, לקחתי דוגמא משלושת האנשים המשפיעים ביותר בחיי", מספר פרמאר, "מאבי למדתי מה זה אומר להיות ספורטאי וכמה צריך להשקיע כדי להצליח. מאמי למדתי כמה חשוב להיות אדם טוב ולדאוג להשכלה ולביטחון אישי. מיהודה למדתי התמדה ומחויבות מהי. מעולם לא פגשתי אדם שעובד קשה כל כך. הוא עשה הכל בשבילי, עבד שישה ימים בשבוע, דאג לפרנסת המשפחה וגם סייע לי בכל דבר. אני מלא הערכה להשקעה ולמסירות שלו". אגב, לג'ורדן יש גם אחות בת 13, שון. "היא חזרה לאחרונה מטיול בישראל. התגעגעתי אליה מאוד. אני מאוד אוהב לבלות איתה", הוא אומר.

UCLA היא שם דבר בכדורסל המכללות האמריקני - קארים עבדול-ג'אבאר, רג'י מילר, בארון דייויס, תיוס אדני, ביל וולטון ועוד רבים אחרים נמנים על רשימת יוצאי הקמפוס, שחגג שבע אליפויות רצופות בשנות השבעים בהדרכת המאמן האגדי ג'ון וודן. עם זאת, בשנים האחרונות לא הצליחו ה'ברוינס' לשחזר הצלחתם. עם מינויו של המאמן בן האולנד החלה תנופה מחודשת באוניברסיטה עם חבורה של שחקני שנה-ראשונה מוצלחים ובראשם פרמאר, כוכב תיכון טאפט עד לפני שנה ו'פרשמן' השנה בליגת ה'פאק-10' מהמכללות בעונה האחרונה עם ממוצעים של 13.6 נקודות, 5.3 אסיסטים ו-4 ריבאונדים למשחק. את העונה הנוכחית פתח עם 18 נקודות ו-8 אסיסטים בניצחון 0:83 על ניו מכסיקו סטייט. עוד צעד קטן בדרך לגדולה.

"הלכתי ל-UCLA כדי להיות קרוב למשפחה, ובגלל שמדובר באוניברסיטה מצוינת מבחינה אקדמית ומבחינה ספורטיבית. הרבה שחקנים שלה הגיעו ל-NBA. חוץ מזה היא יוקרתית וידועה. הנה, עובדה - אפילו בישראל שמעו עלי", אומר פרמאר. "יש לנו קבוצה צעירה אבל מלאה בכשרון. זה כמו משפחה ואחרי שחזרנו לטורניר ה-NCAA השמיים הם הגבול בשבילנו השנה".

- איך היית מתאר את עצמך כשחקן?

"אני רכז וככזה אני מבין את המשחק ורואה את הדברים על המגרש לפני שהם קורים. אני יודע למסור את הכדורים בעיתוי הנכון, אבל מצד שני יודע לייצר נקודות בעצמי, לקחת את הכדור לסל או לקלוע מרחוק. למרות זאת, אני צריך עדיין להתחזק ועל זה אני עובד עכשיו. בליגת המכללות אתה משחק מול שחקנים טובים מכל ארצות הברית ומהעולם. כולם חזקים כמוך. זה לא כמו בתיכון כשמשחקים מול החבר'ה מהשכונה. במכללות משחקים מול השחקנים הכי טובים בכל השכונות האחרות".

- איזה כדורסלן מהווה דמות לחיקוי עבורך?

"הגיבור שלי הוא כמובן מייקל ג'ורדן והוא כל כך נפלא בעיני לא רק בגלל שהוא היה שחקן ענק, אלא הדרך שבה עבד על עצמו עד סוף הקריירה. היום אני אוהב את שאקיל. הוא ילד מגודל, כל הזמן משתעשע. בכל הנוגע לדרך המשחק שלי, אני מושפע מהמון רכזים, אבל הסגנון שלי מזכיר את סטיב נאש יותר מכולם. אני צופה בקלטות מהמשחקים שלו ומנסה ללמוד את דרך החשיבה שלו וליישם אותה גם במשחק שלי".

למרות שפרמאר עדיין לא מרגיש מוכן להיות מקצוען, כפי שעושים רבים מבני דורו, הוא סבור שאינו נופל בהרבה משחקני NBA נגדם הוא משחק במסגרות קיציות שונות בלוס אנג'לס. "הקיץ יצא לי לשחק מול צ'ונסי בילאפס, אריק סנואו, טיירון לו, ארל ווטסון וקרלוס בוזר. אני חושב שאני מתמודד איתם באופן מכובד, למעט היתרון הפיזי שיש להם עלי".

- אם כך, למה אינך יוצא לדראפט?

