מאסר עולם לתושב נשר ששרף למוות את שכנו

הרצח אירע בחודש יוני 2003. אליהו אלמגור-מסאס, תושב נשר, היה נתון במעצר בית חלקי לאחר שתקף ודקר את שכנו, דוד גרובנר – אזרח מוכר למשטרה מתחום הסמים והזנות. בין השניים היה סכסוך מתמשך, שהחל כריב שכנים והסתיים באלימות קשה. בחודש אוקטובר באותה שנה אמור היה להיפתח משפטו של אלמגור-מסאס בגין אותה דקירה.

בליל הרצח ניסה אלמגור-מסאס להצית את ביתו של גרובנר פעם אחת, כאשר הבעיר כוננית ספרים ליד דלת דירתו וכן את ארון החשמל. לדירה לא נגרם נזק משמעותי ואיש לא נפגע. סמוך לשעה ארבע וחצי לפנות בוקר החליט הנאשם לפעול פעם נוספת. הוא שפך בנזין אל תוך ארובת האוורור המובילה אל דירתו של גרובנר והצית את החומר הדליק. מאחר ומדובר היה בדירת קרקע, ללא חלונות, הפך המקום למלכודת אש בה מצא גרובנר את מותו. חברתו ניצלה בנס, כשהיא סובלת מפגיעות קשות.

"כתוצאה ממעשי הנאשם נגרם מותו של המנוח, משילוב של הרעלת חד תחמוצת הפחמן וכוויות", ציין הרכב השופטים, בראשות אב בית הדין אריה רזי והשופטים רון שפירא וברכה בר-זיו. "חברתו של המנוח, אירנה שקוט, הובאה לבית החולים במצב קשה כשהיא סובלת מכוויות בגפיים, בגב ובפנים וכן משאיפת עשן".

הפרקליטות תבעה מבית המשפט לגזור על הנאשם מלבד מאסר העולם בגין רצח, עונש חמור נוסף אותו ירצה במצטבר יחד עם עונש המאסר, בשל הפגיעה באישה. כן דרשה הפרקליטות פיצוי לאישה בגין הנזקים שנגרמו לה והנזקים לדירה. בית המשפט נעתר לבקשה, לא חסך מילות ביקורת על מעשיו של אלמגור-מסאס וציין כי הסיבה היחידה שמצא לקולת הנאשם וניתן לה משקל מסויים בהחלטה, היא העובדה שהוא חולה מאוד.

"מעשהו של הנאשם חמור עד מאוד... הזרמת חומר דליק לדירה זו ושיגור הניצוץ באישון לילה, בהינתן הדעת לכך שבאותה עת אנשים נוהגים לישון, הפך את המקום למלכודת אש איומה ומזוויעה", נכתב בגזר הדין. "מעשה ההצתה תוכנן בקפידה והנאשם הבין היטב את מה שצפוי להתרחש בעקבות שפיכת חומר דליק, לדירה המסוימת...

"תוצאות המעשה המצמרר היו קשות. חייו של המנוח קופחו ואירנה, בדרך נס, הצליחה למלט עצמה מהתופת".

השופטים גזרו על אלמגור-מסאס מאסר עולם, כקבוע בחוק במקרה רצח, ועוד 15 שנות מאסר מהן ירצה עשר שנים במצטבר למאסר העולם. בנוסף, חוייב הנאשם לפצות את האישה שנפצעה בהצתה בסכום של 50 אלף שקל.

הנאשם, שהיה מיוצג על ידי עו"ד ארז גוטמן, הודיע עוד במהלך הדיון כי בכוונתו לערער על ההרשעה.