"אני נהנה כרגע ב-UCLA ומתמקד בהתפתחות שלי ככדורסלן, אבל גם בלימודי האקדמיים. מאז גיל ארבע היה לי חלום להגיע ל-NBA ויצא לי גם לשחק ב'סטייפלס סנטר' (האולם של הלייקרס והקליפרס), אבל אני לא מרגיש שאני מוכן ומתעלם בינתיים מהדיבורים בתקשורת. אדע מה יהיה הרגע הנכון ובינתיים אני נהנה וגם משקיע בלימודים. אני תלמיד טוב וכנראה אשלים תואר לפני סיום לימודי (לומד פסיכולוגיה). בכל מקרה, אני בטוח שאעשה זאת, גם אם אצא לדראפט לפני סיום הלימודים. אני פיקח מספיק ויודע שלא אשחק כל החיים ולכן חשוב גם שתהייה לך קריירה לאחר הכדורסל".

בכל הנוגע לאמונתו היהודית, פרמאר מעדיף לשמור על פרופיל נמוך ומקווה שהפרופיל הספורטיבי שלו יאפיל עליו. "אני יהודי וגדלתי בבית יהודי", אומר פרמאר, "אבל עכשיו יצאתי מהבית ואיני יכול לומר שאני מנהל אורח חיים יהודי. אני מנסה לקחת את הדברים הטובים מכל הדתות. למרות שאני מזדהה עם העם היהודי ומרגיש חלק ממנו".

- ככל הנראה תהייה השחקן היהודי הראשון ב-NBA מאז דני שייס.

"הייתי רוצה להיות דמות חשובה בכל העולם ולאו דווקא בקהילה היהודית. אני כבר שומע ילדים במגרשי הכדורסל בלוס אנג'לס מדברים עליי ומחקים אותי וזה גורם לי להרגיש נפלא, בלי קשר למוצא שלהם".

פרמאר, כאמור, מעדיף לנתק את הזיקה בין מוצאו האתני לקריירת הכדורסל המתפתחת שלו, ונראה כי זיקה זו אינה קיימת כלל בכל הנוגע לישראל. "הייתי פעמיים בישראל", הוא מספר, "בפעם הראשונה הייתי קטן מדי בשביל לזכור. בפעם השנייה נשארתי שלושה שבועות. טיילתי בכל הארץ, אהבתי את חופי הים באילת ובתל אביב ואת המקומות ההיסטוריים. זו היתה חופשה ארוכה ונחמדה בשבילי, אבל קשה להגיד שפיתחתי קשר מיוחד למדינה".

בישראל היתה לפרמאר הזדמנות לפגוש את קרוביו של אביו החורג בישראל ובינהם, כך הופתעתי לשמוע, גם בת דודתו של יהודה קולאני, כוכבת הכדורסל המקומית לימור מזרחי. "היא לקחה אותי לכמה משחקי כדורסל. הקהל שם משוגע, יש לכם צפצפות וכולם צועקים. זה לא כמו ב-NBA, זה דומה יותר לאווירה במשחקי מכללות. למרות זאת, לי זכור דווקא משחק הכדורגל בתל אביב", הוא נזכר.

"עוד שהיה ילד היה פנאט בכל הנוגע לכדורסל ובגלל זה הוא התחבר אלי" נזכרת היום לימור מזרחי, המככבת בימים אלה בגוספיץ' הקרואטית. "אולי בגלל זה בילינו ביחד הרבה שעות. הוא היה בא לאימונים והייתי משחקת איתו קצת. כבר אז היה אפשר לראות שיש גישה לכדור ותשוקה לכדורסל. בגלל זה הוא התחבר אלי והגיע איתי לכל מקום. גם טלי נוי ששיחקה איתי מאוד אהבה אותו. היה לו שיער קצר ועיניים ירוקות גדולות, שאי אפשר להתעלם מהן".

מזרחי, עוקבת אחרי ג'ורדן מישראל ובטוחה כי הוא יצליח במסע שלו ל-NBA. "הוא עובד קשה, רציני ומתמיד. חשוב לא פחות שהוא נשאר עם הרגליים על קרקע, למרות שהוא הצליח כבר בגיל צעיר" מספרת השחקנית. "יהודה מפרגן ותומך בו, למרות שמצבם לא הכי מזהיר. הוא ואשתו מדרבנים ותומכים בילד כי זה מה שהוא רוצה בלי שום יומרות. אני עוקבת ומתעדכנת מפה ולפני שנה ראיתי מספר משחקים שלו ב-ESPN. אהבתי את מה שראיתי, למרות שהוא קצת צריך להיות יותר חוצפן. עם יכולות כמו שלו הוא בדרך הנכונה. הוא אינטלגנטי, מוכשר והוא גם יודע לשמור בהגנה. הלוואי שהוא יגיע ל-NBA. אני מאמינה בו ומחזיקה אצבעות".

למרות שפרמאר לא מפגין יותר מדי זיקה לישראל, מזרחי בטוחה כי גם בו יש קשר לארץ, אולם בגלל שהוא מקדיש עצמו לכדורסל, אין לו פנאי לעשות כן. באופן טבעי, היא אף מעלה אפשרות שאולי מכבי תל אביב תביע בו עניין בעתיד. לפחות לפי השחקן עצמו, אפשרות זו אינה באה בחשבון. "בכנות...אני לא חושב שארצה לשחק איפשהו בעולם מחוץ לארצות הברית" מודה ג'ורדן. "אני יודע שמכבי אלופת אירופה, אבל אם לא אצליח להגיע ל-NBA סביר להניח שאנסה את מזלי בתחום אחר ואשאר בארצות הברית".

- ומה עם נבחרת ישראל? יש סיכוי?

"לא נראה לי. השאיפה שלי היא לשחק בשביל נבחרת ארצות הברית. זה חלום, ממש כמו להיות שחקן NBA. כבר הייתי בנבחרת הנוער האמריקנית, אך נפצעתי ולא זכיתי לשחק באליפות העולם. אני מקווה שזה יקרה בקרוב. בסופו של דבר, אני אמריקני".

מאמן UCLA: "לג'ורדן יש תכונות של שחקן גדול"

בן האולנד יודע דבר אחד או שניים על כדורסל. לפני שנה זכה בתואר מאמן השנה כשעמד בראש קבוצת הכדורסל של אוניברסיטת פיטסבורג. בשנתו הראשונה ב-UCLA החזיר את קבוצת הכדורסל המהוללת להישגי העבר. הוא עשה זאת בעזרת הפורורד, דיז'ון תומפסון (נבחר בדראפט על ידי פיניקס סאנס) וחבורה של 'פרשמנים' - לורנזו מאטה, ג'וש שיפ, ארון אפלאלו - ובראשם פרמאר, המנהיג הבלתי מעורער של הקבוצה.

בן האולנד. בונה על פרמאר בלוס אנג'לס (ASUCLA) 

"לג'ורדן היתה עונת ראשונה מדהימה ובסיומה זכה לתואר היוקרתי של פרשמן השנה ב'פאק-10'", מספר האולנד. "יש לו את היכולת ליצור מהלכים עבור השחקנים סביבו וליצור הזדמוניות לחבריו לקבוצה. חשוב באותה מידה, הוא יש לו יכולת גדולה לקלוע בעצמו בחדירה לסל או בקליעה מבחוץ והוא גם קלע עונשין מעולה. שווה להזכיר גם את הצטיינותו כריבאונדר מעמדת הרכז".

"מאז סיום העונה, ג'ורדן התחזק והוסיף כחמישה קילוגרמים למשקל גופו באמצעות עבודה קשה בחדר הכושר. זו היתה תקופה פרודוקטיבית מאוד עבורו ואני מצפה שתהייה לו עונה שנייה מצוינת", אומר המאמן. "ג'ורדן אדם אינטלגנטי בצורה יוצאת מהכלל, הן בחדר הלימודים והן על מגרש הכדורסל. הוא קרוב מאוד למשפחתו ונמנע מלהיות אנוכי בכל דבר שהוא עושה. הוא תחרותי מאוד. הוא מציב לעצמו יעדים יומרניים ושאיפות גדולות עבורו ועבור חבריו לקבוצה. בכל הרמות, הוא מלא במוטיבציה, משהו שכמאמן אתה תמיד מוצא בשחקנים גדולים".

כוכב צעיר נוסף בהתהוות בבק-קורט של הברוינס הוא ארון אפלאלו, השוטינג-גארד בן ה-20 מקומפטון שבלוס אנג'לס. למרות ששמו מרמז על מקורות עבריים, כמו של פרמאר, הוא אינו יהודי. "ג'ורדן היה טוב בשנה שעברה ועכשיו אפילו יותר טוב" אמר אפלאלו ל-ynet, "הוא עבד קשה בחדר הכושר הקיץ והתחזק והוא שוב יהיה מפתח לקבוצה שלנו. הוא שחקן יצירתי מאוד כשמדובר בלמצוא את חבריו למצב קליעה חופשי. ברגעי ההכרעה אתה תמיד יכול לבטוח בו עם הכדור, ולדעת שהוא יקבל את ההחלטה הנכונה. ג'ורדן הוא מה שאתה מחפש ברכז איכותי".